אנחנו לא תמיד צריכים לספר לסביבה איך אנחנו מרגישים. לפעמים פשוט רואים את זה עלינו. ביציבה, בכיווץ, בתנועות העיניים. כך אנחנו יודעים אם מי שמשוחח איתנו ממש ממהר כרגע, או ממש מוטרד מעניין כלשהו. האירוניה היא שאנחנו יודעים לזהות את הסימנים האלה היטב באנשים אחרים, אבל מתקשים בכך כשזה נוגע אלינו עצמנו. גוף ונפש קשורים קשר הדוק, את זה אנחנו כבר יודעים, ואם נלמד להיות קשובים לעצמנו ברגע הזה, נדע להטיב עם ה-well being שלנו.