השגרה היא דבר מבורך. היא עוזרת לנו להתמיד וממקדת אותנו במה שחשוב, אבל מתישהו היא הופכת למחלה ממארת שאוכלת את ההתלהבות, את החיות וחדוות העשייה.

לא ניתן להתחבר לקב"ה באמת אם התפילה שלנו נראית היום כמו אתמול. אי אפשר להתעורר בחיות לעבודת השם אם הנחת התפילין הופכת לפעולה יבשה ושגרתית.

אז מה הפיתרון? להכניס שוברי שגרה בתוך השגרה.

איך עושים את זה?

צפו בשיעורו המאלף של הרב יחיאל קוצר לפרשת פנחס.