מה זה קוד? ומה אנשים שמתכנתים עושים בכלל?

לחלקינו זה אולי מובן מאיליו, אבל לחלקינו אין מושג.

ובעולם שבו מכונות תופסות חלק יותר ויותר משמעותי בחיינו, כדאי שנלמד איך מדברים איתן.

בפרק ה - 36 של חייזרים חינוכיים אירחתי את יפתח בר, סלב קוד ואיש מיוחד במינו. בשיחה ביננו הבנתי פתאום שקוד זה דבר שיכול וצריך לעניין הרבה יותר אנשים מאלה שמתעניינים בו. ובאופן ספציפי שאנשי ונשות חינוך והוראה צריכים להבין שיש להם קשר ואפילו אחריות בהקשר לנושא הזה. קוד זה לא הדבר המשמים שאנחנו עשויים לחשוב שזה. והאמת שבתכנות יש מידה רבה של אומנות ויצירתיות ושהוא יכול לעזור לרכוש יכולות חשובות כמו פתרון בעיות מורכבות, תקשורת בינאישית ויכולת עבודה בצוות.

יש רצף אינסופי של יכולות תכנות שמתחילות מאלה שהזכרתי קודם ומתקדמות ליכולות לבנות ארכיטקטורות ומכונות מטורפות. ובטווח שבין להכיר את מלאכת התכנות ללא להכיר אותה יש עולם שלם שכדאי שתחשפו אליו. אם אתם מתלבטים איך להתחיל…פשוט תתחילו כאן.

הפרק זמין עכשיו גם בספוטיפיי, אפל פודקאסטים ובאתר ״חייזרים חינוכיים״

מוזמנים לשתף, להגיב, לעניין ולהתעניין באהבה

www.tzachi-e.co.il

https://tinyurl.com/2p8twetm

להרצאה של יפתח על מו׳׳מ:

https://tinyurl.com/5bjr53pp

לתוכנית לימוד הקוד לילדים של גוגל:

״העולם החדש״ הוא ביטוי שנטבע בעולם הישן. לאורך שנים השתמשו בביטוי הזה כדי לספר על מעבר מתפיסת עולם אחת לאחרת- לכניסה לתקופה חדשה. אז מה חדש בעולם החדש הנוכחי? אולי נכון יותר לקרוא לעידן שאנחנו חיים בו העולם ה״מתחדש״ כי מה שחדש בו הוא שהשינויים הם הקבוע היחיד במרחב ובזמן- כלומר השינוי ממבט מקרו הוא קצב ההשתנות. גם בזה, אגב, אין חדש... כולם מבינים את זה. ועכשיו נשאלת השאלה מה עושים עם זה? ואיך זה משפיע על הדרך שבה אנשים צומחים ומצמיחים אנשים אחרים.

בפרק ה- 35 של חייזרים חינוכיים אירחתי את ליאור פרנקל לשיחה על הרבה דברים שאנחנו אוהבים ומתעניינים בהם. דיברנו, איך לא, על אותו עולם מתחדש, ועל איך להכין את עצמנו ואחרים לעידן ששום דבר לא בטוח בו גם בהקשרים מנטליים, אבל גם בכל מה שקשור במוצרים ושירותים חינוכיים והנדסה של מוצרי למידה ו״בתי ספר״. ניסינו לחדש ולהעמיק את השיח בהקשר הזה ואני מקווה שהצלחנו. קינחנו בשיח על ניהול שהשאיר אותי עם לא מעט נקודות למחשבה. שאלתי את ליאור, שבדיוק הוציא את ״הספר למנהל החדש״, מה הוא חושב שהספר שלו יכול לתרום לשיח בנוגע לניהול (בהינתן שיש בעולם מיליוני ספרים על ניהול) והוא ענה לי תשובות מודעות, עמוקות ואפילו די מפתיעות.

אוטוטו חייזרים חינוכיים יוצאת להפסקה.

לפעמים כשאני יושב בסוף היום ומסתכל מהחלון זה מכה בי. המחשבה על הטרנספורמציה המטורפת שהעולם שלנו עובר. תחשבו על זה רגע, בעשרים השנים האחרונות העולם היה צריך להעביר את כל המוצרים והשירותים שלו מהמימד הפיזי למימד הדיגיטלי. את הבריאות, ההשכלה, הפיננסים והביטוחים, הבנקים, התחבורה, הדואר, שירות לקוחות- הכל. בשביל לעשות את כל הדברים האלה, העולם היה חייב לפתח דיסציפלינות, להוליד את מקצועות ההייטק ולהתחיל למלא את השורות של החבררות באנשים. כי הן צמחו בקצב אקספוננציאלי שהעולם עדיין לא ראה.

בהתחלה אלה היו חבורה של גיקים, מהנדסים שעובדים ב״מחשבים״ שרק הם הבינו על מה מדובר, אבל ככל שהתופעה התרחבה והטכנולוגיה התקדמה, היה נדרש להמציא מחדש תתי התמחויות ומקצועות חדשים שמעולם לא היו קיימים (תחשבו רק על עולם הסושיאל מדיה או הדאטא - איך הוא היה נראה לפני 15 שנים וכמה מאות אלפי סוכנויות שעוסקות בתחום קיימות היום בעולם). אז את מי שכבר היו בעניינים גייסו מאוד מהר ומי שהיתה להם אוריינטציה טבעית לזירות האלה- קידמו את עצמם גם להצטרף. אבל כיום הסיטואציה בשוק העבודה היא שקצב הגדילה של חברות והצורך בידיים וראשים עובדים גדול בהרבה ממה שיש בנמצא. ואז מה? אז צריכים להתחיל לחשוב על פתרונות.

האקדמיה של מאנדיי (Monday-U) היא פתרון ממש טוב. ובעיני פתרונות טובים (ועסקים טובים) הם כאלה שכולם מרוויחים בהם- וזה בדיוק מה שקורה שם. מאנדיי הם לא היחידים שעושים את זה, אבל נראה שהם לוקחים בעלות על החסמים והבעיות בתחום בצורה אחרת מחברות אחרות ועושים את זה בסטייל שייחודי לחברה שלהם. ולמה זה מעניין בעיני? כי זה קשור באסטרטגיה עסקית וארגונית, בשימור ומציאת כשרונות, במוביליות חברתית, ובעתיד של עולם התעסוקה ורווחת הפרט.

מאנדיי מקימים אקדמיות שמכשירות א.נשים למקצועות ההיטק. הם פותחים קורסים, ממיינים אנשים מכל שכבות החברה ומכל רקע מקצועי שאתם יכולים לדמיין (עד כמה הרקעים שונים ומוזרים תוכלו להאזין בפרק) והופכים את הזירה הזרה והמנוכרת של ההייטק לסביבה מוכרת ומאפשרת. בפרק ה 34 של חייזרים חינוכיים ארחתי את חן מירון- שמובילה את האקדמיה יחד עם יובל אזולאי לשיחה על האקדמיה- האתגרים, החסמים, השאיפות והחוויה האנושית. זאת היתה אמורה להיות שיחה מאוד עסקית וטכנית, אבל היא התפתחה לשיחה מרגשת ויוצאת דופן שנגעה בי באופן אישי

מדברים עכשיו הרבה על האטה בעולמות הגיוס והצמיחה, על אינפלציה ועל משבר משאבים עולמי בעקבות המלחמה באוקראינה- הכל נכון והכל שטויות. חברות לא יפסיקו לצמוח ולחפש כשרונות. והצורך בטרנספורמציה מקצועית ימשיך להועיל גם לפרט, גם לחברה וגם לכלכלה. בגלל זה עולם האקדמיות, בתי הספר וההכשרות המקצועיות ימשיך לזנק ושווה לכולכם להמשיך לעקוב אחריו וללמוד מהחברות שמחוללות מהפכה בתחום.

נ.ב- יש לפרק הזה שם של להקת רוק- אז שווה להאזין.

למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להרשם באתר

https://www.tzachi-e.co.il/podcast

:לאתר MondayU

https://monday-u.com/

:לסרטון הסבר על התוכנית

shorturl.at/hrLNU

לכסף יש דימוי שלילי. הרבה פעמים אני מזהה בשיחות שאני מקשיב להן חיבורים בין הון לרוע ובין רווח לחזירות, אבל האמת היא שכסף הוא בסך הכל פלטפורמה.

יש לשאלה הזאת הרבה תשובות שתוכלו להקשיב להן בפרק עצמו, אבל השורה התחתונה היא שלדבר על כסף זה חשוב! וזה יתרום לחברה שלנו. אגב, במיוחד לשכבות המוחלשות. בעניין הזה אנחנו נמצאים בתקופה מדהימה מבחינה היסטורית. עידן טכנולוגי שמקדם דמוקרטיזציה של כסף וידע. כזה שמאפשר, פוטנציאלית, לכולם לשחק בדבר הזה שקוראים לו כסף. אז כן, בערך יחסי, אי השוויון בעולם גדל ומגיע לדרגות קיצוניות, אבל לצד זה, בערך מוחלט יש לכולם יותר שפע. האפשרויות ״לשחק״ עם כסף או להרוויח כסף נגישות יותר מאי פעם. אבל כדי להגיע לרווחה נדרש מכולנו להבין מה החוקיות של המשחק הזה- להבין איך כסף עובד ואיך כדאי לנהל אותו. וזה לא משנה אם אתם מרוויחים בחודש 7 או 40 אלף שקלים.

כמו כל דבר אחר בחיים, הרוב נמצא איפשהו באמצע. רוב האנשים הם לא עשירים ולא עניים, אלא כאלה שסוגרים את החודש- לפעמים במינוס ולפעמים בפלוס. ויש חברה אחת, די מגניבה, שקוראים לה רייזאפ (Riseup) שרוצה לעזור לאנשים לנצח את החודש ולסיים כמה שיותר פעמים בצד של הפלוס. לייצר נצחונות קטנים ואז הון קטן ואז השקעה קטנה עם תשואה קטנה שבסופו של דבר יהפכו להון קצת יותר גדול עם תשואה יותר גדולה. על הדרך לצרף אתכם לקהילה של א.נשים בדיוק כמוכם שבאיזה קטע מגניב משתפת את תזרים ההוצאות וההכנסות החודשי שלהם ועוזרת האחד לשני להתייעל, לחסוך ולהרוויח.

סוריאליסטי? זה קורה...תבדקו... ויש לזה פוטנציאל אימפקט פנומנאלי.

בפרק ה 33 של חייזרים חינוכיים ארחתי את יובל סמט- מנכ׳׳ל רייזאפ לשיחה על כסף ואימפקט. על העבר המוצלח ביותר שלו תוכלו לקרוא משיטוט זריז בגוגל, אבל משהו אחד בטוח- הוא איש יוצא דופן ויש לו ולשותפים.ות שלו פיצוח חדשני, טכנולוגיה מעניינת וקהילה שגדלה בקצב מסחרר. מהמעט שיצא לי להתחכך, אני חושב שקורה שם משהו מיוחד באמת. כזה שעוזר לאנשים לעבור מימד ולשנות את מסלול החיים שלהם.

למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להרשם באתר

https://www.tzachi-e.co.il/podcast

לאתר רייזאפ:

https://www.riseup.co.il/

לערוץ היוטיוב של רייזאפ:

https://www.youtube.com/c/riseupIsrael

לסרטון תמצית הספר סוויץ:

https://www.youtube.com/watch?v=q_cp8nebs_A

לסיכום של תיאוריית המסוגלות העצמית של אלברט בנדורה:

https://www.youtube.com/watch?v=wrzzbaomLmc

עמיר מנחם מתנועת חמש אצבעות מאחר את צחי חנניה לשיחה על אתגרי החינוך

איך יראה החינוך בעתיד? ולמה דווקא ככה 

מה הם הדברים שהכי חשוב ללמד את הדור הצעיר כיום? ולמה הם לא קשורים למיומנויות טכנולוגיות 

?מה ההבדל בין חינוך ללמידה? למה סגנון הלמידה המסורתי כבר לא רלוונטי היום 

מה נדרש ממחנך בעידן המודרני? אמ:לק- להיות אובססיבי

על כל אלה ועוד תוכלו לשמוע בפרק.

לצפייה ביוטיוב: 

https://www.youtube.com/watch?v=oZMmEdDdYmQ

לאתר תנועת חמש אצבעות: 

https://5fingers.org.il/

עד לפני שנתיים, כשהייתי מספר לאנשים על פודקאסטים, הייתי מנסה לראות על הפרצוף שלהם אם הם מכירים בכלל את המילה הזאת כדי להמנע ממבוכות. היום כבר ברור לכולם מה זה פודקאסט וכל גוף שמכבד את עצמו רץ להקים אחד. זאת לא עוד אפיזודה חולפת. הפודקאסטים כאן כדי להשאר ואולי בגלל זה כדאי שנבין מה הסיפור של התופעה הזאת ואיך אפשר להשתמש בה.

הפילוסוף מרשל מקלוהן טבע את הביטוי ״המדיום הוא המסר״. ואחת השאלות הראשונות ששאלתי את המרואיין שלי בפרק היא- מה המסר של פודקאסטים כמדיום בעיניו. או, אם תרצו, איך ומה פודקאסטים יכולים לשנות ולהשפיע על החיים שלנו? בדגש על תהליכי חינוך, צמיחה ולמידה.

על קצה המזלג, פודקאסטים מאפשרים דמוקרטיזציה של מידע, הם מעבירים את השליטה על התוכן והתזמון לצרכן המידע ומקיימים שוק ״מריטוקרטי״ ( חוקיות שלפיה ככל שאתה מצויין יותר, אתה מצליח יותר). ילד בן 16 יכול ליהנות מיותר האזנות מתאגיד מסחרי אם הוא מייצר תוכן טוב, ממוקד, מותאם לקהל, ואותנטי. בכלל, כל המגמה של שימוש בתוכן אודיו ומה שהוא מאפשר היא מעניינת וחדשנית ביותר. ובאמת שמתחשק לי לכתוב על זה עוד ועוד, אבל שווה לכם ולכן פשוט להאזין לרן מדבר על זה...אם יש דבר שהוא מצטיין בו זאת היכולת לרתק את המאזינים.ות לנושא שמעניין אותו ובכלל.

בפרק ה 32 של חייזרים, היה לי הכבוד והעונג לארח את גדול הפודקאסטרים בישראל- רן לוי. עוד לפני שמישהו ידע בכלל במה מדובר, הוא כבר היה אול אין בעניין. לימים הוא הקים את הפודקאסט המושמע ביותר בארץ- ״עושים היסטוריה״ וייסד יחד עם שותף את רשת הפודקאסטים הגדולה בישראל. כשסיימתי לערוך את הפרק הרגשתי תחושה שלא הרגשתי הרבה זמן- שאני אוהב את רוח התקופה שאני חי בה ואת מה שהיא מאפשרת.

אני מאחל לכולכם להרגיש ככה גם בסוף הפרק הזה.

הפרק זמין עכשיו גם בספוטיפיי, אפל פודקאסטים ובאתר ״חייזרים חינוכיים״

למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק או להתעניין במוצרים ושירותים של חייזרים חינוכיים, אפשר להרשם כאן 👇🏼🛸

https://www.tzachi-e.co.il/podcast

מוזמנים לשתף, להגיב, לעניין ולהתעניין באהבה

:לאתר רשת עושים היסטוריה

https://www.osimhistoria.com

לבלוג של רן לוי:

https://ranlevi.co.il

לפודקאסט ״עושים היסטוריה״:

shorturl.at/mGX68

איפשהו בעשור האחרון כולם התחילו לדבר על קהילות. והאמת, לא רק לדבר, אלא גם לנסות להקים ולפתח אותן. היום כולם כבר יודעים ש״מנהל.ת קהילה״ זה מקצוע- גם במובן הליטרלי וגם בפן הביצועי. אבל אם תחשבו על זה רגע, ניהול קהילה כמקצוע זה לא באמת עניין חדש. לאורך ההיסטוריה תמיד היו שם מנהלי ומנהלות קהילות, אז למה פתאום כולם כל כך בעניין של קהילות עכשיו? האם הצורך שלנו השתנה והאם הבנו משהו על הכח של קהילות לייצר אימפקט?

אם תשאלו את האורח שלי בפרק, נאור נרקיס, 12 אלף שנים של חיים בקהילות זה לא ממש ״פתאום״, אבל כן, העידן הטכנולוגי מאפשר להן להיווצר ולצמוח במהירות ותדירות גבוהה יותר. מעבר לזה, קהילה זה עסק טוב- כזה שכולם מרוויחים ממנו. הוא טוען ש״קהילה זאת מערכת הפעלה״ שמורכבת מזהות, פרודוקטיביות ונוכחות מנהיגותית/ ניהולית ושכל הקהילות בנויות למעשה על אותם עקרונות (תוכלו לשמוע על זה בהרחבה בפרק כמובן).

קהילות קשורות קשר הדוק לתהליכי למידה וצמיחה. לי באופן אישי יש הרגשה שהיכולת להקים, להגדיל ולתחזק קהילות היא כישור שכל מנהל, מורה, מנחה, מדריך או יזם צריכים להתמצא בו ולהבין אותו. אז הכנתי לכם פרק עם האיש הכי מדהים בתחום הקהילות בארץ.

האורח שלי בפרק ה 31 הוא נאור נרקיס- הוא ייסד את קהילת ״התוכניסטים״, מרצה על קהילות, כותב ומקליט על קהילות (מצרף לכם לינקים בתיאור הפרק בספוטיפיי) ועוזר למאות ארגונים וחברות להקים ולפתח קהילות. בפרק איתו תלמדו איך אפשר לחשוב על קהילות בצורה משוכללת ומהם העקרונות המנחים לבניית קהילה מוצלחת.

למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להרשם באתר

https://www.tzachi-e.co.il/podcast

לקהילת התוכניסטים:

לאתר התוכניסטים:

https://tochenist.cmtz.me

למדריך החינמי של נאור על בניית קהילה:

shorturl.at/npP03

לערוץ היוטיוב של נאור:

shorturl.at/fiqI2

לפודקאסט החדש של נאור בנושא קהילות- המנק״ל:

https://hesket.co/mankal

בסדרת סיפורי אקס-מן (X-men) מסופר על חבורה של מוטנטים עם כוחות על. המוטנטים האלה חיים בחוויה של זרות, מוזרות וחריגות, עד שיום אחד מגיע בחור מלא תושייה בשם פרופסור אקסבייר ומלמד אותם לחשוב אחרת על עצמם ועל היכולות שלהם. הוא הופך אותם מחבורה ביישנית ומפוחדת לקבוצת לוחמים שמודעים לכח העל שלהם ומנצלים אותו לטובה.

הסיפור הזה תמיד מזכיר לי קצת את מה שקורה ומה שיכול לקרות לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז או "לקות למידה" אחרת. אני בעצמי אובחנתי בגיל מבוגר מאוד ולקחתי על עצמי משימה ללמוד לנהל את ה"הפרעה" שלי כך שתשרת אותי בצורה הטובה ביותר. בעולם שלי אין "הפרעות" ואין "לקוחות". למעט מקרים מאוד חריגים וחמורים, לרוב התלמידים שמוגדרים כבעלי "לקויות למידה" יש יכולות מדהימות וכל מה שצריך זה לייצר עבורם סביבה שתוציא מהם את מה שהם מסוגלים.

יותר מכל אבחנה לימודית, ניורולוגית או מוטורית, ללקויות למידה יש השפעה על המרחב המנטאלי. השלבים שבהם מערכות החינוך מתחילות ללמד והשלבים בהם הזהות העצמית של הילד מתפתחת ומתגבשת חופפים. כשהמערכת מסמנת אותך כ"לקוי למידה" כולם מתחילים להסתכל עליך כחריג וכושל. בסופו של דבר, אתה מפנים את המבט הזה ומסתכל על עצמך ככה. אתה מתחיל להאמין שמשהו בך לא בסדר, דבר שמשפיע על היכולת שלך להאמין בעצמך וביכולות שלך ולהגשים את עצמך בחיים.

לפני כמעט 14 שנים יותם אושר הקים את מרכז זינוק יחד עם כמה שותפים. הם גיבשו שיטה וגישה ללימד ולפיתוח אנשים בעלי "לקויות למידה" והכנה שלהם לפסיכומטרי. הם יצרו התאמות ופלטפורמה חוייתית שלקחה ועדיין לוקחת אנשים מחוויה של כשלון מוחלט, חוסר ביטחון וחוסר אמונה ביכולת ללמוד והפכו אותם לאקס-מנים.  אני הייתי אחד מאותם אנשים שמרכז זינוק הצליח לגרום לו ללמוד בפעם הראשונה. בפרק עם יותם תוכלו לשמוע על מה אנשים עם הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה צריכים, אילו שיטות למידה יכולות לסייע להם ובאיזו פלטפורמה אפשר לאפשר להם (או לכם.ן) לפרוח ולהתבטא בצורה הטובה ביותר.

הפרק זמין עכשיו גם בספוטיפיי, אפל פודקאסטים ובאתר ״חייזרים חינוכיים״

למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להרשם באתר

https://www.tzachi-e.co.il/podcast

מוזמנים לשתף, להגיב, לעניין ולהתעניין באהבה

על העריכה הנפלאה של הפרק: Shira Kleinhaus   💜

לאתר של מרכז זינוק:

https://znk.co.il/

לערוץ היוטיוב עם סרטוני הלמידה של זינוק:

https://www.youtube.com/user/ZinukTV/featured

להאזנת המשך, ממליץ על הפודקאסט של שירלי הרשקו "אנשי הקשב":

אנחנו נמצאים בעיצומן של לא מעט מהפיכות, אחת המשמעותיות שבהן קשורה באופן שבו אנחנו לומדים ומלמדים, או אם נצלול עמוק יותר- לאופן שבו אנחנו חושבים על למידה מלכתחילה. בעידן המידע, כשהאינפורמציה נגישה, זמינה ואינסופית, היכולת ללמוד ולדעת ללמד הפכו למצרך, כישור ויכולת קריטית לפרטים, לארגונים וחברות.

בכלל, התודעה המסורתית בנוגע ללמידה נסדקה. פעם היינו חושבים על תלמיד כאדם שיושב בכיתה ושותה חומר ששופכים עליו, היום אנחנו מבינים שהלמידה מתקיימת בכל מקום ובכלל זמן. פעם היינו עוברים מערכי למידה באוניברסיטה ובבתי הספר, היום אנחנו עוברים מערכי למידה, הכשרה והתפתחות בכל ארגון או תאגיד שמכבד את עצמו. גם התפיסה המבנית בנוגע לאיך ללמד השתנתה- לכולנו כבר ברור שבני אדם לומדים מתוך חוויה, מגע, ניסוי וטעיה, ולא בהכרח בצורת הקנייה דידקטית. או שלפי כל מדד ביולוגי, קוגניטיבי ומנטאלי, שיעור באורך 45 דק' (או חלילה "שעה אקדמית" ) הוא פשוט לא אפקטיבי. לחלופין, סביבות הלמידה החדשות מיישמות עקרונות אחרים שתורמות לתהליכי הלמידה כמו שילוב אלמנט השתתפותי, פחות הקניה ויותר עיבוד ושימוש במדיה ובטכנולוגיה להעברת המידע.

בסופו של דבר, עולם הלמידה עומד בפני שתי שאלות קריטיות בעת הזו: הראשונה היא מה אנחנו צריכים ללמד כמורים, מנהלים או הורים את הילדים או מושאי הלימוד החינוך שלנו כדי לאפשר להם חוויה מייטיבה, חיובית ומצמיחה בעולם. השניה היא איך ללמד את אותם הדברים. ותתפלאו, סוגיית האיך לא פחות חשובה מסוגיית המה.

האורח שלי בפרק ה 28 של חייזרים חינוכיים הוא גדעון זילר, המייסד של חברת מתודיקה שעוסקת הלמידה אפקטיבית. באופן אישי אני חושב שמתודיקה היא חברה יוצאת דופן מכל מיני בחינות, אבל בעיקר מסיבה אחת מרכזית- מה שהם קוראים לו "9-99". במתודיקה מנגישים את תורות הלמידה האפקטיבית בצורה הוליסטית למגוון סוגים של גופים- החל ממערכות חינוך, דרך מוסדות אקדמיים, ועד עולם התאגידים המסחריים והמערכות הארגוניות הדיגיטליות. בסוף, למידה היא למידה היא למידה. אני חושב שממש זכינו באורח כמו גדעון. הוא גם איש צנוע ונעים בצורה נדירה, ולצד זאת הוא נחשב לאחד האנשים המנוסים והעשירים ביותר בידע בתחום בארצנו. יותר מכל, הוא יודע להעביר מסרים מורכבים בצורה פשוטה שזה תמיד כיף למאזין. בשיחה איתו דיברנו על מגמות מרכזיות בעולמות הלמידה והתייחסנו, כמובן, לכלל הסוגיות והנושאים שהזכרנו בטקסט הזה.

הפרק זמין עכשיו גם בספוטיפיי, אפל פודקאסטים ובאתר ״חייזרים חינוכיים״

למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להירשם באתר

https://www.tzachi-e.co.il/podcast

מוזמנים לשתף, להגיב, לעניין ולהתעניין באהבה

על העריכה הנפלאה של הפרק: Shira Kleinhaus   💜

*בשל תקלה בשלב ההקלטה הסאונד בפרק פחות איכותי, עמכם הסליחה. החל מהפרק הבא התקלה תתוקן ותוכלו להינות מסאונד בסטנדרטים של פרקי עבר.

להרצאה של גדעון על מגמות בלמידה:

https://www.youtube.com/watch?v=15Ev0ua9yJM

לאתר מתודיקה:

https://new.methodic.co.il/

לפרק על מעורבות בלמידה:

https://www.tzachi-e.co.il/podcast/episode/2c56b548/13-