כפתור ותרח

ישבנו עם עמיחי דנינו כדי להבין כיצד השתנתה תפיסת הביטחון של ישראל ולאן כדאי ללכת מכאן. 

דנינו הוא מנכ"ל חברת אינבוקאפ ועמית מחקר במרכז מנור. האזנה נעימה!

הפקה: עילי בועז יונייב

ישבנו עם פרופסור רבקה משיח-תובל וניסינו להבין יחד איתה מהי טראומה קולקטיבית, וכיצד עם שעבר חורבן, גירוש ושואה יכול לצמוח מכל אלו? 

בפרק הזה מארחים מתן ואלון את פרופ' רבקה תובל-משיח שחוקרת את נושא הטראומה הקולקטיבית בישראל ובעולם. פרופסור תובל-משיח היא סגנית הנשיא לבינלאומיות והמשימה השלישית באוניברסיטת בר-אילן והפסיכולוגית הראשית של עמותת נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי). היא בעלת שם עולמי ותחומי מחקרה עוסקים במשאבי חוסן, דחק פוסט-טראומטי וצמיחה פוסט-טראומטית בעקבות טרור ומלחמה, אתגרי זהות ובנייה מחדש של זהות בהתמודדות עם טראומה. 

כפתור ותרח מחפש להעשיר ולהעמיק את השיח הציבורי בישראל. הצטרפו אלינו ושתפו את הפרק כדי לצמצם את השיח המקטב ולהחזיר את השיח המעמיק בישראל. 

האזנה נעימה! 

הפקה: עילי בועז יונייב

עריכת סאונד: תומר רן

אנחנו רגילים לחשוב על ישראל כעל מדינה מוקצית ומבודדת, מוקפת בעולם מלא אנטישמיות. אך האם באמת כך הדבר? כולם נגדנו, או שיש לנו בעלי ברית בלתי צפויים? ולא, אנחנו לא מדברים (רק) על אוונגליסטים. בפרק הזה מארחים מתן ואלון את ד"ר אופיר העברי, שעמד בראש ועדה שבחנה את מידת הזיקה של קבוצות שונות בעולם ליהדות - והתוצאות יותר מפתיעות מכל דמיון.

ד"ר העברי הוא משנה לנשיא מכון הרצל וממקימי תנועת השמרנות הלאומית. מייסד ולשעבר בעל תפקידים רבים במרכז שלם, בין היתר היה המייסד והעורך הראשי של כתב העת תכלת ושל הוצאת שלם. ניתן למצוא את מאמרו "מנהיגות למען האומה ומכוחה" בגיליון 34 של כתב העת השילוח. 

ניתן לקרוא את דוח הוועדה בקישור https://www.gov.il/BlobFolder/reports/sedergov_220318/he/SUM.pdf

הפקה: עילי יונייב

עריכת סאונד: תומר רן

בפרק הזה מארחים מתן רוטמן ואלון תובל את ד"ר ערן לרמן. מה התפקיד של חיל המודיעין והאם הוא צריך להשתנות? למעטים בלבד יש את נקודת המבט של איש המעשה ושל התיאורטיקן גם יחד, לכן אירחנו את ד"ר ערן לרמן לשיחה היורדת לעומקה של העבודה המודיעינית, המבנה הארגוני של המודיעין בישראל וחשיבותו של פלורליזם מחקרי בהערכות מודיעין. לרמן מדגיש את חשיבות הגורם האנושי ואת הצורך להבין כיצד תופס האויב את עצמו ואותנו כדי למנוע אסונות מודיעיניים. *הראיון הוקלט לפני מתקפת הביפרים וחיסול נסראללה.

בפרק הזה מארחים מתן רוטמן ואלון תובל את ד"ר מנחם מרחבי. איך איראן תופסת את עצמה? בשנה האחרונה התוודענו לבניין הכוח האיראני המתבסס על גרורות ברחבי המזרח התיכון. בפרק זה ניסינו להבין מה הקשר בין רעיונות המהפכה האיראנית לבין האסטרטגיה של איראן ומדוע איראן מעצבת את כוחה דווקא בצורה הזו. לשם כך אירחנו את ד"ר מנחם מרחבי. ד"ר מרחבי הוא מומחה לאיראן המודרנית והאסלאם השיעי, חוקר במכון טרומן באוניברסיטה העברית ומרצה במרכז האקדמי שלם. 

בפרק הזה מארחים מתן רוטמן ואלון תובל את ניסים חניה, שחקר את סוגיית המחקר והפיתוח במערכת הביטחון. חניה מנתח את המבנה המשולש של מערכת הפיתוח והרכש הביטחוני - בין צה"ל, משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות. הוא מסביר כיצד המתח בין ההיגיון הצבאי להיגיון המשקי מוביל לעתים לפיתוח מערכות שאינן עונות בהכרח על הצרכים המבצעיים. חניה מתאר את התפתחות המערכת מימי המדינה הראשונים ועד היום, ומסביר כיצד איבד צה"ל את היכולת לחשיבה אסטרטגית בתחום בניין הכוח. הוא מציע דרכים לשיפור המצב, תוך התייחסות לניסיונות העכשוויים לתיקון המערכת.

ניסים חניה הוא איש טכנולוגיה המשרת כעמית מחקר במרכז דדו.

1. בניין כוח מסדר שני

הפקה: עילי יונייב

בפרק זה מארחים מתן רוטמן ואלון תובל את שרון שגיא ומיכאל מיליקובסקי, מומחי מודיעין ואסטרטגיה, לדיון מעמיק על תפיסות הביטחון והמודיעין של ישראל. האורחים מציגים ביקורת על התפיסה הרווחת של "התרעה, הכרעה והרתעה", וטוענים שהיא אינה רלוונטית למציאות הנוכחית. הם מדגישים את חשיבות ההבנה של תפיסת ה"מוקאומה" (התנגדות) של האויב, ומציעים גישה חדשה המבוססת על "חיכוך מבוקר" והבנה עמוקה יותר של האויב ושל עצמנו. הדיון נוגע גם בנושאים כמו הפתעות אסטרטגיות, תפקיד המודיעין, והצורך בשינוי תפיסתי בחשיבה הביטחונית הישראלית.

לקריאה נוספת:

1. חמישים שנה אחרי - מחשבות על תפיסת מלחמת יום כיפור ועל הפתעות

2. בעקבות ה-7 באוקטובר: כבר (כמעט) שנה עברה מאז שהכל השתנה

הפיק: עילי יונייב

עורך סאונד: תומר רן

בפרק הזה מתן רוטמן ואלון תובל מארחים את דן מרידור, שר וח"כ לשעבר, לשיחה מעמיקה על תפיסת הביטחון של ישראל. מרידור, שעמד בראש ועדה לגיבוש תפיסת ביטחון חדשה ב-2006, חולק תובנות על האתגרים הביטחוניים העכשוויים של ישראל ועל הצורך בחשיבה מחודשת.

הדיון נוגע בנושאים כמו הצורך בהגנה אקטיבית, השינויים בטבע האיומים על ישראל, והאתגרים שמציבים ארגונים כמו חמאס וחיזבאללה. מרידור מדבר על חשיבות האיזון בין הוצאות ביטחון לצרכים אזרחיים, ועל הצורך בגמישות אסטרטגית מול איומים משתנים.

השיחה מתפתחת לדיון על תפקיד המודיעין, הצורך בהתאמת האסטרטגיה למציאות המשתנה, והאתגרים בבניית קואליציות אזוריות. מרידור מציע תובנות על ההזדמנויות והסיכונים בזירה האזורית, כולל היחסים עם ארה"ב ומדינות ערב.

לאורך הפרק, מרידור משלב ניתוח היסטורי עם הערכות עכשוויות, מציע פרספקטיבה ייחודית על האתגרים הביטחוניים של ישראל. השיחה מספקת מבט מעמיק על תהליכי קבלת ההחלטות בתחום הביטחון ועל הדילמות המורכבות שמולן ניצבת ישראל.

את הפרק הפיק עילי יונייב וערך תומר רן.

לקריאה אודות דוח ועדת מרידור - מקץ עשור - לחצו כאן

האלוף במיל' גרשון הכהן בוחן מחדש את תפיסת הביטחון הישראלית בפרק זה. הוא מתחקה אחר התפתחותה מימי בן-גוריון ועד ימינו, חושף את השינויים באיומים ומסביר מדוע התפיסות הישנות זקוקות לעדכון.

הכהן מדגיש את הצורך בחיבור מחודש בין העם לביטחונו. הוא דן בחשיבות ההתיישבות בספר, במיצוי מיטבי של כוח האדם, ובצורך לחשוב מחדש על אמצעי הלחימה.

רעיונותיו כוללים חזרה למודל הצבא הקטן-גדול, פיתוח מערכת רב-שכבתית של כוחות, ושימוש בנשק זול הניתן לייצור בכמויות גדולות. הוא מציע דרכים להתמודדות עם אויבים המשנים את טקטיקות הלחימה שלהם.

הכהן מתייחס לספרו "מה לאומי בביטחון הלאומי", המרחיב בנושאים אלה. הפרק מסתיים בהדגשת חשיבות הלמידה והידע של מקבלי ההחלטות בתחום הביטחון הלאומי.

הפרק הופק על ידי עילי יונייב.

הפרק הזה הוא ההמשך של הפרק הקודם עם פרופסור ברק-קורן. אם לא האזנתם לו, אנחנו ממליצים להתחיל ממנו. דיברנו בו על הרקע ההיסטורי והמשפטי לרפורמה, וניסינו להבין איך הגענו עד הלום.

הפרק הנוכחי מסתכל על הרפורמה עצמה ממש. פרופסור ברק-קורן הסבירה לנו את העקרונות של תוכנית רוטמן-לוין, הסכנות האפשריות אם תעבור, ואיזה סוג של שינויים עדיף לבצע אם רוצים לפתור את הבעיות שדיברנו עליהן בפרק הקודם.

הפרק הזה הוא הזדמנות מצויינת להבין יותר טוב את התכנית ומה שהיא מציעה למי שנמאס לו מסיסמאות וכותרות ורוצה לצלול לפרטים עצמם.

חשוב לציין שמאז הקטת הפרק נעשו מספר שינויים קלים בהצעות, יצאו מספר מתווים, ביניהם מתווה הנשיא ונראה שלפחות בחלקם, הוטמעו חלק מהמלצותיה של פרופ' ברק-קורן.

לינק למסמך של פרופ' נטע ברק-קורן

http://bit.ly/3FaDXB1

האזנה נעימה!