מה הופך מדינה או חברה לעשירה? יש מדינות שיש להם נפט, שטחים חקלאיים, כח עבודה יצרני, זהב ויהלומים. ומה יש לנו? קצת גז והרבה שכל ותושייה. מדינת ישראל נשענת על ההון האנושי שלה. זו הסיבה המרכזית שישראל מתייגת את עצמה כ Startup Nation ובצדק. רק שיש בעיה שכולנו מרגישים אותה: הקטר שמניע את הכלכלה הישראלית התנתק והפערים החברתיים בישראל הולכים וגדלים. ישראל היא מדינה עשירה וחזקה, אבל החברה שבה הולכת והופכת מקוטבת מיום ליום. מי שחושב שהקיטוב הזה פוגע רק בשכבות המוחלשות בחברה טועה ובגדול. בפרק הנוכחי דבר, בין היתר, על למה כדאי לשכבות החזקות בחברה להתחיל לפתח קהלים ואוכלוסיות נוספות בישראל ואיך הם יכולים לעשות את זה באמצעות טכנולוגיה.

תודה רבה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק 🧞‍♀️

מה הערך של פילוסופייה בעולם שמקדש את המוחלט? אחת לכמה זמן אני נתקל באיזו כתבה שמתפארת בכך שחברות טכנולוגיות וסטארטאפים מחפשים בוגרי ובוגרות של לימודי פילוסופיה. יעני כזו שבאה לומר- כן, העולם רואה ערך גם באנשים עם יכולת מחשבה מופשטת, יכולת העמקה, ויכוח, ביקורת וכדומה. אמממ, זה לא נכון, או לא מדוייק לכל הפחות. האמת היא שהתרבות שאנחנו חיים בה מקדשת את החומרי, משתוקקת למיידי ומתרשמת מכל מה שאפשר למדוד. מעת לעת עולה איזה סיפור רומנטי כמו זה שהזכרתי שמשמש עלה תאנה לכל התפיסה הטכנוקרטית שלנו על איך נכון ולא נכון לחיות את החיים ומהם החיים מלכתחילה. התרבות שאנחנו חיים בה לא יודעת לעמוד על חשיבות החשיבה הפילוסופית ועל התרומה שלה לפרט ולחברה.

תודה רבה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק 🧞‍♀️

את חווה ואדם הקים בחור מגניב במיוחד עם זיק של גאונות בעיניים בשם איציק גזיאל.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻

תודה רבה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק 🧞‍♀️

צחי מתארח בפודקאסט רעב לידע של אור דניאל- שחוקר עולמות ידע שונים בדגש על עלמות החדשנות בתחום טכנולוגיות הלמידה. 

בפרק נדבר על הקונספט של חייזרים חינוכיים- איך הוא נולד ומה המוטיבציות שעומדות מאחוריו, ונציג נקודות מבט אישיות, עסקיות, ביקורתיות וקריאייטיביות בנוגע לחינוך

.בניגוד לדימוי שלה, אינטואיציה היא לא תחושת בטן, היא למעשה יותר דומה לקוד. מנגנון מתוחכם ביותר שמסייע לנו לקבל החלטות על החיים שלנו. אני קראתי לזה "לדעת בלי לדעת", רונן גפני, האורח שלי בפרק, רואה אותה כמערכת קבלת החלטות שמשלבת את כל הרבדים, אבל לא נשענת על שכלתנות. שנינו מאמינים שאינטואיציה היא מערכת לא פחות איכותית ומשמעותית מהמערכת הרציונלית שלנו, ושאנשים פשוט לא נותנים לה מספיק קרדיט.

תודה רבה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק 🧞‍♀️

הסיפור של מעורבות בלמידה עוסק, בסופו של דבר, בפרקטיקה ובתיאוריה של היכולת להניע אנשים לעשות דברים. כהורים, מחנכים ומנהלים אנחנו אמורים לגרום לילדים לעובדים או לתלמידים שלנו לעשות דברים שיועילו להם, אבל הם לא בהכרח נהנים מהם.

תודה רבה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק 🧞‍♀️

בעולם שבו כולנו מג'נגלים כמולטיטאסקרים רק כדי לעמוד ב"חיים עצמם", נוצר צורך קריטי ביכולת להאט. הצורך הזה מתחדד עוד יותר ככל שמדובר בהתפתחות האדם ובמקרה שלנו- התלמידים והילדימות שלנו. כך, בית הספר הופך בעל כורחו למוסד שמאפשר עבודה איכותית ומייטיבה מול עולם שהולך ומאיץ. כי האטה, מסתבר, היא לא עניין של מהירות, אלא עניין של איכות. על כל אלה, ועל תובנות מעניינות נוספות, תוכלו לשמוע בפרק ה 12 של חייזרים חינוכיים בו צחי חנניה מארח את ד"ר אורית פרנפס ומיקה דפני מהקרן לעידוד יוזמות חינוכיות שהן (יחד עם ד"ר ענת שפירא לביא) המייסדות של תנועת "האטה בחינוך"

למפת הערכים של "האטה בחינוך":

לאתר האטה בחינוך:

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻

תודה רבה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק 🧞‍♀️

 בהמשך לפרק 11, חטיף חינוכי ממוקד ופרקטי עם המלצות להורים ולמחנכים לגבי שלושה מהלכים שאנחנו יכולים לעשות כדי ללמוד וללמד על הסכנות והאתגרים במרחב הדיגיטלי. את הלינקים לכל ההמלצות תוכלו למצוא בבלוג באתר חייזרים חינוכיים.

בואו נדבר על הפיל שבחדר- אין לנו מושג לאיזה עולם אנחנו מגדלים את הילדים שלנו. כהורים ומחנכים, אנחנו מזהים תזוזות טקטוניות שהמרחב הדיגיטלי, טכנולוגיית המידע והרשתות החברתיות יוצרות, אבל לא בהכרח מעמיקים ומתייחסים למשמעויות ולהשפעות של העידן הזה בהקשרים חינוכיים. כל אחת ואחד מאתנו לשאול את עצמו את השאלה מה אני יכול לעשות כדי לתת כלים והנחייה לילדי ותלמידי כדי להתמודד עם העידן הזה. או במילים פשוטות יותר- איך לפתח וללמד אוריינות דיגיטלית. בפרק ה 11 של חייזרים חינוכיים צחי חנניה מארח את ד''ר תהילה שוורץ אלטשולר לשיחה על אוריינות דיגיטלית ואתגרי החינוך בעידן המידע- בשיחה נדבר על הכוחות שפועלים עלינו, המניעים שעומדים מאחוריהם, השינויים שהעידן הטכנולוגי יוצר והמשמעויות שלהם עבור הורים, מחנכים וילדים. וגם, מה אנחנו יכולים לעשות כדי להתמודד עם כל אלה.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻

תודה רבה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק 🧞‍♀️

כמעט בכל תחום, בוודאי כזה שמשפיע על כל כך הרבה א.נשים, יש לגיטימציה לפעילות עסקית, ייצור תכנים והתפרנסות מהם ומייעוץ. בחינוך זה גם קורה, אבל גורר המון ביקורות. בעיני, אין סיבה שבחור שסיים 8200, עבד בחברה טכנולוגית ואחרי זה הפך את הידע שלו בתחום לעסק יהיה שונה ממורה שהחליט לעשות את זה. ועדיין, הציבור לא מתייחס למי שפועלים בזירה החינוכית כיזמים או מנהלים שעוסקים במלאכה מורכבת.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻

תודה רבה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק 🧞‍♀️