מהי הדרך הנכונה להורות הלכה? האם נכון לכתוב ספרי פסיקה? האם חכמים אחרים יכולים לסמוך עליהם ללא ידיעת טעמי ההלכות ומקורן?

הרב הציג בשיעור את שיטת הרמב"ם והשו"ע שכתבו ספרי פסקים על מנת שיוכלו לסמוך עליהם, וכנגדה את דברי המהר"ל ואחיו הרב חיים ב"ב לפסיקת ההלכה שהיא רק על מעשה שהפוסק נשאל עליו ורק מתוך ידיעת הטעמים.

דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/22967.pdf

למה רבי יוסף קארו בחר דווקא לפסוק ע"פ הרי"ף, הרא"ש והרמב"ם? איך מכריעים בין הראשונים?

הרב דן בשיעור בשיטות הבית יוסף והרמ"א לפסיקת ההלכה, והראה שהן נובעות מהמנהגים שהתקבלו על כלל קהילות ישראל.

לאחר מכן הרב הביא את שיטת המהרש"ל שכל חכם מכריע ע"פ ראיות עצמיות וללא כפיפות לראשונים, והתנגד לכתיבת ספרי פסיקה.

דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/22951.pdf

האם מותר לראשונים לחלוק על גאונים? לסוברים שאסור - מה הטעם לכך? האם יש לכך השלכה לראשונים מאוחרים לעומת קדומים מהם?

הרב עסק בשיעור במחלוקת הרא"ש והראב"ד האם מותר לראשונים לחלוק על הגאונים.

מתוך כך הרב המשיך והעמיק בדיון בין הרשב"א והמהרי"ק האם ההלכה נפסקת כמו החכמים הקדמונים או דווקא כמו הקרובים ביותר לזמנו של החכם.

האם אנחנו מחויבים להקשיב לפסיקת בית דין הגדול, אם ברור שהוא טועה בהוראה? האם הדין שונה אם בית הדין לא בירושלים? בפרק זה נעסוק בהיקף החיוב לשמוע לבית דין הגדול, ובטעם חיוב זה. נראה את הבנות הראשונים, שמהן נובעת המחלוקת האם ומתי חובה לשמוע להם גם כשהם טועים.

דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/22930.pdf

למה אסור לחלוק על התלמוד? ומה גרם לכך? בשיעור נמשיך בעיסוק בשיטות השונות לסמכות המשנה והגמרא שאסור לחלוק עליהם בדורות הבאים, וניכנס להבנת שיטתו של הרמב"ם לעומק.

הדעות השונות ביחס לתלמוד מהוות בסיס למחלוקות ביחס לגאונים ולראשונים, כפי שיבואר בשיעורים הבאים.

למה אסור לחלוק על התלמוד?

הרב עסק בשיטות השונות לסמכות המשנה והגמרא שאסור לחלוק עליהם בדורות הבאים.

הדעות השונות ביחס לתלמוד מהוות בסיס למחלוקות ביחס לגאונים ולראשונים, כפי שיבואר בשיעורים הבאים.

דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/22911.pdf

האם יש מצווה מהתורה להקשיב לחכמים בימינו?

הרב דיבר על תקנות חכמים וגזרותיהם כהמשך לתורה שניתנה בסיני

לאחר מכן הרב דן האם כל דבר שחכמים אומרים הוא ברמה של דברי התורה עצמה או שהם רק מצד אמונת חכמים וכבודם

מה החשיבות של אחדות הפסיקה בישראל? האם המנהגים השונים כיום מעידים על בעיה בהלכה שלנו? הרב דיבר על החובה שהתורה תהיה אחידה שלא לפגוע באחדות ה' ואחדות האומה. לאחר מכן הרב דן האם מצוות "ועשית" ומצוות "לא תסור" הן רק על בית הדין הגדול שבירושלים כמו שמשמע ביד החזקה, או שהן גם על כל רב בקהילתו ובכל דור ודור.