בתחילת הפרשה ישנם פסוקים מעט לא ברורים. מה ההבדל בין הגילוי האלוקי בא-ל שדי בימי האבות לגילוי האלוקי בשם ה' למשה רבינו? מדוע הקב"ה זוכר את בריתו רק בעקבות השמיעה של נאקת בני ישראל? מה החשיבות של הסיפור של התוכנית האלוקית ליצירת עם ישראל למשה רבינו בזמן הנוכחי? בשיעור נענה על שאלות אלו תשובות שונות, ונברר את משמעותם של הפסוקים הראשונים בפרשת וארא.

בדרך כלל, בסיפורי מעשיות על אנשים גדולים הם מתוארים כבעלי תכונות יוצאות מגדר הרגיל ובעלי מעשים מופלאים. להבדיל, כאשר התורה מספרת על משה רבינו היא מתחילה בסיפורים אנושיים ופשוטים, בלי מעשי מופתים וניסים גדולים. למה חשוב לתורה להציג את משה רבינו כאנושי ורגיל? מה אנחנו יכולים ללמוד מסיפורים אלו על דמותו של משה רבינו? בשיעור נעבור על כמה מהסיפורים המופיעים בפרשה, ומכל אחד נראה את התכונה המיוחדת של משה רבינו הבאה לידי ביטוי ומתוך כך נבין מה התורה רוצה ללמד אותנו מכך.

מה מייחד את משפחת האבות ונמשך בעם ישראל? מדוע דווקא בפרשת ויחי נשלם הסיפור של המשפחה? בסוף פרשת ויחי, מציג הרמב"ן את הנושא של ספר בראשית - משפחת האבות, ואת הנושא של הספרים הבאים - עם ישראל. בשיעור נעיין בשאלות אלו, ונרחיב על התפקיד המיוחד שנועד לשבטים הקדושים.

בפרשת ויגש הקב"ה מבטיח ליעקב הבטחה לקראת ירידתו למצרים שעיקרה שיעקב לא צריך לפחד מלרדת למצרים כי הקב"ה ירד איתו. ממה יעקב כל כך חושש בירידה למצרים? ואיך הקב"ה עונה לחששו? בשיעור נלמד את משמעותה של הבטחת הקב"ה ליעקב ונבין לעומק מה הקב"ה אומר ליעקב לפני ירידתו למצרים.

בפרשת מקץ, מסופר על יוסף שמאשים את אחיו בריגול כדי להכריח אותם להוריד את בנימין למצרים. שאלו כל הפרשנים, למה יוסף עשה את כל המהלך הזה? למה הוא לא התגלה לאחיו מיד? בשיעור נראה שתי גישות פרשניות עיקריות, ונתמקד בגישה השנייה. מתוכה נעלה תובנות המתקשרות לסיפור חנוכה ולניצחון המכבים, וגם מסר אקטואלי לימינו אנו ולהתנהגות הנכונה במצב הנוכחי בעם ישראל.

לסיפור מכירת יוסף, המופיע בפרשת השבוע, יש כמה מישורים שבהם ניתן להבין את משמעותו. ניתן להבין אותו כריב פשוט בין אחים, אך ניתן גם להבין אותו שהוא נועד כדי להכין את ההצלה של בני ישראל כאשר יגיע הרעב. בנוסף, ישנם דרכים יותר עמוקות להבין את משמעות הסיפור ואת הסיבות שבגינם נמכר יוסף למצרים. בשיעור נראה כמה דרכים חדשות להבין דברים אלו, ונלמד מהם עקרונות חשובים לחיינו כיום.

בתחילת הפרשה מופיע הסיפור על מפגש יעקב ועשו, ועל ההכנות שיעקב עושה למפגש זה כדי להינצל מעשו. הרמב"ן במקום מקשה על יעקב, מדוע הוא הלך בדרך שעשו נמצא בא ולא הלך בדרכים אחרות? הרי כך הוא לא היה מסכן את עצמו ואת משפחתו ולא היה צריך את כל המתנות וההכנות לקראת המפגש! בשיעור נציע דרך אחרת להבין את מעשי יעקב, נסביר את כוונתו, ונראה שהייתה לו מטרה חשובה בפגישה עם עשו וסיבה טובה למפגש אתו.

בתחילת פרשת ויצא, יעקב אבינו מקבל התגלות ראשונה ומפתיעה מהקב"ה. לאחר התגלות זו, יעקב נודר נדר ומציב בו כמה תנאים, אחד מהם - "והיה ה' לי לא-לוקים". גם בברכת ה' לאברהם מופיעה הבטחה דומה - "והייתי לך לאלוקים". מה משמעותה של הבטחה זו? איך היא קשורה לשאר הברכות שנאמרו לאבות, על הזרע ועל הארץ? ואיך נובעות ממנה ההבטחות האחרות שנאמרו ליעקב, שהקב"ה ישמור אותו וישיב אותו לארצו? בשיעור נלמד על הבטחת ה' לאבות ולזרעם, ועל מעלתה הגדולה.

בספר בראשית מסופר על עקרותן של האימהות ועל התפילה שבאה בעקבותיה. מדוע האימהות היו עקרות? ומה המשמעות העמוקה של תשובת המדרש - "הקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים"? בשיעור נרחיב בנושא זה, ונראה את הסברם של הרב קוק והרב רבינוביץ' זצ"ל לגבי ההרגשה הראויה של הצדיק בתפילה. בנוסף, נדון ביחסם המשתנה של הפלישתים ליצחק ונלמד מכך על היחס של אומות העולם לעם ישראל בזמן הגאולה.

בפרשתנו אברהם שולח את עבדו למצוא אישה ליצחק ממשפחתו וממולדתו. מדוע אברהם לא שולח את יצחק עצמו למצוא לו אישה, כפי שיצחק שולח את יעקב? האם הסתמכות העבד על הגורל היא חיובית או שהוא לא היה צריך לנהוג כך? בשיעור נדון בשאלות אלו, ונלמד על מעלתו של יצחק אבינו. בנוסף, נראה את הבעייתיות שבהסתמכות על גורל ואת ההבדל בין התנהגות אברהם אבינו לעבדו במצבי אין-ברירה.