לקראת שבת תשפ"ה - רה"י הרב חיים סבתו

בפרשת תרומה מתחילה התורה לצוות על בניית המשכן ועל הכנת כליו. כידוע בתוך הקודש היו שלושה כלים - המזבח, השולחן והמנורה, ובקודש הקדשים היה את הארון. מה בא לסמל כל כלי? מה החידוש הגדול בהכנסת השולחן אל הקודש? בשיעור נלמד על משמעות כלי המשכן ועל הלימוד הגדול מכלי הקודש. לבסוף, נראה חידוש קצר הנלמד מתפילת ראש חודש בתפילה שיתחדש עלינו החודש הזה לטובה ולרווחה.

בסוף פרשת משפטים מובא סיפור על גילוי אלוקי בפני משה, אהרן ובניו והזקנים ומעמד כריתת ברית עם עם ישראל. מובן שכריתת הברית הזו באה כהמשך לנתינת התורה, אבל האם ההתגלות הנוכחית היא אותה אחת שהייתה בהר סיני או שמא זו התגלות נוספת המיועדת לכריתת ברית מיוחדת עם עם ישראל? בנוסף, בפרשיה זו כתוב "ויחזו את הא-לוקים ויאכלו וישתו", מה משמעות אותה אכילה ושתייה והאם זו באמת הייתה אכילה ושתייה? בשאלות אלו נחלקו הפרשנים ובשיעור נראה כמה תשובות לשאלות אלו שהובאו על ידי גדולי חכמינו.

מעמד הר סיני כלל בתוכו כמה אירועים חשובים ומשמעותיים, הברית, ההתגלות ומתן התורה. מהי אותה ברית שנכרתה במעמד הר סיני ומהם צדדי אותה ברית? מה היה המיוחד בהתגלות שהתרחשה בהר סיני? בשיעור נדבר על האירוע הגדול שהתרחש בהר סיני ועל משמעותו העצומה.

מה היחס בין בקשה להודאה? מדוע מתעלמת הגמרא משירת הים? ולמה חיזקיה לא הודה לה' כשניצל מסנחריב? השבוע נעסוק בצעקה של עם ישראל על ים סוף, ובהתנהגותם בכלל. נסביר כי עם ישראל רואה את הדברים מזווית של בן כלפי אביו, ולכן קשה לו להכיר בטובה שנעשית לו.

לפני יציאת מצרים הקב"ה מצווה את משה על אכילת קרבן הפסח ואחד מן הציוויים הוא לאכול אותו בחיפזון. מה העניין בלאכול בחיפזון? מה העיקרון הרוחני שזה בא להראות? בשיעור נראה מספר פירושים לעניין זה, שמהם נלמד כמה מסרים בענייני חינוך ובדרך בה צריך לחנך את הילדים לתורה, אמונה ומצוות.

בתחילת הפרשה ישנם פסוקים מעט לא ברורים. מה ההבדל בין הגילוי האלוקי בא-ל שדי בימי האבות לגילוי האלוקי בשם ה' למשה רבינו? מדוע הקב"ה זוכר את בריתו רק בעקבות השמיעה של נאקת בני ישראל? מה החשיבות של הסיפור של התוכנית האלוקית ליצירת עם ישראל למשה רבינו בזמן הנוכחי? בשיעור נענה על שאלות אלו תשובות שונות, ונברר את משמעותם של הפסוקים הראשונים בפרשת וארא.

בדרך כלל, בסיפורי מעשיות על אנשים גדולים הם מתוארים כבעלי תכונות יוצאות מגדר הרגיל ובעלי מעשים מופלאים. להבדיל, כאשר התורה מספרת על משה רבינו היא מתחילה בסיפורים אנושיים ופשוטים, בלי מעשי מופתים וניסים גדולים. למה חשוב לתורה להציג את משה רבינו כאנושי ורגיל? מה אנחנו יכולים ללמוד מסיפורים אלו על דמותו של משה רבינו? בשיעור נעבור על כמה מהסיפורים המופיעים בפרשה, ומכל אחד נראה את התכונה המיוחדת של משה רבינו הבאה לידי ביטוי ומתוך כך נבין מה התורה רוצה ללמד אותנו מכך.

מה מייחד את משפחת האבות ונמשך בעם ישראל? מדוע דווקא בפרשת ויחי נשלם הסיפור של המשפחה? בסוף פרשת ויחי, מציג הרמב"ן את הנושא של ספר בראשית - משפחת האבות, ואת הנושא של הספרים הבאים - עם ישראל. בשיעור נעיין בשאלות אלו, ונרחיב על התפקיד המיוחד שנועד לשבטים הקדושים.

בפרשת ויגש הקב"ה מבטיח ליעקב הבטחה לקראת ירידתו למצרים שעיקרה שיעקב לא צריך לפחד מלרדת למצרים כי הקב"ה ירד איתו. ממה יעקב כל כך חושש בירידה למצרים? ואיך הקב"ה עונה לחששו? בשיעור נלמד את משמעותה של הבטחת הקב"ה ליעקב ונבין לעומק מה הקב"ה אומר ליעקב לפני ירידתו למצרים.

בפרשת מקץ, מסופר על יוסף שמאשים את אחיו בריגול כדי להכריח אותם להוריד את בנימין למצרים. שאלו כל הפרשנים, למה יוסף עשה את כל המהלך הזה? למה הוא לא התגלה לאחיו מיד? בשיעור נראה שתי גישות פרשניות עיקריות, ונתמקד בגישה השנייה. מתוכה נעלה תובנות המתקשרות לסיפור חנוכה ולניצחון המכבים, וגם מסר אקטואלי לימינו אנו ולהתנהגות הנכונה במצב הנוכחי בעם ישראל.