מדָבְּרים חופשי

בדרך כלל אני שמח שיש אנשים רבים שיכולים ליהנות מהערך שיש לפרקים שאני מעלה להציע, כאן אני מרגיש מעט צער. כמות האנשים שחוו טראומות פוגעניות בחייהם היא כמעט מאה אחוז, כמות הנשים שחוו פגיעות מיניות במהלך חייהן, לא רחוק משם. לא סתם אמא שלי תמיד תאמר לי ש"פעם היו זורקים ידיים ולא היה עם זה בכלל שום בעיה". אבל זה הפך להיות עניין. ויחד עם כל ההשלכות של רוח התקופה, נשים, וכמובן גם גברים, מקבלים סוף סוף תוקף לחוויות מזעזעות שעברו לפעמים בתוך הבית הלכאורה מוגן שלהם, ומכאן הדרך לריפוי, שיקום ואפילו צמיחה...

אנחנו מחזיקים כל כך הרבה מיתוסים סביב כל כך הרבה נושאים. ההכרה האנושית לא מסוגלת להכיל חוסר וודאות, היא מיד מייצרת פחד והניסיון לשלוט מצמיד לנו סיפורים ודימויים, זה יכול להתחיל מהסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו כשמישהו לא עונה לנו אחרי שכבר ראינו וי כחול, זה נמשך דרך הדעה שלנו על האפשרות "לשרת" אחרים, עד למה שאנחנו מדמיינים כשאנחנו שומעים את המילה "אלוהים".בפרק הזה קארן זריהן ואני, לא רק מספקים ידע מעשי על ריפוי עמוק בשיטת ה"רפואה האינטגרטיבית המאחדת" שפיתח דוקטור נאדר בוטו וקארן מטפלת ומלמד...

אנחנו נמצאים בעידן של שפע. היכולת לבחור מתוך כל כך הרבה אפשרויות הפכה לקשה יותר ויותר ומושפעת לא פעם מאינטרסים שהם לא שלנו. הדבר הזה לא פסח על עולמות הטיפול, אנשים רבים, ביניהם גם מי שכותב את השורות הללו, העבירו תקופות רבות באיזורים של טיפול שבמקרה הטוב היו מיותרים, ובמקרה הפחות טוב יצרו נזק. לא בכוונה יש לומר, לא במודע פעמים רבות, אך בדיוק כפי שהורים מעבירים בתורשה את מגבלותיהם לילדיהם בשם האהבה, או יותר נכון הדאגה, כך גם המטפלים מעבירים את בעיותיהם למטופליהם בשם האהבה, או הפרנסה. מול ...

הרבה יותר קל לי להסתכל על תמונות ילדות, על אותו ילד חמוד עם שיניים גדולות עקומות ושיער בלונדיני ארוך שהמורות כל כך אהבו, מאשר על הנער שהייתי עם החצ'קונים, הגשר בשיניים, שרוב הבנות בכלל לא ספרו.אפילו בכתיבת שורות אלו אני מרגיש אותו קצת מופיע. הוא כאן. אולי התעלמתי ממנו שנים וזה מה שהופך אותו לכזה שקצת מנהל פה את העניינים. הפחד מהקהל, מהמורים, הרצון הגדול שהאורח שמגיע יתרשם מאותו נער במיוחד עם הוא כזה שנתפס בעיניו כמודל לחיים.רוב הזמן אנחנו לא ערים להשפעה של גיל ההתבגרות, אנחנו קופצים מהר מאוד ...

כשהייתי מקלח את עיליי במקלחות הראשונות שלו בחיים, אני זוכר אותו צורח צרחות מוות כאילו אני שופך עליו מינימום לבה שיצאה הרגע מהר געש בפרו. תוך כדי שאני בטוח שאני עומד לשרוף את הילד שלי למוות הייתי מעביר את היד על המים כדי לבדוק במה מדובר וגיליתי שהילד הזוי. יכולתי לשתות אותם מרוב שהיו קרים, אבל הוא? לא ולא. הם היו חמים מדי בשבילו, אז כדי שיירגע ולא יזמינו לי את שירותי הרווחה, הייתי מזיז את ברז המים לכיוון הקור עד שאפילו היה לי קשה לגעת בהם מרוב שהיו קרים. הוא נרגע וחזר להתחבק ...

בתקופה בה ריטלין הפך שם נרדף לאקמול, וצמד המילים הפרעת קשב יוצא מפי כל אדם שמוצא את עצמו בטלפון מיד כשהוא מתעורר, היה לי ברור שהגיע הזמן לעשות קצת סדר בנושא, כי דבר אחד זה קשיי ריכוז שתכל'ס רובנו סובלים מהם בעידן הנוכחי, ודבר אחר זה הפרעות קשב וריכוז שבאות לידי ביטוי בצורה שונה לחלוטין ממה שהתרגלנו לחשוב. אז יש המון אג'נדות, שיטות, גישות, ולשמחתי לאחרונה יש הרבה ידע מדויק יותר שמופץ לא מעט בידי דוקטור שירלי הרשקו, שאותה אני מארח היום. בתוך הפרק שלנו אנחנו נוגעים בהפרעות קשב, בקושי הגדול ...

לכל אחד מאיתנו יש מכשיר. חוץ מהטלפון :) חלק יקראו למכשיר הזה תודעה, הכרה, מיינד, זה בכלל לא משנה את העובדה שלכולנו יש אחד כזה. נולדנו איתו. הוא זה שמאפשר לנו לקרוא את המילים האלו עכשיו, להבין אותם, ולהחליט אם אנחנו רוצים להמשיך לשורה הבאה או להמשיך לגלול למעמקי הרשת. העניין הוא שלא למדנו עליו. קיבלנו מכשיר בלי הוראות הפעלה, לא איך לפתח אותו, לא איך הוא פועל, ולא איך לשמור עליו וכמובן להשתמש בו לטובתנו העליונה. היום הגענו למצב שעבור רבים מהאנשים משפטים כמו "אני חייב כבר שהמחשבות שלי יסתמ...

"לאן נעלמת?" זו הודעה שאני מקבל לאחרונה לפחות אחת לשבוע ברשתות החברתיות, "לא רואים אותך, לא שומעים אותך, תחזור!" אז הקשבתי וחזרתי ליצור תכנים כדי לשרת את הקהל ולספק לו ידע ותוכן דרכי ודרך המורים המדהימים שאני מארח בפודקאסט "מדברים חופשי". אבל רגע לפני זה החלטתי להתייחס ברצינות לשאלה הזו. לאן נעלמתי? ולמה אנשים בכלל נעלמים?רצף של אירועים, שאחד ממנו זה הפסקת העשייה של הפודקאסט גרמו לי להבין שאנחנו נעלמים כל הזמן. נעלמים בתוך מערכות היחסים, נעלמים לגוף שלנו, נעלמים לכסף שלנו, נעלמים לע...

כשהייתי בגיל ההתבגרות והדקירות שאירעו בסופי השבוע הפכו לשיחות שגרתיות בספסלים באמצע השבוע, רציתי לקנות סכין. סכין פרפר כזו כמו של המגניבים. לכולם היה סכין. המנהג של להחזיק סכין התפשט כמו מגיפה וכל דקירה ששמענו עליה הכניסה עוד פאניקה ועודדה את המהלך. "להגנה עצמית" כל החברים אמרו בזמן שהם פותחים וסוגרים את הסכין במיומנות עם תנועות של לוחמים. כשביקשתי מאבא שלי לקנות סכין להגנה עצמית כי הרחוב כבר לא מה שהיה לפני כמה שנים, הוא אמר לי משפט שאני זוכר עד היום ובמידה מסויימת עיצב לי את החיים "אם יהיה ...

יש מצב שאת או אתה חולמים עכשיו?ממש ברגע זה.כן, כן, יש מצב שזה חלום?תהיו עם זה רגע,איך אתם בכלל יודעים שלא?יש איזשהו סיכוי, אפילו קטן שבקטנים, אלפית האלפיות שאנחנו בתוך חלום? סביר להניח שלא. ומהר מאוד אנחנו נתאפס ונבין שאנחנו מחוברים למציאות, וטוב שכך, אנחנו לא רוצים להתבלבל, אבל אם הטלנו לרגע אחד ספק במציאות בה אנחנו חיים, אז לא רק שאנחנו בהתפתחות בריאה שמטילה ספק בכל מה שנראה לנו מוכר וידוע, אלא יצרנו גישה לתוך עולם החלומות שלנו. כי אם הספק הזה במציאות פתאום יופיע גם באמצע החלום, תיפתח ...