
Sign up to save your podcasts
Or


מה אם הפרעת קשב היא לא באמת הפרעה?
מה אם היא פשוט הדרך של ילדים להגיד לנו: "קשה לי. תראו אותי אחרת"?
מה אם חוסר הריכוז של הילדים הוא לא תקלה – אלא איתות?
ומה אם במקום להשתיק אותו – נקשיב למה שיש לו להגיד?
בפרק הזה אני לא מדברת על עוד אבחון ולא על עוד כדור –
אני מדברת על שינוי גישה ועל מבט אחר, אולי אפילו מפתיע, על מה שילדים בעצם מבקשים מאיתנו.
על תקווה ועל האפשרות לגדל ילדים שקשה להם… בלי לוותר עליהם.
אז אם אתם סקרנים לשמוע גישה אחרת ולא חוששים להיפתח לרעיונות חדשים, אתם מוזמנים להקשיב 📣
להצטרפות לקבוצה שקטה ב-WhatsApp:
https://chat.whatsapp.com/J0NmFb45Of1LuUOt0BfubK
[email protected] : לתגובות
עריכת סאונד - עדו בקר
צילום ועיצוב - נעה בקר
בגילוי לב נדיר ומיוחד, משתפת ד"ר עידית בן יאיר על הקשיים שחוותה בתקופת גיל ההתבגרות של בנה, על התסכול ותחושת חוסר האונים אל מול המרדנות וההתנגדות של בנה וחוסר האונים של המערכת החינוכית.
היא משתפת איך בזכות הקשיים וחוסר האונים, היא מגלה את כוחות בה ובבנה ואיך שינוי נקודת המבט על המשבר ועל בנה הצמיחה מתוכם יכולות חדשות, אמון ובטחון ביכולת לצלוח ולצמוח ממשברים. איך הבינה שלהורים יש כח עצום לשנות את מעגל הקושי אצל הילד באמצעות הבראה וריפוי מערכת היחסים ביניהם.
עידית היא אמא לשישה ילדים מדהימים וסבתא לחמישה נכדים מתוקים, דר׳ לביולוגיה ומנהלת מכון שפרה, מעבדה לפוריות וכבר למעלה מ 20 שנה מסייעת לזוגות עם בעיות פריון להביא ילדים לעולם.
בפודקאסט אנחנו מדברות על התהליך שעידית עברה במסגרת הדרכת הורים טיפולית. היא משתפת בגילוי לב נדיר על המסע, התובנות והרצון להעביר את המסר הלאה.
להצטרפות לקבוצה שקטה ב-WhatsApp:
https://chat.whatsapp.com/J0NmFb45Of1LuUOt0BfubK
[email protected] : לתגובות
עריכת סאונד - עדו בקר
צילום ועיצוב - נעה בקר
כעס הוא שם כולל לסוגי תגובות שונות ומה שאחד יחווה ככעס מישהו אחר לא יחווה כך. כך שמדובר בתנועת נפש רגישה מאוד שמשפיעה על כולנו במידה רבה. כעסים מפרקים זוגיות, הורסים קשר בין הורים לילדים, הורסים במקום העבודה וכמובן שהורסים את החברה ואת היחסים שלנו עם אחרים.
זאת לא אוטופיה שאפשר לא לכעוס. מדובר מסע מתמשך של הכרות עם עצמנו, עם מה שמפעיל אותנו לטוב ולרע ובעיקר אימון מתמשך בהתמדה ובעקביות. אמנם כעס מתעורר בגלל הרגשת חוסר שליטה, אך הוא בהחלט ניתן לשליטה.
להצטרפות לקבוצה שקטה ב-WhatsApp:
https://chat.whatsapp.com/J0NmFb45Of1LuUOt0BfubK
[email protected] : לתגובות
עריכת סאונד - עדו בקר
צילום ועיצוב - נעה בקר
הכלל המוכר "לא לפחד מהפחד" ידוע לכל מי שהתמודד או טיפל בחרדות. השאלה הגדולה היא איך עושים את זה? איך לומדים לא לפחד מהפחד?
בפרק זה אני מביאה מודל טיפולי פשוט לטיפול בחרדות. עם זאת, לאורך השנים, ככל שאני נחשפת למקרים מורכבים ומגוונים של חרדות ומשברים, כך אני נדרשת לדייק את המודל וכל פגישה בחדר הטיפולים מזמנת חשיבה ודיוקים משלה. אני מגלה כל פעם מחדש את כוחן של התודעה והאמונה, את ההשפעה שלהן על החיים שלנו ובעיקר שהכוח להירפא ולהחלים חי ובועט בתוכנו ורק צריך לעורר אותו ולהאמין בקיומו.
על אף שכלי זה מצריך הדרכה, לימוד וליווי, החלטתי להביא אותו כפשוטו מתוך רצון לחשוף את פשטות התהליך ולעודד להתנסות בו.
להצטרפות לקבוצה שקטה ב-WhatsApp:
https://chat.whatsapp.com/J0NmFb45Of1LuUOt0BfubK
[email protected] : לתגובות
עריכת סאונד - עדו בקר
צילום ועיצוב - נעה בקר
להיות מרצה זה קשה, על פניו נראה שאנשים מרצים הם אנשים שמתרחקים ממריבות וממחלוקות, מן סוג של אנשים "יותר מידי טובים" וזה בפני עצמו חיובי, אבל רק מי שהיה או עדיין מרצה מבין לעומק את המחירים הנפשיים שמשלמים על ריצוי, של להיות יותר מידי טובים.
המשמעות של ריצוי היא שקשה לסרב, לומר לא, מחשש מהתגובה של הסביבה. כשמרצים נענים למעשה לרצון של אחרים וההיענות הזאת היא על חשבון המרצה.
כשמרצים מפתחים הרגשה של חוסר שביעות רצון, ולכן מי שמרצה בד"כ לא מרוצה, בעיקר לא מרוצה מעצמו.
בפרק זה אדבר על הדפוס הרגשי של ריצוי, על הסיבות בעומק הנפש, על מה שמאפיין אנשים מרצים וגם על המחירים.
אדבר על הקשר המעניין בין ריצוי לתוקפנות וגם על איך יוצאים מהמעגל הזה.
התחברתם? אהבתם? שתפו!
להצטרפות לקבוצה שקטה ב-WhatsApp:
https://chat.whatsapp.com/J0NmFb45Of1LuUOt0BfubK
[email protected] : לתגובות
עריכת סאונד - עדו בקר
צילום ועיצוב - נעה בקר
חיים של דריכות, חוסר וודאות והמתנה למכה הבאה, הם חיים שמבטיחים לחץ, מתח, דאגות, פחדים, בטחון נמוך וגם חשדנות ביננו לבין אחרים.
האם זאת גזירת גורל? האם נגזר עלינו להיות במתח תמידי? באי שקט? בדריכות? כי זה מה יש? האם חיים שיש בהם רוגע ושלווה זאת אוטופיה? או אולי יש דרך לצאת מהמעגל הזה ולעלות על דרך של בטחון, רוגע ושלווה?
אני רוצה הפעם לשתף בתובנות אישיות ומקצועיות שהובילו אותי למסקנה שמרוב שפשוט להחלים מחרדות, אנשים מתקשים להאמין שזה כל מה שנדרש מאיתנו. אבל מי שמנסה באמת, זוכה לחיים חדשים.
להצטרפות לקבוצה שקטה ב-WhatsApp:
https://chat.whatsapp.com/J0NmFb45Of1LuUOt0BfubK
[email protected] : לתגובות
עריכת סאונד - עדו בקר
צילום ועיצוב - נעה בקר
שליטת יתר או בשמה המוכר יותר - קונטרול פריק, מסבה סבל רב לאדם בחיי היום יום וגם לסובבים אותו. שליטת יתר נובעת מרמת חרדה גבוהה ומתוך פחד מתוצאות שליליות.
בפרק זה אני מביאה תיאור מקרה של הורים שהחליטו לקחת את השליטה לידיים וללמוד כיצד להוריד דפוסים של שליטת יתר ולהפחית את רמות החרדה בבית, כל זאת בעקבות כך שבתם המתבגרת פיתחה הפרעת אכילה.
הם למדו לפתח מבט מרפא כלפי הבת ובכך לסייע לה לשנות דפוסי אכילה ולעלות על מסלול ריפוי והחלמה מהפרעת האכילה.
להצטרפות לקבוצה שקטה ב-WhatsApp:
https://chat.whatsapp.com/J0NmFb45Of1LuUOt0BfubK
[email protected] : לתגובות
עריכת סאונד - עדו בקר
צילום ועיצוב - נעה בקר
יש אינספור אירועים בחיים שלנו שמציפים אותנו בתחושות של חוסר אונים. לפעמים התגובה רגועה ונינוחה ולפעמים היא מתבטאת בכעס בלתי נשלט, תחושת תסכול וחוסר אונים.
למעשה, כמות האירועים היומיומיים, שמעוררים חוסר שליטה, כל כך רבה ומגוונת, שהשאלה המתבקשת היא: על מה בכלל יש לנו שליטה? וגם מה זה אומר בכלל להיות בשליטה, מתי היא מאוזנת? ולמה, למרות הכל, כדאי ללמוד לשחרר שליטה?
להצטרפות לקבוצה שקטה ב-WhatsApp:
https://chat.whatsapp.com/J0NmFb45Of1LuUOt0BfubK
[email protected] : לתגובות
עריכת סאונד - עדו בקר
צילום ועיצוב - נעה בקר
כשהייתי מתמחה צעירה ושקלתי לעבוד במב"ן (מרכז בריאות הנפש של שירות בתי הסוהר), הסתבר שהנטייה שלי לתת אמון באנשים עלולה להיות לא מותאמת בסביבה שורצת עבריינים.
מהו אמון? מתי נכון לתת אמון? מהי ההשפעה של האמון על ההתפתחות של הילדים שלנו? איך ניתן לבנות מרחב של אמון בעבודה ובבית? איך אפשר לדעת אם אנחנו מאמינים באמת או סתם עוצמים עיניים ולא מתמודדים עם המציאות? ומה הקשר בין אמון לאמונה?
על כל זאת ועוד בפרק שלפניכם
להצטרפות לקבוצה שקטה ב-WhatsApp:
https://chat.whatsapp.com/J0NmFb45Of1LuUOt0BfubK
[email protected] : לתגובות
עריכת סאונד - עדו בקר
צילום ועיצוב - נעה בקר
כשהייתי אמא ומטפלת צעירה האשמה ליוותה אותי כל הזמן, ההרגשה שאני לא מספיק טובה כאמא או כמטפלת מצד אחד והרגשה שאחרים אשמים בזה שלא טוב לי מצד שני. השינוי התרחש כשהאשמה הפכה לאחריות.
מה ההבדל בין אשמה לאחריות? למה אשמה גורמת לתקיעות ואחריות מובילה להתפתחות? למה להאשים אחרים רק לכאורה משחרר אותנו? ומה המחיר של השחרור הזה?
על כל זאת ועוד אדבר בפרק זה. מקווה שתמצאו עיניין ותגלו למה לקחת אחריות ולהתגבר על ההתנגדות שהיא מעוררת, זה צעד אמיץ, שמרוויחים ממנו הרבה מבחינה אישית ובסופו של דבר זה צעד שמשחרר אותנו מלהיות תלויים באחרים.
להצטרפות לקבוצה שקטה ב-WhatsApp:
https://chat.whatsapp.com/J0NmFb45Of1LuUOt0BfubK
[email protected] : לתגובות
עריכת סאונד - עדו בקר
צילום ועיצוב - נעה בקר
From the publisher's feed
"מבט מרפא" הוא פודקאסט לאנשי טיפול וחינוך וגם לכל מי שהנושאים האלו נוגעים לו ללב. המטרה היא לפתוח את זווית הראייה שלנו על בריאות וחולי ולהעניק כלים פרקטיים להתמודדות עם אתגרים רגשיים,…
אני משתפת בתובנות על התפקיד והאחריות שלנו כמבוגרים – מטפלים, מורים והורים – ביצירת סביבה בריאה ומצמיחה לדור הבא. סביבה שמאפשרת לילדים ולנערים לגדול עם יצירתיות וגמישות, לצד תעוזה, אמונה ובעיקר – בריאות נפשית מעל הכול.