תארו לכם שיכלתם להיות זבוב על הקיר בשיחה אינטימית, הכי אינטימית שיש כזו בין שתי חברות ממש טובות.

חברות כזו של 41 שנים

שיחה שמדברת על נקודות במסע הזמן

על חברות, על עזרה הדדית, על הקושי להכיל לפעמים

על הרגעים הכי קטנים שלא הינו אחת בשביל השניה

שיחה גלויה כזו, שכמעט ולא קורית

בין אמא לאמא מיוחדת שעברה את אחת הטלטלות הכי גדולות בעולם.

ויותר מפעם אחת, מסתבר.

חברות שמלווה רגעים של נישואים , גירושים, אובדן, עצב, שמחה, אהבה, אבחון של הילדים, עבודה, רגעים של ביחד ולבד.

זו שיחה שלא מנהלים לרוב, בטח שלא למול המצלמות.

באחד החלומות בלילה, קבלתי מסר, להזמין את נתי (ענת), חברתי הכי טובה לדבר איתי בפרק.

זה פרק מאוד אישי וחושפני, שלי ושלה, שמניח את הלב של שתינו

בכנות רבה.

אני מזמינה אתכם להאזין דווקא כי זו שיחה שלא עושים, ואני רוצה להעניק לכם הזדמנות להקשיב על איך זה מקרוב, כשמדברים על הכל ואולי תמצאו את עצמיכם מבין המילים והתחושות ותרגישו קצת פחות לבד. קצת פחות מיוחדים עם הלבד.

יפעת פאר היא אמא מופלאה ל5 ילדים שהגיעו אליה אחרי 5 שנים של טיפולים.

ככה יצא שזכתה לחמישה ילדים ב-4 שנים.

עילי בנה הבכור אובחן על הרצף בגיל 10 אבל הכתובת הייתה על הקיר עוד הרבה לפני. לאחר האבחון של עילי יפעת הקימה עסק כצלמת והגשימה את שני החלומות שלה, להיות אמא ולהיות בעלת עסק.

הפרק הזה נוגע בקרביים שלי ושל יפעת, אנחנו מדברות על איך חיים לצד אוטיזם, התעללויות שילדים חווים ואת כל זה ועוד יפעת מציגה בתערוכה שלה " לחבק את האוטיזם" מיזם בו היא מתעדת ילדים ומבוגרים על הרצף ומצרפת את הסיפורים האישיים שלהם.

הצטרפו אלינו אל פרק שכל כולו התמודדויות, שלנו עם עצמנו, שלנו עם הילדים ושלנו עם הסביבה.

המונחים "לחץ" "משבר" ו"מצוקה" משמשים אותנו לתאר מצב נפשי ותפקודי המאופיין באי נוחות, מתח, סבל והפרה של שגרת היומיום.

7 באוקטובר - מלחמה כולנו חווים איום קיומי. עלינו, על משפחתנו, על המדינה שלנו.

כאנשים נורמטיבים בשעת איום קיומי אנחנו עלולים להרגיש קשת רחבה של רגשות: לחץ, פחד, חרדה, חוסר אונים, תסכול, כעס, שנאה…

תחושה שהשטיח כמו נשמט מעל האדמה. אין ספק שעברנו גל גדול ולא תמיד קל לנשום.

אני כאן בכדי לזרוק את הגלגל הראשון, השני, השלישי, הרביעי, לאפשר לכם להוציא את הראש מעל המים, לנשום, ללמד אתכם איך – כדי שתדעו להסתדר גם בגלים הבאים ולנווט את עצמיכם ואת המשפחה שלכם למקום רגוע ובטוח יותר

אם גיל ההתבגרות הוא קשה מלכתחילה, שאלתם את עצמכם איך זה להיות אמא למתבגרת עם צרכים מיוחדים?

הפרק הבא הוא פרק מיוחד. בפרק זה אני לא מארחת אף גורם מקצועי, לא מורה, לא מטפלת, לא רופאה. בפרק הזה אני מארחת את אני מיטל גולן מלחן, אמא לליאו בן ה15 ולמשי בת ה12.

בשיחה עם מיטל צללנו אל הקרביים של מה זה להיות אמא לילדה מיוחדת, מה זה מביא איתו, אילו קשיים יש? איך מתחזקים זוגיות? איך מתחזקים קשרים חברתיים? באיזה אופן אנחנו ממשיכים עם השגרה שהכרנו לפני?

ושאלת השאלות, האם זה מוזר ומביך לחפש חברים חדשים בגיל 40?

|

הצטרפו אלינו אל עוד פרק בהורות על הרצף

את הצד הנשי, האימהי אני מכירה כי אני בעצמי אמא מיוחדת

ובזכות האמהות שהן חלק מהקהילה שלי.

אבות, אני מלווה לרוב בתהליך פרטני ובקבוצות שלי

וזוכה לשמוע איך זה מרגיש להיות אבא לילד עם צרכים אחרים,

בן זוג במערכת שמשתנה בעקבות האבחון ובכלל על ההתמודדות במשפחה שהפכה להיות מורכבת.

בשיחה כנה רועי משתף על עומרי שאובחן בגיל 4,

בזכות גננת שהרימה דגל אדום כי ראתה התנהגויות שלא תואמות את קבוצת הגיל שלו.

תהליך האבחנה של עומרי לקח כחודשיים

כשבסתר ליבו רועי משתף שקיווה שעומרי יאובחן על הספקטרום האוטיסטי

שיחה לא פשוטה שהרבה הורים נוטים להימנע ממנה.

למה זה מה שקיווה?

כדי שעומרי יקבל את כל מה שמגיע לו והוא ואשתו קרן יוכלו לקבל את העזרה, התמיכה והליווי שנדרשים מהם כדי למצות את הפוטנציאל המירבי של עומרי.

ואיך קרן אשתו חוותה את קבלת האבחון בעיניים שלו? 👀

הצטרפו אלי ואל רועי אל שיחה מרגשת, כנה, פתוחה וסופר אותנטית מנקודת מבטו של אב מיוחד

אחד הדברים הכי משמעותיים בעיניי זה לדעת לקראת מה אני הולכת.

הרבה הורים פונים אלי ומבקשים המלצות למטפלת רגשית אבל ישנם הורים שלא יודעים לענות בפה מלא על הצורך המדוייק שהם צריכים.

לשם הבנה של הצרכים המדוייקים שלנו מתארחת בפרק הבא יעל וינברגר אנקונה, מטפלת רגשית בתנועה כבר 16 שנים ועובדת עם ילדים על הספקטרום, ילדים עם קשיי למידה ותפקוד, תסכולים רגשיים וחרדות.

העבודה של יעל עם ילדים מתרחשת באמצעות תנועה ומשחקים כאשר עובדים על הלגיטימציה הרגשית. יחד עם זאת יעל נותנת כלים איך להתמודד בצורה יעילה ונכונה לילד מול התסכול שעולה.

בטיפול, עובדים יעל עובדת יחד עם הילד על ויסות חושי אם זה במגע, שמיעה, קולי וגם רגשי.

הטיפול בגילאים האלו הוא טיפול דיאדי כלומר ילד + הורה שההורה הלא בתפקיד צופה אלא מעורב מלא בטיפול וכך יכול להבין יותר את הילד וגם להביא את הקושי שלו כהורה ולקבל כלים להתמודדות.

הצטרפו אלי אל פרק חדש ומלמד

בשנים הראשונות אחרי האבחון של יובל עם אוטיזם,

הרגשתי קושי עצום לשתף מה עובר עליי,

גם את המשפחה הקרובה שלי, שמרתי הכל בפנים.

חוויתי רגשות אשם על זה שלא הצלחתי להספיק הכל –

גם להיות אימא מהחלומות כמו שרציתי וגם אשת קרירה כמו שתכננתי.

הרגשתי שאני צריכה להחביא את זה על מנת להצליח להתנהל ולא להתרסק.

פחדתי שאם אחשוף את מה שאני מרגישה,

איפול למרה שחורה ולא אצליח לצאת מזה לבד.

בימים הכי קשים שלי שבהם לא ידעתי איך לתווך את הרגשות והמחשבות שלי.

לא הייתי מסוגלת לדבר ובמהלך הגישושים שלי באינטרנט בלילות,

נתקלתי באתר סלונה ובטור אישי של אישה בשם מיכל.

אותה מיכל הצילה אותי.

נשמע גדול נכון?

"הצילה" 🥹

מי יישמע...הרי היא "רק" כתבה את מה שעבר עליה.

בגדול, זה מה שאני הרגשתי גם.

בקטן - אילו היו המילים שאני לא הצלחתי להוציא מהפה שלי.

כן, זה היה כזה גדול!!

אצל מיכל מצאתי מקום.

דרכה הצלחתי לדובב את עצמי ולהשמיע לסביבה שלי מה עובר עלי ודרכי.

דרך הקול שלה, הבנתי אותי.

מיכל היא דמות פיקטיבית שם הבמה בזמנו של מאירה ברנע גולדברג,

אמא של אבישי שאובחן פחות או יותר באותו זמן כמו יובל שלי.

שתינו חווינו את אותו הדבר בזמן מקביל, רק שבמקום לאבד את קולה,

מאירה מצאה אותו ודרכו הצלחתי למצוא את הקול שלי.

הפרק הבא בפודקאסט שלי 🧩 הורות על הרצף 🧩 עם מאירה עלה לאויר 🚁

במסע שלי, למדתי שכשאני חזקה כהורה,

היכולת שלי לסייע לילד עולה משמעותית.

וזו הסיבה שבזכותה הקמתי את המרכז שלי - המרכז להורות מיוחדת

כי אני מאמינה שאנחנו ההורים גם חשובים.

אני אימא בעצמי לשני ילדים מאובחנים ואני יודעת בדיוק מה עובר על הורים מיוחדים במסע שלהם.

גם אני בעצמי עוברת את המסע.

מתוך הצורך האישי שלי הקמתי את המקום המופלא הזה בשבילכם,

כדי שתדעו- אתם לא לבד.

גידול ילדים הוא לא דבר שבא לכולנו בקלות, בעיקר שהגענו לשלב הגמילה מחיתולים.

תהליכי הגמילה שונים מילד לילד ובין ילדים "חינוך רגיל" לילדים ב"חינוך מיוחד".

אצל ילדים בחינוך הרגיל התהליך מתחיל כבר בבית ואצל ילדים בחינוך מיוחד זה קורה בגן והגמילה לרוב מתרחשת בגיל יותר גדול.

הפרק הבא כולו מוקדש לשיחה הלא נעימה הזו והמביכה שאנחנו נאלצים לנהל עם הילדים שלנו. על מנת לשפוך קצת אור על נושא ורכב זה אני מארחת את אופיר מליחי, מומחית לסיבוכי גמילה מחיתולים וסופרת.

אופיר היא אמא ל3 קטנטנים, שמתוך הקושי האישי שלה היא הצליחה לעזור לעשרות הורים מבולבלים.

מה יכול לעזור להרגיע ולווסת את הילדים שלנו? וגם אותנו!

כולם אוהבים כלבים, כלב הוא חבר, שותף, גוש של אושר ורגשות חיובים.

כלבים יכולים גם לטפל, כלבים יודעים לזהות מצבים נפשיים ולעזור בוויסות הריגשי.

הפרק הבא הוא פרק מיוחד מאוד.

בפרק מתארחת דר' לירז כהן-ביטון, עובדת סוציאלית, מגשרת זוגית, סופרת, מרצה,

מלווה פרטים וקבוצות במצבים של טראומה וכן מצבים פיזיים ונפשיים המצריכים שיקום.

לירז ובעלה בעלים של חוות אילוף וטיפול בסיוע של כלבים.

לירז גדלה ומתגוררת עד היום בשדרות והיא אמא ל5 ילדים.

היא המציאה את "מודל לחצות את הסערה" להתמודדות עם לחץ או אירוע חריג,

שגורם לאיזו טלטלה ומקשה על ראיית הדרך.

הצטרפו אלי אל פרק מרתק נוסף במסע הזה שנקרא "הורות על הרצף.

אחד האתגרים בהורות מיוחדת זה למצוא טיפול מתאים ויעיל עבור הילד שלי.

טיפול שיאפשר הטבה באיכות החיים, של הילד ושלנו, כמשפחה.

ולא רק זה - שגם יחזיק מעמד!

כשחיפשתי פתרון עבור יובל שכבר היה מאובחן כמה שנים עם אוטיזם,

לקויות למידה וזכרון וחרדות,

הגעתי אל מכון א"מ הדרך דרך המלצה אישית במשפחה ומניסיון שהשיטה שלהם עובדת.

הסכמתי לנסות ולבדוק את האפשרות.

מאז שנים עברו ושני ילדיי טופלו בשיטת הנורפידבק שהמכון מציע.

יכולה להעיד שהתהליך הוא השקעה לטווח ארוך ושווה כל מאמץ ושקל.

מזמינה אתכם להאזין לפרק שיעלה היום,

לשיחה פתוחה עם מירב על האפשרויות שמציע המכון,

היא תספר על השיטה שפותחה עבור אנשי חלל ב נאס"א והובאה לארץ על ידי אלי בעלה ועל ידה.

מירב תשתף איך הגיעה לשיטה בעצמה, בעקבות חיפוש אחר פתרון מיטיב עבור ילדיה.

כשזה עבד, החליטה להביא את השיטה לארץ.

הצטרפו אלי, אל עוד פרק מרתק במסע הזה שנקרא "הורות על הרצף".