האם יש דין של חכם שאסר בדורנו? מהם הסברות הנמצאות בפוסקים האחרונים לטעון כי דין זה אינו קיים? הרב במהלך השיעור עובר על כמה סברות המופיעות בפוסקים, חלקן הרחבות של צמצומים שקיימים בדין, חלקן בעקבות שינוי שחל בשואל השאלות כיום, וחלקן בעקבות שינויים שחלו בפוסקים כיום. 

האם הדין של חכם שאסר הוא מוחלט? באיזה מקרים מחריגים לא הולכים לפי דין זה? הרב במהלך השיעור עובר על מספר צמצומים לדין המופיעים בפוסקים, מסבירם דן בהם ומפרט איך הם מסתדרים עם הסברות הכלליות בדין חכם שאסר.

האם פסיקת הלכה שניתנה בטעות ניתנת לשינוי? והאם יש הבדל מכריע בין טעות במקור הלכתי מפורש לבין טעות בשיקול דעת?

שיעור זה עוסק בגבולות הדין "חכם שאסר - אין חברו רשאי להתיר" בשני מקרים מורכבים. ראשית, נבחן את שאלת טעותו של החכם האוסר, ונבחין בין "טועה בדבר משנה" המבטל את האיסור, לבין "טועה בשיקול הדעת" שעלול להותירו על כנו. כמו כן, נדון בכוחה של מסורת אבות ובשאלה מתי יכול חכם להתיר מנהג שהתקבל בקהילה, תוך בחינת סמכותו של החכם המנסה לבטל מנהג אבות שתוקפו חזק.

שיעור זה הוא המשך לדיון בדין "חכם שאסר - אין חברו רשאי להתיר", והפעם נתמקד בשאלה הפוכה: האם חכם שהתיר, חברו רשאי לאסור? 

נברר האם האיסור לחלוק נאמר רק כשהתוצאה היא איסור, או שעיקרון "חלה הוראתו" מחייב גם כאשר הפסיקה המקורית הייתה להיתר. כמו כן, נדון בשאלה האם האיסור לחלוק תקף רק על המקרה הספציפי שנדון, או שהוא חל גם על מקרים דומים עתידיים. ננתח את ההשלכות המעשיות ואת ההבחנה בין הוראה פרטית להוראה כללית.

האם מותר לפנות לרב כדי לקבל היתר על דבר שכבר אסר לך רב אחר? האם מותר לקיים "סקר שוק" הלכתי?

שיעור זה יעסוק בדין "חכם שאסר - אין חברו רשאי להתיר", ויברר את שורשי האיסור: האם הוא נובע מכבודו של החכם הראשון או מטעמים אחרים. נדון בשאלות המעשיות: מתי מותר לשואל לחפש פסיקה מקילה, והאם יש סמכות מיוחדת ל"מרא דאתרא" להתיר גם לאחר איסור קודם. ננתח את גבולות הדין ואת השלכותיו לימינו.

מה היחס בין "לא תתגודדו" לשמירה על מנהג אבות? מה צריכים לעשות אנשים המקימים קהילה חדשה?

בשיעור נוסף ברצף השיעורים העוסק בצורך בפסיקה אחידה ובאיסור "לא תתגודדו", נדון ביחס בין "לא תתגודדו" ל"לא תיטוש תורת אמך" – מה יעשה אדם המגיע עם מנהג מסוים לקהילה חדשה? נדון במנהגים בהלכה ובתפילה, וכן במקרה של הקמת קהילה חדשה.

כיצד הוכרעה המחלוקת על דין שתי בי דינים בעיר אחת? כיצד תתמודד קהילה עם מצב שבו קיימות בה כמה הנהגות פסיקה שתי תורות?

שיעור זה הינו המשך הדיון מהשיעור שעבר על דין שתי בתי דינים, והמשך הדיון באיסור לא תתגודדו. נעסוק בפסיקת ההלכה במחלוקת זו ובקשיים העולים ממנה בשיטת הרמב"ם. כמו כן נדון היכן דין זה רלוונטי ונכון, ובאילו מקרים נצמצם את השימוש בו, ובפתרונות אפשריים להתמודדות עמו בקהילה.

מהם הטעמים לאיסור "לא תתגודדו"? מה החשש?

השיעור בוחן את יסודות האיסור לפיצול דרך דברי הראשונים והאחרונים, ומציג שתי הבנות מרכזיות: חשש ליצירת שתי תורות - פירוק האחדות ההלכתית, וחשש למחלוקת ציבורית. נדון בכיוונים השונים בהבנת מחלוקות האמוראים השונות בנושא ונראה את ההבחנות בין דין למנהג, חומרא והידור. בכך מונחת התשתית להבנת גבולות האיסור ויישומו המעשי.

כיצד על קהילה לנהוג כאשר יש בה מנהגים שונים? ומנלמד על האיסור ההלכתי של "אגודות אגודות"?

פתחנו בשיעור זה את העיסוק באיסור "לא תתגודדו" – האיסור ליצור קבוצות שונות בתוך קהילה אחת. בשיעור זה הוצגו שלוש גישות מרכזיות בראשונים לגבי מקור הדין ותוקפו – ממי שסבר שהאיסור אינו מפורש בכתובים, ועד לעמדתו המורכבת של הרמב"ם שתיאר את הדין כחלק מאיסור "לא תתגודדו" ונדרש ממנו. במהלך השיעור נבחנו המחלוקות בסוגיה והונחה התשתית להמשך הדיון במעמד ההלכתי של האיסור ובגבולותיו המעשיים.

דברנו בעבר על אדם חשוב שאני, והזכרנו מה עניין התנהגות הרב בצורה יוצאת דופן מצד עצמו.

בשיעור הזה הרב עסק במקרים בהם מותר לרב להחמיר לעצמו, ובמקרים בהם חייב לנהוג בשווה לציבור. ראינו חילוק בין סוגי ציבור וסוגי רבנים. 

דף המקורות - https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23409.pdf