האם בימינו לרבני הקהילות יש סמכות של "מרא דאתרא"? יש הבדל בין פסיקות בנושאים פרטיים ובין נושאים קהילתיים?

הרב הציג בשיעור שבימינו נוצר סוג שלישי של ""מרא דאתרא"" שבהרבה מהמקומות הציבור מקשיב לו רק בעניינים הציבוריים ולא הפרטיים.

לאחר מכן הרב הסביר מהיכן המצב הזה נובע והעלה את החשיבות הגדולה בשמיעת פסקי הלכה מרב קרוב כדי לקבל פסיקה אמיתית מותאמת.

ולבסוף הרב הציע שכאשר רב נשאר שנים ארוכות בקהילתו הוא יכול גם להפוך ל"מרא דאתרא" מהסוג הראשון וקהילתו תינק ממנו את תורתה.

דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23057.pdf

האם רב חדש בעיר יכול להורות ולפסוק? מה כוללות הסמכויות והזכויות של 'מרא דאתרא'?

הרב הציג בשיעור את סוגיות הגמרא הרבות האוסרות לפסוק כנגד הרב המקומי.

לאחר מכן הרב הראה שבתקופת הראשונים המושג 'מרא דאתרא' קיבל משמעות נוספת, בתור אחראי על צרכי הדת של הקהל ולכן הטענות התמקדו בעיקר בענייני ממון ו"יורד לאומנות חברו" ולא בכבוד החכם ובמחלוקת פסיקה.

דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23040.pdf

האם אדם שקיבל על עצמו רב יכול לחלוק עליו בנושא מסוים? האם אדם יכול לקבל על עצמו רב גם בדורנו?

הרב הציג את שיטת רבי יהודה בן הרא"ש שצריך ללכת אחר ראיות והוכחות ולא באופן עיוור אחרי רב שהאדם עצמו בחר בו וכן בדברי האחרונים שניסו לצמצם את שיטת הרשב"א בדורנו.

לאחר מכן הרב הסביר שבשיטת הרשב"א החיוב לילך אחר הרב שקיבל על עצמו אינו מוחלט (שלא כדין "מרא דאתרא").

ולבסוף הרב נגע באיזון בין פסיקה לפי הרב שקיבלו עליהם ובין פסיקה ע"פ שיקול הדעת

מהיכן נובע החיוב להקשיב לרב המקום? מדוע ניתן לקבל את פסיקותיו גם בדין תורה בו רוב החכמים חולקים עליו ומחמירים? האם סמכותו מוגבלת למקום בו הוא נמצא?

הרב הציג בשיעור את שיטת הריטב"א שדין זה נובע מסמכות החכם שהתמנה לרב המקום, ואת שיטת הרשב"א התולה את תוקף הדין בכך שהוא לימד אותם תורה והם חייבים בכבודו.

לאחר מכן הרב הציג היבטים שונים הנובעים ממחלוקות זו: מה הדין כשהרב נפטר והאם ניתן לקבל רב גם כשאינו הרב המקומי.

דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23001.pdf

האם ניתן לכתוב היום ספרי פסיקה ללא טעמים ומקורות? איך אמורים להכריע בשאלות חדשות שמתעוררות והאם פוסק יכול לסמוך על חכמי דורנו בהכרעותיהם ללא שעיין בעצמו? הרב הציג בשיעור את שיטת הרב פיינשטיין שהיא מעין 'שיטת אמצע'. דומה לשיטת השו"ע והרמב"ם שאפשר לכתוב ספרי פסיקה, אך מתנה זאת בשליטה מוחלטת במקורות ובספרות חז"ל והפוסקים, שאין לנו כיום.

דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/22967.pdf

מהי הדרך הנכונה להורות הלכה? האם נכון לכתוב ספרי פסיקה? האם חכמים אחרים יכולים לסמוך עליהם ללא ידיעת טעמי ההלכות ומקורן?

הרב הציג בשיעור את שיטת הרמב"ם והשו"ע שכתבו ספרי פסקים על מנת שיוכלו לסמוך עליהם, וכנגדה את דברי המהר"ל ואחיו הרב חיים ב"ב לפסיקת ההלכה שהיא רק על מעשה שהפוסק נשאל עליו ורק מתוך ידיעת הטעמים.

דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/22967.pdf

למה רבי יוסף קארו בחר דווקא לפסוק ע"פ הרי"ף, הרא"ש והרמב"ם? איך מכריעים בין הראשונים?

הרב דן בשיעור בשיטות הבית יוסף והרמ"א לפסיקת ההלכה, והראה שהן נובעות מהמנהגים שהתקבלו על כלל קהילות ישראל.

לאחר מכן הרב הביא את שיטת המהרש"ל שכל חכם מכריע ע"פ ראיות עצמיות וללא כפיפות לראשונים, והתנגד לכתיבת ספרי פסיקה.

דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/22951.pdf

האם מותר לראשונים לחלוק על גאונים? לסוברים שאסור - מה הטעם לכך? האם יש לכך השלכה לראשונים מאוחרים לעומת קדומים מהם?

הרב עסק בשיעור במחלוקת הרא"ש והראב"ד האם מותר לראשונים לחלוק על הגאונים.

מתוך כך הרב המשיך והעמיק בדיון בין הרשב"א והמהרי"ק האם ההלכה נפסקת כמו החכמים הקדמונים או דווקא כמו הקרובים ביותר לזמנו של החכם.

האם אנחנו מחויבים להקשיב לפסיקת בית דין הגדול, אם ברור שהוא טועה בהוראה? האם הדין שונה אם בית הדין לא בירושלים? בפרק זה נעסוק בהיקף החיוב לשמוע לבית דין הגדול, ובטעם חיוב זה. נראה את הבנות הראשונים, שמהן נובעת המחלוקת האם ומתי חובה לשמוע להם גם כשהם טועים.

דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/22930.pdf

למה אסור לחלוק על התלמוד? ומה גרם לכך? בשיעור נמשיך בעיסוק בשיטות השונות לסמכות המשנה והגמרא שאסור לחלוק עליהם בדורות הבאים, וניכנס להבנת שיטתו של הרמב"ם לעומק.

הדעות השונות ביחס לתלמוד מהוות בסיס למחלוקות ביחס לגאונים ולראשונים, כפי שיבואר בשיעורים הבאים.