בשיעור זה אנו ממשיכים בלימוד ספר מלכים ב׳, פרקים ד׳-ה׳, ועוסקים בניסים המופלאים שנעשו על ידי אלישע הנביא. נפתח בנס “מות בסיר” — כיצד בתוך ימי רעב, כאשר בני הנביאים מבקשים להכין נזיד פשוט, נכנס לתבשיל דבר רע ומסוכן, ואלישע בכוח הנבואה הופך את הסכנה למאכל מתוקן. מתוך כך נעמיק בכוחה של הנבואה לתקן מציאות שנראית מקולקלת, ולהפוך דבר מזיק למקור חיים. נמשיך לנס “אכול והותר”, שבו מעט לחם שעורים מספיק למאה איש ואף נותר ממנו. נלמד על משמעות השפע האלוקי, על מעלת התמיכה בתלמידי חכמים, ועל הקשר שבין “לחם ביכורים” לבין נתינה לאנשי תורה. בחלקו השני של השיעור נעסוק בדמותו של נעמן שר צבא ארם — אדם גדול, מכובד וגיבור חיל, אך מצורע. דרך סיפורו נעמיק בשורש הרוחני של הצרעת, בגאווה ובגסות הרוח, ובדרך שבה הכנעה, אמונה פשוטה והכרה בכוח ה׳ מביאות לריפוי אמיתי. נכיר גם את דמותה המיוחדת של הנערה הקטנה מישראל, שבאמירה פשוטה ותמימה פתחה פתח לישועה גדולה ולקידוש שם שמים: “וידע כי יש נביא בישראל”. שיעור על נבואה, אמונה, ענווה, השגחה פרטית, ותיקון פנימי דרך פסוקי הנביאים ודברי חז״ל והמפרשים.