HUJICAST

שיחת עומק פילוסופית על הפיזיקה ועל הנפש עם פרופסור אורלי שנקר מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. דיברנו על בעיה פילוסופית קשה אך מרהיבה, והיא חוסר ההתאמה בין מה שהמדע מלמד אותנו על העולם, לבין איך שאנחנו "חווים" אותו - חוסר התאמה שמגיעה להתנגשות מטרידה במיוחד כשחושבים על הזמן.

למרות שאנחנו חווים וחיים ומחשיבים את כיווניות הזמן, מהעבר דרך ההווה על העתיד - כעיקרון יסודי, אולי הכי יסודי, של הקיום - הרי שבעולם הפיזיקה אין חץ זמן, הזמן הוא דו כיווני, ואין שום דרך לבטא פיזיקלית את זרימת הזמן, שהיא התחושה האנושית הבסיסית ביותר.

אם הפיזיקה צודקת - אז אין בעולם שלנו חץ זמן. ואם הפיזיקה לא מצליחה להסביר תופעה - אז או שהתופעה היא אשליה או שהפיזיקה צריכה להשתנות. מה עושים? איך פותרים את ההתנגשות הזאת בין הידיעה והתודעה?

זה לא נגמר כאן. פרופסור שנקר פתרה, עם פרופסור מאיר חמו מאוניברסיטת חיפה, ניסוי מחשבה בן 170 שנה בשם "השד של מקסוול". לפי הפתרון המהפכני שלהם אפשר להפר את החוק השני של התרמודינמיקה - מחוקי הבסיס של הפיזיקה - ולבנות פֶּרפֶּטוּם מוֹבִּילֶה ("מכונת תנועה מתמדת"), דבר שנחשב עד היום לבלתי אפשרי. "הצגנו אותה בכנסי פיזיקה", אומרת שנקר, "וקרה לא פעם שאמרו לנו: אנחנו לא יכולים להוכיח איפה אתם טועים, אבל לא ייתכן שהרעיון שלכם נכון - ולכן אתם טועים".

גם על הנפש דיברנו. לפי פרופסור שנקר, המחזיקה בגישה סופר-חומרית, "הנפשי הוא פיזיקלי", כלומר: הכל חומר. אין רוח. "אני מנסה לחקור מהי הבנה פיזיקלית של הנפש, להבין את הרעיון שהנפש היא חומר. שהחומר במוח, בתוך הגולגולת - זה האני. אין נשמה שמתגלגלת. יש אטומים שמתחברים ואחרי המוות יתפזרו… אין נשמה מופשטת. אין התחלה וסוף לחיים, הכל רק אטומים, התארגנות של חלקיקים. אנחנו מגיעים לתובנות האלה מתוך יסודות המדע".

איך נולד מחבל מתאבד? כמה זמן לוקח לתכנן פיגוע דריסה? מה ההבדל בין הטרוריסט והפושע? האם אפשר לנצח את טרור הבודדים? וגם: למה הפושעים לא עוזבים את מקום הפשע?

פרופסור סיימון פרי מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית חוקר את תופעת הטרור לאורך זמן וממגוון רחב של זוויות. הוא ביצע מחקרים רבים על מחבלים מתאבדים בישראל, בדגש על פיגועי דריסה, חקר בזמן אמת את השפעתה של בניית גדר הביטחון על כמות הפיגועים ופיזורם, גיבש דרכים ושיטות למניעת טרור, ועוד. כמי ששירת במשטרת ישראל למעלה משלושים שנה בתפקידי מודיעין רבים במלחמה נגד הפשיעה, מתמקד המחקר של פרופסור פרי בניסיון לתאר, למדוד ולהעריך את האפקטיביות של תגובות המשטרה לטרור, בדגש על שילוב של שיטות למניעת פשיעה במלחמה בטרור. ממחקריו של פרי עולה שוב ושוב המסקנה בדבר מקומה וחשיבותה של הסיטואציה וההזדמנות ה"ספונטנית" בביצוע פיגועי התאבדות (בניגוד לטרור "מאורגן").

שוחחנו על הדומה והשונה בין המלחמה בטרור והמלחמה בפשיעה, על הדומה והשונה בין המחבל והפושע. הופתענו ללמוד עד כמה רב המשותף. לדוגמה, בנוגע להעתקה של מוקדי פשיעה וטרור בעקבות מבצעי אכיפה (או הקמת גדר). בנוסף, מראים מחקריו של פרי את היעילות של מניעה מצבית, כלומר זיהוי של נקודות במרחב היוצרות את ההזדמנות לטרור או לפשיעה. הבנה טובה יותר של מנגנון ההחלטה הספונטנית בפיגועי התאבדות של בודדים יכולה למנוע פיגועים רבים.

האם נשים וגברים משקיעים בצורה שונה במיזמי מימון המונים? ולמה?

מימון המונים ומגדר; שיחה עם אורלי שדה, פרופסור למימון בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית (והאישה הראשונה בישראל שקיבלה דרגת פרופסור במימון). תחום מימון ההמונים (crowd fundinng) שפרץ לחיינו לפני כעשור וחצי הבטיח לחולל מהפכה ודמוקרטיזציה גם בדרך בה נשים יוזמות ומשקיעות. האם המרחב החדש (יחסית) הצליח לקיים את ההבטחה עבור יזמיות ומשקיעות או שהוא מהווה שכפול של העולם הכלכלי הישן המוכר, בו הנשים נדחקות לעיסוק בתחומים נשיים? התשובה לא מעודדת במיוחד. נדמה שהמהפכה עוד לא כאן. איך אפשר לשנות את המציאות? האם בכלל המימון יכול לשנות את החברה? וגם: מהו אפקט היען?

שיחה עם ד"ר הייתם עמל, מהמכון לחקר התרופה, בית הספר לרוקחות, הפקולטה לרפואה. לאחרונה נבחר ד"ר עמל לאחד מארבעים הצעירים והצעירות המבטיחים בישראל של מגזין דה מרקר. זו היתה הפעם הראשונה בה נחשף לקהל הרחב, אבל בקהילה המדעית - בטח בין העוסקים באוטיזם ואלצהיימר - ד"ר עמל הוא שם ידוע ומוכר כמי שחתום על הגילוי הראשון בספרות של הקשר בין תחמוצת החנקן (NO) לאוטיזם.

לפני כשנתיים חזר עמל מ-MIT לאוניברסיטה העברית ועומד בראש קבוצת מחקר במכון לחקר התרופה. לאחרונה היתה לו תגלית שעוררה תהודה עולמית כשגילה שאוטיזם ואלצהיימר חולקים מנגנון מולקולרי משותף שיכול להוביל להפרעות נוירולוגיות. הבנה של המנגנון הזה צפויה לעזור בפיתוח תרופות וטיפולים, הן לאוטיזם והן לאלצהיימר.

בנוסף, מנסה ד"ר עמל לגלות סימנים ביולוגיים מוקדמים בהפרעות שעל הקשת האוטיסטית, במחלת האלצהיימר והפרעות נוירולוגיות אחרות.

שוחחנו על הקשר, הדומה והשונה, בין אוטיזם ואלצהיימר - אחת תוקפת את האדם בסוף חייו, השניה מופיעה בדרך כלל בילדות, השכיחות של שתיהן באוכלוסייה עולה עם הזמן, ובשתיהן ניתן לומר שעדיין רב הנסתר על הגלוי.

שיחה עם ד"ר יעקב וייס מהמכון למדעי כדור הארץ. כמה זמן לוקח לייצר יהלום, מה אנחנו יכולים ללמוד מהם על המתרחש בליבת הכדור והאם יום אחד גם אנחנו נהפוך ליהלומים?

שיחת עומק כלכלית עם פרופ' קרנית פלוג מהחוג לכלכלה, המוכרת לציבור הרחב בזכות כהונתה כנגיד בנק ישראל בין השנים 2014-2018 .

במרכז השיחה עמד מצב שוק העבודה הישראלי נכון להיום; כולל מבט לאחור על ההחלטות שהתקבלו בתחילת המגיפה - החל"ת, המענקים, וכמובן - מבט קדימה, אל עתיד כלכלי שהמוטיב המרכזי בו הוא חוסר ודאות. כיצד ניתן לפעול ולתכנן בתנאים המשתנים במהירות. האם משהו מהותי השתנה בשוק העבודה בעקבות הקורונה? וגם על מצב העובד הישראלי; מצד אחד פריון נמוך ושכר מדשדש בשוק עבודה לא גמיש, ומצד שני מגזר ההייטק.

דיברנו גם על רשת ביטחון לעצמאים, משכורות גלובליות, הפער בין מרכז לפריפריה והשפעתו על שוק העבודה, ועוד...

לפי פרופ' איילת לנדאו, מנהלת המעבדה לחקר קשב וזמן במחלקה לפסיכולוגיה ובמחלקה למדעי הקוגניציה, לכל אחת ואחד מאיתנו יש קצב פנימי המיוחד רק לה ולו, מעין מתופף אישי היושב בתוך המוח. איך זה משפיע על תפישת הזמן שלנו ומה קורה במוח בזמן שאנחנו ממצמצים

פרופ' גליה פרס בר-נתן מהמחלקה ליחסים בינלאומיים חקרה את הנרטיבים המתנגשים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני כפי שהם משתקפים בספרי בישול מקומיים המתפרסמים בחו"ל ומציגים נקודות מבט סותרות: השפים הישראלים בוחרים להדגיש את ההשתלבות, בעוד בפועל מדגישים את ההשתלטות

שיחה עם הכימאי ד"ר זאק ניירוך על פרס הנובל בכימיה 2021, על מקור תופעות הלוואי של תרופות, ועל הדרך לייצר תרופות יעילות יותר וחומרים שיודעים להגיב לאור

שיחה עם הביולוג הימי ד"ר דני גולני, על פלישת הדגים מים סוף לים תיכון דרך תעלת סואץ, למה אי אפשר לעצור אותה ומה הופך את הדגים הישראלים לכאלה נעבעכים