HUJICAST

תכנית מיוחדת לשבועות!

כולם מדברים על בשר מתורבת, אבל חלב מתורבת הוא מוצר שהרבה יותר קשה ומורכב להגיע אליו מבחינה מדעית וטכנולוגית: במקרה הזה אנחנו לא רוצים "רק" לקחת תאים ולגדל אותם - אלא לגרום לתאים גם להפיק את אותה התוצרת שהם מפיקים בטבע.

איך יוצרים חלב מתורבת? שיחה עם פרופסור נורית ארגוב ארגמן, מהמחלקה למדעי בעלי חיים, בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה. ארגוב ארגמן היא אחת מפורצות הדרך בתחום החלב המתורבת; באוניברסיטה כמובן, וגם בחברת WILK שהיא המדענית הראשית שלה.

שוחחנו על מה מייחד את חלב האם, או יותר נכון, את השומן שנמצא בחלב האם. כל היצורים הרב תאיים שעל כדור הארץ מפרישים בגופם שומן באותה השיטה בדיוק. רק בייצור השומן שבחלב האם (אצל יונקים) מופיע מבנה שומני ייחודי, שנקרא MFGM, שלא נמצא באף מקור שומן אחר. קיים דמיון חזק בין חלב האם של כל היונקים.

ועוד: לאם יש יכולת חשובה לייצר חלב שונה, לפי השלבים בהנקה, עונות השנה וכד'. במצבי עקה יודע גוף האם לשלוח שומן שייגן על התינוק. אם נוכל להשתמש במבנה השומני הנ"ל - MFGM - אפשר יריה להעשיר את השומן ברכיבים מועילים לצרכן. במעבדה שלה, מגדלת ארגוב ארגמן תאים של בלוטת חלב באינקובטור.

פרופסור נורית ארגוב ארגמן החלה את דרכה המחקרית בחלב פרות, ומהר מאוד הגיעה לחלב אם. מטרת המחקר שלה זה להבין איך להעשיר באופן טבעי את החלב (ואת תחליפי החלב), דרך מניפולציות ושליטה בייצור ה-MFGM. עד כדי כך שניתן יהיה לייצר "סופר חלב".

שלא כמו תעשיית הבשר המתורבת, החלב המתורבת לא שם לו למטרה לחסל את הרפתות; קנה המידה פשוט גדול מדי. התחום מתמקד יותר בשיפור איכות החלב (שהולכת ויורדת בכל העולם), ובעיקר שיפור של תחליפי החלב והעשרתם במרכיבים של חלב אם אמיתי.

פרופ' ליעוז אתגר מהחוג למדעי הסביבה ומהמכון לכימיה בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית מגיעה ל-HUJICAST, הסכת המדע והמחקר, כדי להשיק סדרת הסכתים חדשה בנושא צבע. העולם ייראה לכם הרבה יותר צבעוני וברור אחריה.

המחקר של פרופסור ליעוז אתגר עוסק בתחום האנרגיה הסולרית, בדגש על שיפור תפקודם של תאים סולאריים מבוססי חומר היברידי (אורגני ולא אורגני), החומרים שהוא מחפש צריכים לדעת לבלוע כמה שיותר מהאור. כלומר, אפשר בהחלט לומר שפרופסור אתגר מכיר טוב מאוד את השמש שלנו ואת ספקטרום הצבעים - בהחלט האדם המתאים להתחיל איתו (כמעט) מההתחלה, עם השאלות הכי כיפיות: שאלות של ילדים.

מהם בכלל הצבעים? למה בכלל אנחנו רואים צבעים? איך אנחנו רואים אותם? למה דווקא את אלה? מה ההבדל בין הצבעים? כמה צבעים יש ביקום? מה זה שקוף? איזה צבע זה זהב? מה הקשר בין האור והחום? מהי קרינה? למה האור הוא לא תחום מחקר בפני עצמו? זה מוזר כשחושבים על זה, לא? דברנו על הצבעים שאנחנו לא רואים, מה יש מעבר לספקטרום? למה בבגדים שחורים חם יותר?

וכמובן לא יכולנו שלא לנצל את ההזדמנות ללמוד קצת יותר על האנגיה הסולארית. על ההבדלים בין ניצול אור השמש לחום לעומת ייצור חשמל, איך מייצרים תא פוטו-וולטאי יעיל יותר ומה יהיה הדור הבא של האנרגיה הסולארית.

"אירועי מאי 2021 במבט מחקרי: שיחות עם חוקרי מכון טרומן שבאוניברסיטה העברית" עוסק בהתפרצות האלימה שאירעה בערים המעורבות בישראל במאי 2021, ומנתח את הגורמים שהובילה אליה. בשני חלקי הפודקאסט, מסבירים חוקרי מכון טרומן את המאפיינים של הערים המעורבות בישראל ושל המרקם האנושי, תרבותי, כלכלי וחברתי של התושבים שגרים בהן, ודנים בגורמים ובסיבות לפרוץ האירועים דווקא בעיתוי זה, תוך סקירת האתגרים העומדים בפני גורמי החוק והגורמים העירוניים שמובילים את ניהול ומדיניות הערים הללו, ובירור האם יש ביכולתינו למנוע היתכנות של התפרצויות אלימות נוספות מסוג זה בעתיד הקרוב והרחוק.

הגשה: טלי מורנו

עריכה: מאיה כהן

הפקה: KeyPod

החוקרים לפי סדר השתתפות: ד"ר חן ברם, ד"ר רגב נתנזון, פרל ניקול-חסיד, ד"ר עמרי גרינברג, רואן נאסר, שאדי עכריה, ניצן פייביש, פרופ' ערן הלפרין, עו"ד אורלי אריאב, ד"ר אורנה שמר.

"אירועי מאי 2021 במבט מחקרי: שיחות עם חוקרי מכון טרומן שבאוניברסיטה העברית" עוסק בהתפרצות האלימה שאירעה בערים המעורבות בישראל במאי 2021, ומנתח את הגורמים שהובילה אליה. בשני חלקי הפודקאסט, מסבירים חוקרי מכון טרומן את המאפיינים של הערים המעורבות בישראל ושל המרקם האנושי, תרבותי, כלכלי וחברתי של התושבים שגרים בהן, ודנים בגורמים ובסיבות לפרוץ האירועים דווקא בעיתוי זה, תוך סקירת האתגרים העומדים בפני גורמי החוק והגורמים העירוניים שמובילים את ניהול ומדיניות הערים הללו, ובירור האם יש ביכולתינו למנוע היתכנות של התפרצויות אלימות נוספות מסוג זה בעתיד הקרוב והרחוק.

הגשה: טלי מורנו

עריכה: מאיה כהן

הפקה: KeyPod

החוקרים לפי סדר השתתפות: ד"ר חן ברם, ד"ר רגב נתנזון, פרל ניקול-חסיד, ד"ר עמרי גרינברג, רואן נאסר, שאדי עכריה, ניצן פייביש, פרופ' ערן הלפרין, עו"ד אורלי אריאב, ד"ר אורנה שמר.

איפה היית בצבא? לרגל יום העצמאות, שיחה עם פרופסור אלון קדיש מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה, מומחה להיסטוריה צבאית בדגש על מלחמת העצמאות.

ניסינו לגשת מחדש לאתוס הישראלי הגדול מכולם, עדיין, למרות הכל: צה"ל כ"צבא העם", כ"כור ההיתוך". האם כבודו של האתוס עדיין במקומו מונח? שוחחנו על הדרך בה צמח צה"ל והפך מאסופת כוחות מקומיים לצבא, על הויכוח החוזר על עצמו עשרות שנים - שירות קרבי לעומת שירות בעורף, על הסיכוי להפוך את צה"ל לצבא מקצועי, על איפה עובר קו השבר, ואם בכלל יש קו שבר כזה. על תפקיד השירות בצבא בהשתלבות באזרחות, השינוי הדמוגרפי ביחידות הלוחמות והאם אנחנו הופכים לצבא של שני עמים, כמו שמאיימים עלינו לפעמים?

אושוויץ, מקום הירצחם של למעלה ממיליון ומאה אלף יהודים, הוא מפעל המוות הגדול בהיסטוריה והזיקוק המוחלט של הרוע האנושי. מראות אושוויץ טבועים בנו הרבה לפני שהדורות האחרונים של הישראלים נסעו לבקר במקום; כולנו מכירים את המשרפות, השער עם הכתובת המצמררת, הרמפה, הדרגשים הצרים בבלוקים הצפופים, המוזלמנים. מראות שצרובים בנפש הקולקטיבית.

אבל לפעמים, מרוב שאנחנו יודעים על אושוויץ, נראה שיש גם דברים שאנחנו פחות רוצים לראות והרבה פחות רוצים לדעת. מה עוד התרחש באושוויץ, לצד הרצח השיטתי?

פרק מיוחד של HUJICAST לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה. דרור פויר משוחח עם ד''ר נוח בנינגה, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית שהמחקר שלו על אושוויץ עוסק בממד נסתר יחסית ומציג זווית מפתיעה, מאתגרת ומרתקת על חיי המחנה. בנינגה חוקר את התרבות החומרית של האסירים באושוויץ, בדגש על אופנה באושוויץ.

המחקר של בנינגה עוסק ב-15 עד 20 אחוזים מהאסירים באושוויץ (קאפואים וכו') ש"נהנה" ממעמד מיוחד במחנה, הוא שלא חי בסכנת חיים והיה יכול לאגור רכוש, לענוד שעונים, לגדל שיער ואף לתפור לעצמו חליפות. לצד ההשמדה, אושוויץ היהמקום מושחת במיוחד. כמות אדירה של רכוש הגיעה לאושוויץ עם היהודים, והשחיתות פשתה במחנה. שוחחנו על המסחר בשוק השחור של אושוויץ, על דרכים שונות ומשונות להתפרנס באושוויץ, וגם על צוי האופנה של המחנה.

שיחה שמאירה באור חדש זווית נוספת של אושוויץ.

למעלה ממחצית מהיהודים שנרצחו בשואה נרצחו על אדמת ברית המועצות. הם לא כונסו בגטאות או נשלחו למחנות ריכוז; רובם המכריע נרצח במקום ונקבר בגאיות הריגה, המפורסם בהם הוא באבי יאר, שעלה לאחרונה לחדשות. מהיהודים שנלכדו בכיבוש הנאצי ברוסיה כמעט ולא היו ניצולים שחזרו לספר והנתונים היו נעולים בארכיונים הסובייטים עד שנות התשעים. אולי בגלל זה במשך שנים רבות היתה שואת יהודי ברית המועצות "השואה שנשכחה".

פרק מיוחד של HUJICAST לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה. דרור פויר משוחח עם פרופסור יונתן דקל-חן מהחוג להיסטוריה כללית ומהחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, החוקר את יהודי ברה"מ ומזרח אירופה.

דברנו על מעמדם החברתי ומצבם הכלכלי של יהודי רוסיה ערב המלחמה; היהדות, כדת, אמנם דוכאה על ידי המשטר כמו שאר הדתות, אבל מעמדם של היהודים מעולם לא היה טוב יותר. מהרבה בחינות, המהפכה של 1917 שחררה אותם. רבים מהם עזבו את תחום המושב, התפזרו ברחבי האימפריה העצומה, והתערו בכל רבדי החברה הסובייטית; בצבא, בכלכלה, בתרבות, בפוליטיקה.

ב-22 ביוני 1941 פלש היטלר לברית המועצות במבצע ברברוסה. בשטחים שכבשו הנאצים - הכוללים את בלארוס, אסטוניה, לטביה, ליטא, מולדובה, אוקראינה ועוד - חיו יותר מארבעה מיליון יהודים. כמיליון הצליחו להתפנות בזמן, השאר נרצחו במהירות ובאכזריות בידי יחידות האס-אס הידועות לשמצה, ה"איינזצגרופן", ובידי משתפי פעולה מקומיים.

שוחחנו על למה נשכחה "השואה שנשכחה", על הסתרת הקורבן היהודי על ידי ברה"מ (וארה"ב), על מאות אלפי החיילים יהודים שנלחמו בגבורה עם הצבא האדום - יותר ממאה וארבעים אלף מהם נהרגו בלחימה נגד הנאצים, ועוד.

השנה, על רקע המלחמה באוקראינה, נדמה לפעמים שההיסטוריה חזרה להבעיר את אירופה כדי להזכיר לנו שלא לעולם חוסן. שוחחנו על הסוגייה שיתוף הפעולה האוקראיני עם הנאצים שעלתה לאחרונה לכותרות (וגם על אלפי חסידי אומות העולם מאוקראינה), ועל מאות אתרים כמו באבי יאר הפזורים ברחבי ברה"מ.

הספינטרוניקה היא דבר מדהים שישנה את עולמנו; בעזרתה נוכל לייצר סוללות שיחזיקו מעמד לתקופה ארוכה, זכרונות ניידים שיוכלו לאכסן כמויות אדירות של מידע, ומעבדים שיוכלו לעבד את המידע הזה במהירות מסחררת. ואולי, מי יודע, הספינטרוניקה תקדם אותנו לכיוון של בינה מלאכותית אמיתית.

נשמע מעניין מאוד, אבל מהי ספינטרוניקה בעצם? ד"ר אמיר קפואה, ראש קבוצת הספינטרוניקה באוניברסיטה, הגיע ל-HUJICAST, הסכת המדע והמחקר של העברית, כדי להסביר.

האלקטרוניקה שכולנו מכירים ואוהבים עושה שימוש בתכונה אחת של האלקטרון, המטען החשמלי. הספינטרוניקה, תחום חדש ולוהט של הננו-אלקטרוניקה, עושה שימוש בתכונה מרכזית נוספת של האלקטרון שהאלקטרוניקה אדישה אליו לגמרי: מלבד המטען החשמלי, האלקטרון מסתובב על צירו, כל הזמן ובלי הפסקה: הסיבוב הזה נקרא הספין. אפשר לתאר את הספין גם כתגובת החלקיק לשדה מגנטי. הניסיונות לשלוט בספין הזה - כלומר לגרום לאלקטרונים להסתובב בצורה מתואמת - זוהי כל הספינטרוניקה על רגל אחת. לפי ד"ר קפואה, הפוטנציאל הגדול הטמון בתחום הספינטרוניקה נובע מהעובדה שהספין חסכוני הרבה יותר. לעומת המטען החשמלי, הספין כמעט ולא מאבד אנרגיה, מה שמאפשר לבצע מגוון רחב יותר של פעולות ודחיסת כוח חישוב גדול לנפח קטן עוד יותר - האם יכול להיות שזה יהיה אחד הגורמים לפריצתה של אינטילגנציה מלאכותית? האזינו וגלו.

הקשר בין תנאי הסביבה להתנהגות בני האדם הוכח כבר לפני עשרות שנים בסדרה של ניסויים פסיכולוגיים: ככל שחם יותר, עולה הסיכוי להתנהגות אלימה. החום פשוט משגע אותנו.

האם קיים קשר בין מזג האוויר למצב הרוח לא רק ברמה הפרטית אלא גם ברמה הקבוצתית? האם גם מדינות ועמים מאבדים את זה כשהטמפרטורות עולות בפתאומיות? כדי לענות על השאלה הזו משתמשים החוקרים בשיטות של ביג דאטה.

שיחה עם ד"ר דוד הלמן מהמחלקה למדעי הקרקע והמים, הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, שמחקר שלו (יחד עם פרופ׳ בן זייצ׳יק מאוניברסיטת ג׳ון הופקינס בארה״ב), שפורסם בכתב-העת המדעי Global Environmental Change, הראה כי קיים קשר ישיר בין טמפרטורות גבוהות למקרי סכסוך מזויין באפריקה ובמזרח התיכון. "העובדה שאזורים חמים נמצאים בסיכון גבוה יותר של סכסוכים מזויינים, בפרט כאשר הטמפרטורה משתנה באופן קיצוני, צריכה להוות נורה אדומה עבורנו", כתב הלמן.

בעזרת נתונים שהגיעו בין השאר מצילומי לויינים, שטח חקלאי. תמותת תינוקות, כמות אוכלוסייה. מדד כלכלי, השינוי באורות לילה הנראים מהחלל, שינוי בפיזור האוכלוסיה. וכמון נתוני גשם, טמפרטורות, מים ועוד, ונאספו לאורך יותר מ-25 שנה, הצליחו השניים להוכיח את הקשר בין שינויי אקלים - כולל, אגב, התקררות פתאומית - ובין סכסוכיים מזויינים. מה זה אומר לגבי העתיד של האיזור שלנו? לא דברים טובים במיוחד.

פרופסור שי כרמי מביה"ס לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה, פרסם לאחרונה מחקר (עם ד''ר אור צוק מהמחלקה לסטטיסטיקה מהאוניברסיטה העברית, ופרופ' טוד לנץ ממכון פיינשטיין למחקר רפואי בניו יורק) הבוחן שיטה חדשה להערכת הסיכוי שעובר יפתח במהלך חייו מחלה גנטית. התהליך נועד להפחית תחלואה עתידית ולהוריד את כמות הסבל בעולם, אך יש לו גם השלכות אתיות וחברתיות משמעותיות, והוא עשוי לשנות את האופן שבו יתבצע בעתיד תהליך ההפריה החוץ גופית.

שוחחנו על האתיקה של הגנטיקה, תחום המשתנה ומתפתח ככל שהטכנולוגיה מתקדמת; אם לפני שני עשורים עוד דנו על האתיקה של לדעת את מין העובר, היום כבר מדברים על בחירת תכונות.

בחירת עוברים על פי מדדי סיכון, אומר כרמי, עלולה להוביל לסטיגמטיזציה של חולים, להגדלת אי השיוויון בחברה. חוקרים רבים, אומר כרמי, נרתעים מטכנולוגיות הדורשות להחליט אילו עוברים ''אינם ראויים'' להיוולד, מחשש מהידרדרות ל"אאוגניקה", השבחת גזע. תנועה שבמסגרתה נרצחו ועוקרו בכפייה מאות אלפי אנשים שנחשדו כנחותים מבחינה גנטית.

בנוסף, פרופסור כרמי חוקר גנטיקה של אוכלוסיות, בדגש על יהודים אשכנזים. שוחחנו על מהי אוכלוסיה, מה ניתן ללמוד מהדנ"א על שינויים שאירעו בעולם, וגם ניסינו לברר מיהו אשכנזי.