אור אין סוף למטה עד אין תכלית, החידוש בסעיף יג על סעיף יב, ההפרש בין התהוות להתפשטות וגילוי וההפרש בין התפשטות לגילוי.

הדגשת החסידות במעלת בירור נפש הבהמית ומעלת המעשה והקשר לענין היחידה, בראתי לו תורה תבלין, הפצת המעיינות חוצה הכלי לביאת המשיח.

ז״א בעתיקא אחיד ותליא, שורש ז״א בכתר ובעתיק ושורש המלכות בעתיק והחילוק ביניהם.

פתיחה למאמרי באתי לגני תשכ״ג-מ״ג

אוא״ס למטה עד אין תכלית

סעיף י״ז (והערות של סעיף טז)

ביאור עומק הענין של אחדות הוי׳, יחידה לא שוללת פרטים אדרבה היא מאוחדת עם הפרטים, ועל פי זה ניתוסף עומק בכל ד׳ הענינים שבמידה אני.

בעטרה שעיטרה לו אמו, בחינת בינה, למה המשכת הכתר הוא על ידי ספירת הבינה דוקא.

ביאור ענין הגדלות של המלך על ידי הכתרת העם והביטול שלהם.

סיכום סעיפים י״א-ט״ז

ארבעת ביאורי הפרד״ס במודה אני והביאור חמישי של חסידות, העומק והחיות שחסידות מחדירה בכל אחד מהביאורים והקשר ביניהם.

פתיחה להמאמר והמשך הענינים.

גדול הוי׳ בעיר אלוקינו, מלכא בלא מטרוניתא לאו איהו גדול, גדלות המלך ע״י ביטול העם

סעיפים ט״ו-ט״ז

ביאור חלק הסוד של מודה אני על פי חסידות: חיבור יסוד ומלכות, התהוות יש מאין ע״י ספירת המלכות ובכח העצמות.

הקשר בין כל ד׳ הביאורים והעומק שבהם.