הראל סקעת, שנתן את הקול ואת הכל, והפך ל״זמר המלחמות״, בפרק חשוף ונוגע במעמקי הלב. שמפגיש אותנו עם הראל האיש, האבא, בן הזוג.. ובעיקר עם ה״בן האדם״ שהוא, והלב הענק והנדיב שיש לו, הראל העניק מעצמו לאורך חודשי המלחמה, את המוזיקה שלו, את החיבוק שלו ואת הקול המשובח והמלטף שלו… את כל כולו. בשביל כל מי, שרק היה זקוק, במפגש עם אובדן, שכול או געגוע ופשוט מיסך לנו את הייאוש והעצב במוזיקה שלו. על רגע השבירה שלו באזכרה, שהגענו אליה שנינו, כנראה ברגע מרוקן של כל אחד מאתנו. ועל החיבוק שלו ושלי, שהתרחש ברגע הזה, שבו שנינו קצת נשברנו מלתמוך ולהחזיק אנשים. אבל שגם הטעין את שנינו מחדש. פרק, על כוחם של מילים ושל צלילים, וגם על רגעי שבירה, כשכבר לא נותר ללב מקום להכיל כאב ורשע. וגם איך הגיב הראל, שקראתי לו "יפה ירקוני, זמרת המלחמות"