
Sign up to save your podcasts
Or


לינק לאתר (תשאירו תגובות)
ממשיכים בפרק ז׳, כן עדיין, והאמת שעוד לא סיימנו.
בפרק הנוכחי נגררנו לשיחה על הפרישות אל מול האיזון ומה צריכה להיות המטרה של עובד ה׳ בעולם.
________________
קהלת מציע עצה נוספת להתמודדות עם הרוע בעולם, היא באה אחרי ההבחנה שלו ש״יש צדיק אובד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו״.
כדרכו הוא לא מספק תשובה לשאלת ״צדיק ורע לו״, אלא עצה מעשית.
דיברנו גם על זה.
________________
עצתו של קהלת הייתה ״אל תהי צדיק הרבה... ואל תרשע הרבה״ - אותה אנחנו הבנו כהמלצה להיות מאוזן כדרך להימנע מסבל מיותר בחיים.
_________________
וזה כמובן גרר אותנו לדיון בדבר הפרישות. האם להיות אדם דתי משמעו להיות פרוש מהעולם?
האם כדברי הרמב״ן אדם שלא שואף להיות קדוש עלול להיות ״נבל ברשות התורה״?
האם יש לנו לשאוף לא להשתמש בעולם הזה אלא את המינימום ההכרחי כדברי הרמח״ל במסילת ישרים?
או שאולי כל עניינה של התורה הוא שנהיה אנשים מאוזנים כפי שטוען הרמב״ם, ואם כן אין שום ענין להוסיף איסורים על מה שכבר ציוותה התורה?
ואולי בכלל יש דרך שלישית ממוצעת בין כל הדעות האלה?
דרכו של הרב קוק כפי שמוכרת בפתגם של בני עקיבא ״קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה״!
אבל מה בעצם היא אומרת?
_________________
נשמח להמשיך את הדיון הזה בתגובות. ונשמח שתירשמו ותדרגו, זה עוזר לנו להגיע לעוד אנשים.
תודה!
_________________
מקורות
קהלת, תנ״ך
קהלת, אריקה בראון, הוצאת מגיד
קהלת, הרב אבינר, הוצאת ספרית חוה
המיתוס של סיזיפוס, אלבר קאמי, הוצאת עם עובד
____________
#קהלת #אקזיסטנציאליזם #פילוסופיה #משמעות #מוות #מוטיבציה #מוטיבציהלחיים #קאמי #קיום
לינק לאתר (תשאירו תגובות)
https://ko-fi.com/orelzion
________________
ממשיכים בפרק ז׳ וקהלת ממשיך במסע להבנת הטוב היחסי.
הפעם החכמה.
________________
טובה החכמה עם הנחלה, החכמה לבד לא נותנת הרבה כי אנשים לצערנו לא מעריכים אותה.
אבל חכמה שבאה עם נחלה, בלשון חז״ל, תורה עם דרך ארץ, היא השילוב הטוב ביותר.
________________
משם קהלת ממשיך כהקדמה לנושא הבא שהוא ״צדיק ורע לו״, ומדבר על הדרך להתמודד עם השעות הקשות.
הוא מחזק שוב את המסר שאי אפשר להבין את העולם, והוא הולך רחוק עד כדי להגיד שאלוקים ברא את העולם בכוונה באופן שהאדם לא יבין אותו.
בנוסף, קהלת גם סבור שהעולם לא בר תיקון.
העולם מעורבב מטוב ורע, יש ימים טובים ויש ימים רעים, יש שעות קשות וטובות.
_________________
דבר ראשון, צריכים להבין שאלו החיים ולצאת מהאשליות.
ודבר שני לזכור גם כשרע שיש בעולם טוב, להיזכר בטוב, לשמוח בו, מתוך הבנה שכל אהבה שאתה יכול לתת ולקבל - תן וקבל, אין שום התחייבות שהמצב יישאר ככה תמיד.
_________________
בנוסף, גם קיימנו דיון על ההבדלים במסר בין איוב לקהלת, ואפילו הספקנו לדבר על ההתחממות הגלובלית.
נשמח להמשיך את הדיון הזה בתגובות.
__________________
מקורות
קהלת, תנ״ך
קהלת, אריקה בראון, הוצאת מגיד
קהלת, הרב אבינר, הוצאת ספרית חוה
המיתוס של סיזיפוס, אלבר קאמי, הוצאת עם עובד
____________
#קהלת #אקזיסטנציאליזם #פילוסופיה #משמעות #מוות #מוטיבציה #מוטיבציהלחיים #קאמי #קיום
קהלת בדרכו הייחודית מבצע הפיכה אבסורדית, ואחרי שהסכמנו שאי אפשר לדעת מה טוב לאדם באופן אבסולוטי, ואחרי שבפרקים הקודמים קהלת חשש כל כך מהמוות וראה בו עובדה מעקרת משמעות...
____________
בפרק הזה קהלת רואה במוות טוב יחסי.
דווקא בגלל שהמוות הוא בלתי נמנע, דווקא בגלל שהוא פתאומי, דווקא בגלל זה הוא נותן משמעות לחיים.
____________
חיי נצח הם האבסורד האמיתי, לו היינו חיים לנצח לא היינו נדרשים לעשות כלום בעצם.
כי מה ההבדל אם נעשה או לא, נצח זה כל הזמן האפשרי, זה בלי סוף.
רק הזמניות (הבל) של החיים, היא מה שמעניק להם משמעות.
____________
הכסילים, שבפרק הזה הסברנו אותם כ״לא מודעים״, מעדיפים להדחיק את העובדה הזאת, הם לא מנצלים את החיים שלהם כפי שהיו רוצים, כיון שהם לא עוצרים לחשוב עליהם.
החכמים, מודעים למוות, לא בתור צל מאיים ומאיין, אלא דווקא בתור הסיבה לדחיפות השאלה האנושית.
____________
בנוסף הזכרנו את הטיפ של יהודית כץ: ״מה תרצה שיכתבו על המצבה שלך״, כדרך לעזור לנו לקבל החלטות נכונות בחיים.
___________
האזנה נעימה! נשמח לתגובות ודיון מכבד וענייני.
מה הקשר בין קמצנות וסגפנות לידיעת העתיד?
פרק ו׳ בקהלת מתחיל ברעה חולה שקהלת ראה נפוצה על פני הארץ, אדם שאלוקים נתן לו עושר ונכסים, אבל אותו אדם סוחר שלא ליהנות מהם.
בין אם זה מטעמי חסכנות קיצונית, בין אם זה מקמצנות ובין אם זה מסגפנות.
קהלת מבחין שהסיבה שהאדם נעשה כל כך קשור לכספו, ומבלבל בין האמצעי למטרה היא הפרדוקס שבין חוסר היכולת לנבא את העתיד, לבין האמונה האנושית שאנחנו יכולים להתכונן אליו.
__________
קהלת מציע לוותר על היכולת לחזות את העתיד, ולהשתדל ליהנות מהדרך.
בדבריו אלה הוא למעשה חוזר כבר על התזה הכללית שלו, שסיכמנו אותה בשני משפטים
1. אין לאדם שליטה מוחלטת על גורלו
2. ולכן עליו ליהנות ממה שניתן לו בזמן הזה
__________
האם זה אומר שאדם אמור להיות הדוניסט? נטול מחשבה על העתיד בכלל?
את הדעה הזו קהלת כבר פסל בפרק ב׳ ובפרק ה׳.
קהלת מבקש לאזן אותנו, מותר לתכנן לעתיד, אבל לא צריך לסבול בהווה.
__________
בנוסף דיברנו גם על ההבדל בין הנביא למגיד עתידות, על הדרך למלא את הנפש והאם זה בכלל אפשרי, על התשוקה לתשוקה עצמה ועל התגובות הביולוגיות של הגוף שלנו אליה.
__________
האזנה נעימה!
כתמיד, נשמח לתגובות ענייניות ומאירות עינים וגם לסתם פרגונים או הצעות לשיפור.
__________
______
____________
אוהבים ללכת לעבודה או מוכרחים? אולי גם וגם?
למה בעצם אנחנו עובדים? ואיך אפשר לצאת ממירוץ העכברים הזה?
בפרק הזה קהלת ידבר איתנו על עושר ששמור לבעליו לרעתו, על הדרכים הלא נכונות להתייחס לכסף.
_____
דיברנו על איך לא לשכוח מה שחשוב, ואיך לא לאבד את ההגדרה העצמית.
למה אמריקאים שואלים בסמול טוק ״במה אתה עובד?״ וישראלים שואלים ״מאיפה אתה״.
דיברנו על הביו של אובמה בטוויטר.
על cats in the cradle ועוד.
_____
פרק קצר הפעם, אבל מלא וגדוש בתוכן.
האזנה נעימה, נשמח לתגובות ושיתופים.
______
מקורות
קהלת ממשיך במסע לתיקון העוול, הפעם הוא מנסה פוליטיקה.
האם אפשר לסמוך על שינוי פוליטי כדרך לתיקון העוול? אולי יבוא פוליטיקאי צעיר ומלא פאתוס ויחזיר אותנו למסלול?
קהלת פחות אופטימי, הוא ראה כבר חילופי שלטון בחייו ואף אחד לא הבטיח שהשלטון הטוב לא יתחלף בשלטון מושחת.
אז גם זה הבל.
______
ואז הוא עושה הפסקה מתודית ועובר לדבר על יראת שמים.
טוב, אולי לא בדיוק אותה יראת שמיים שאנחנו רגילים לדבר עליה.
קהלת מדבר איתנו על נדרים, ועל שמירת הפה.
מה זה קשור? ולמה זה נכנס כאן באמצע החיפוש אחר פתרון לעושק? העלינו כמה רעיונות מעניינים שנשמח לתגובתכם.
וגם, מה עושים עם תפילה?
______
לקראת סוף השיעור המשכנו עם קהלת בפתרונות פרקטיים, אם אנחנו רוצים פחות עושק אולי כדאי שנאהב פחות כסף ויותר את העבודה.
______
אחרי שבפרק הקודם נדרשנו לשאלת הצדק בעולם, בפרק הזה קהלת מעוניין דווקא להקשות על הגישה שהציג.
יתכן והעולם הזה הוא אכן הטוב בעולמות האפשריים, יתכן שאת הכל עשה יפה בעתו, אבל לקהלת יש כרגע בעיה אחרת.
איך בדיוק הוא מעביר את המסר הזה לעשוקים שבוכים?
מה אומרים לילד שאיבד את אבא שלו?
לאמא שאיבדה את בנה?
לאדם שמסובך בחובות בשוק השחור על מעל הראש?
איך אנחנו אמורים להסביר להם שהכל בסדר, כי בחשבון הגדול דברים עובדים?
ומכאן גם, שאם אני לא יכול להסביר את זה לחלק מהאנשים, אז אני לא יכול להסביר את זה לאף אחד.
אז מה עושים?
בפרק הזה קהלת לא יציע הסבר אחר, אבל הוא כן ינסה לעזור לנו להתמודד עם חוסר הצדק.
____________
גוטפריד לייבניץ הפילוסוף הגרמני אמר שאנו חיים ב״טוב שבעולמות האפשריים״.
את המסקנה הזאת הוא למד מלוגיקה פשוטה,
1. אלוקים הוא כל יכול
2. אלוקים הוא טוב
מכאן נובע בהכרח שהוא יכול ורוצה לברוא את העולם הטוב ביותר.
ואם כן, בהכרח שהעולם הזה הוא האופציה הטובה ביותר שאפשרית.
כמה שנים אחר כך הפילוסוף הצפרתי וולטייר כתב ספר בשם ״קנדיד״ (תמים), בו בצורה סאטירית לעג לטענה של לייבניץ.
קנדיד הצעיר נודד ברחבי העולם עם פנגלוס, ועל כל אסון נורא ואיום שהם פוגשים בדרך, פנגלוס טורח לציין איך העולם נברא בדיוק בשביל הנקודה הזאת ולמה זה בעצם מושלם.
אז איפה נמצא קהלת בדיון הזה? עם וולטייר או לייבניץ?
האם עולמנו הוא הטוב ביותר האפשרי ורק אנחנו נעדרי הבנה מספקת, או שמא עולמנו הוא כאוס מוחלט נעדר כל הבנה?
או שאולי יש דרך שלישית?
האזנה נעימה! נשמח לתגובות ודיון מכבד וענייני.
____________
מקורות
קהלת, תנ״ך
קהלת, אריקה בראון, הוצאת מגיד
קהלת, הרב אבינר, הוצאת ספרית חוה
____________
#קהלת #אקזיסטנציאליזם #פילוסופיה #משמעות #מוות #מוטיבציה #מוטיבציהלחיים #קאמי #קיום
אבל אם הכל הבל, ואם אין דרך להגיע למשמעות ואם פסלנו כל מסע שעברנו, איך בכל זאת כדאי לחיות את החיים?
האם אפשר בכלל לשמוח בעולם שבו הזמן קבוע ומחזורי? בעולם שבו אין לנו אפשרות להבין לעולם ״למה?״?
זה הטוויסט הגדול של קהלת, הרגע שבו השאלה הופכת לתשובה.
הזמן המחזורי ואי היכולת לנבא את שעתיד להיות, הם בדיוק הגורמים שיכולים לספק לנו שמחה ואושר.
אם נדע לחיות את הזמן שישנו, את החיים שישנם - במקום את הזמן שעתיד לבא ואת החיים שאינם, אז יבוא האושר.
האושר לא מגיע בציפייה לאיזה סוף אוטופי, אלא דווקא כשמבינים שהסוף האוטופי הזה לא יבוא.
האזנה נעימה! נשמח לתגובות ודיון מכבד וענייני.
מקורות:
קהלת, תנ״ך
קהלת, אריקה בראון, הוצאת מגיד
קהלת, הרב אבינר, הוצאת ספרית חוה
המיתוס של סיזיפוס, אלבר קאמי, הוצאת עם עובד
הדבר, אלבר קאמי, הוצאת עם עובד
Qohelet and Camus: Answering the Absurd. Christian A. Sanchez
הגיע הזמן לצאת למסע, אחרי שקהלת פרש את הנחות היסוד שלו בפרק הקודם, הוא מתחיל לבדוק מה הדרך הנכונה לצעוד בה שכן תביא אותו לחיים מלאי משמעות.
קהלת עושה את המסע הזה באופן מפוכח, הוא לא מפחד ללכלך את הידיים ולבחון את התזה עד הסוף.
ואולי, בגלל זה, ובגלל המחיר שבסופו של דבר הוא שילם על המסע הזה, אולי בגלל זה קיבלנו ספר כל כך אישי, כל כך נוגע, זועק זעקות אמיתיות ושואל שאלות שמחכות לתשובה.
במסע שלו היום נפגוש את החכמה ואת הטפשות, את ההדוניזם והנהנתנות, את תרבות הצריכה ואת ההבל במלא כיעורו.
____________
From the publisher's feed