במלאת שבוע לפטירתה של ציפור שיר - המשוררת חדווה הרכבי, קראנו שיר על ציפור שיצאה, שמנסה, שנאבקת על מקומה. מקוות שהלב שקפא הפשיר, ומצאת מנוחה.

השיר מתוך הספר: עד שוב אשמע אותך, בהוצאת הקיבוץ המאוחד

לפני שהעולם התכווץ עלינו, ומה שקורה בצד אחד של הכדור, משפיע על ארועים בצדו האחר, היתה אוסטרליה - לפחות עבור דליה רביקוביץ - מחוז מרוחק, עלום ומשונה. בגינת הבית התגלתה לה אוסטרליה, בשיר שכולו ראייה ילדית שהקסימה אותנו וגרמה לנו לחשוב על המעט שמחזיק את המרובה, במבט הזה ובשירה בכלל.

השיר מתוך הקובץ: כל השירים, בהוצאת הקיבוץ המאוחד

מהנקודה בזמן שבה היא כותבת, רחל מעדיפה שקט ושלוות חולין. פעם זה היה אחרת, אבל רחל לא מתאבלת ולא מתעדפת. כך היה פעם וככה זה עכשיו. הנפש משתנה עם הזמנים, והשיר הוביל אותנו לשיחה על שינויים בהרגלי הצריחה והFOMO.

השיר מתוך הספר ספיח, בהוצאת דבר

נפגשנו להקליט את הפרק הזה, באופו נדיר, ביום חופשה בחנוכה, והוא פתח לנו שיחה על התרגשות ממזג אוויר סוער, על מה קורה לאנושות בחורף, ומהי שעתנו היפה, בכל מקום ותקופה.

השיר מתוך הספר: עיבל, בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

קטע הקריאה מתוך הספר: ישראלים, ברלין, של פניה עוז זלצברגר

יעל וורד זכו (לא מן ההפקר) בשיר של ביאליק. ולמרות ההסתייגות מכובד המליצות, ראינו את הכאב ואת הדיסוננס של האמן שהניצוץ האישי והייחודי שלו מתגבש ליצירה שהופכת לנחלת הכלל.

השיר מתוך כל כתבי ח"נ ביאליק, בהוצאת דביר.

שיר שחוגג את, ושאצל שתינו התחבר לרגע משותף שחלקנו בנפרד, בחוף הים - מקום שאפשר למצוא בו שקט.

השיר מתוך הספר הר פתוח, בהוצאת ספרית פועלים

קשה לשתי קונכיות לשוחח שיחה של ממש. אבל לא רק להן. קשה להשיג קשב. האם מבט על שמזכיר שבאנו מאותו מקום, מספיק כדי לחבר? על זאת ועוד שוחחנו השבוע.

השיר מתוך הספר: שירים: מבחר 1994-1951 בהוצאת דביר

כולנו קצת סינדרלות בפוטנציה, הרי זה אחד הסיפורים המכוננים שגדלנו עליהם. סינדרלה במטבח היא סינדרלה עם פערים בין הפיסיות לתודעה, לפני הגאולה לחיי אושר ועושר, שאולי לא תגיע לעולם, ולמי היא מגיעה בעצם...

השיר מתוך הספר אהבה אמיתית, בהוצאת הקיבוץ המאוחד

השיר היפה של אלי אליהו עוסק בתהליכים שצריך להתחיל, אבל נו.. לא עכשיו, ובמיוחד כשמדובר בלצאת מדפוסים שהשתמרו, ולגלגל שטיחים שמסתירים רצפת נפש חבוטה.

השיר מתוך הספר: אני ולא מלאך, בהוצאת הליקון

נדמה לנו שהדאגה הפכה להיות הרגש הדומיננטי של התקופה, אבל האמת היא שהיא חלק מחווית חיים של רבים ורבות, בכל התקופות, אנחנו דואגים לנושאים שאין לנו עליהם כל השפעה, שליטה או אחריות, ולנושאים שאפשר להתנסות בהם ללא מורא. כמו שירה.

שיר שלא הסכמנו על ערכו כשירה, אבל עם התוכן אנחנו מזדהות.

מתוך הספר: ברבור, תרגום: מכבית מלחין ויואב ורדי, בהוצאת ספרי עיתון 77