שיר אהבה נצחי, פתאומי לעד, יפה להפליא ומעורר מחשבות סותרות, שנתן אלתרמן כתב וגרם לנו לכעוס עליו, להזדהות אתו, להתפעל ממנו, להתוכח ולהסכים, להתרחק ולחזור.

השיר מתוך הספר: כוכבים בחוץ, בהוצאת הקיבוץ המאוחד

לגמרי במקרה יצא שהקלטנו את הפרק הזה ב 14 במאי, הוא יום ירושלים, ובסמוך לאותו תאריך אקראי בלוח השנה ששימבורסקה בוחרת בו כדי לנסות להבין כיצד יתכן שיום מלא התרחשויות, חיים ותחושות, לא הותיר זכר. ניסינו להבין מה מעגן לנו את הזכרונות, ואיך אוחזים ברגעים כדי שלא יאבדו.

השיר מתוך הספר: סוף והתחלה" , תרגם: דוד וינפלד

בשיר הזה של המשוררת הפולניה אנה סוויר, החיים - הנאות גדולות וקטנות ועיסוקים של שגרה, הם סוג של הסחה, אמצעים להיאחז בהם כדי לא ליפול אל תהום נפשית שנמצאת שם תמיד.

דיברנו על האסטרטגיות שלנו להאחז בשמחה ובשלווה, להירדם ולהירגע.

השיר מתוך הספר : מאושרת כמו זנב של כלב, אבן חושן - הוצאה לאור. תרגם: דוד וינפלד

ברגע של שקט לא רגיל זוג יוצא לטייל. אביב והכל פורח, אבל מתחת לפריחה - תל הריסות. ומתחת להנאה העצומה - חוסר אונים.

זה לא שיר שנכתב בישראל 2026, אבל כמו לאביב גם למלחמות ולמה שהן מביאות איתן יש מופעים חוזרים, ותגובות אנושיות מקבילות. קראנו את המשורר הגרמני בן המאה ה 20 והזדהינו.

תרגום: נתן זך, הנה מס' 3

הנופים הגבוהים והפראיים של אירלנד, חולפים מול עיניו של המשורר שנמצא בתנועה על אדמה מסוכסכת מאד. דיברנו על הצורך להיות בתנועה, על השהייה בטבע, על געגועים להווה ועל תקווה.

השיר מתוך "הפסקת אש", בהוצאת הקיבוץ המאוחר, תרגמו ליאור שטרנברג ואריאל זינדר.

מתוך הזום, העייפות ואי הוודאות, שיר שלקח אותנו לרגע לעולמות אחרים, לערבות שלג מופלאות שבהן סבא של אברהם חלפי, חסיד חב"ד, רוכב על דב ושותה יין קידוש עם אסקימוס, והעולם כולו בכף היד, מזמין, ידידותי ושוחר שלום.

השיר מתוך: שירים, בהוצאת הקיבוץ המאוחד

בתוך יערות עד ובקצה הגוסס של הקשת בענן, בגטו, אברהם סוצקובר מבקש שוב את השירה כמקור של חיים ושל תקווה.

אולי ביידיש זה נשמע יותר טוב, אבל גם התרגום העברי שומר על דימויים מופלאים לשאיפה שנכונה תמיד.

השיר מתוך הספר: כינוס דומיות מבחר שירים, בהוצאת עם עובד, תרגום: בנימין הרשב.

ישנו והתעוררנו, ישנו והתעוררנו להפסקת אש, ולשאלות אם המציאות עכשיו תהיה לנו נמל או תהום, ומה נראה מחר לאור היום.

שיר לכבודה ולזכרה של צרויה להב, שעוזר לנו לנסח את התחושות המורכבות בימים האלה, להיזכר בעשבים הלוחשים בשדות הילדות ובעונג של לשיר ביחד.

שירה: האחיות אליהו, עיבוד מוסיקלי ללחן של יהודית רביץ: אודי רז

אל תוך העצירה שכפתה עלינו המלחמה, הגיע פתאם השיר הזה ונתן מילים לתחושות.

פרק קצר מהרגיל לשיר שמדבר בעד עצמו.

מתוך "עכשיו ובימים האחרים", בהוצאת לקראת.

לינק להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ שבה נשלח כל שישי בבוקר את הפרק השבועי

https://chat.whatsapp.com/FoaZT1hNK7QI8A9WBc7zB0?mode=gi_t

כסא ריק בדשא מעורר מחשבות על מה שחסר, על מי שחסר, ואת הצורך להסיח את הדעת ואת הלב במשהו נעים, צנזור לאכזריות.

צנזורה לאכזריות היא דווקא משהו שאנחנו מתרגלות בימים האלה. ימי מלחמה, הרס והרג ודאגה. כמו תמיד, השיר נתן לזה ביטוי לא צפוי, אבל מדוייק.

השיר פורסם בכתב העת סימן קריאה 9.