מדברים אמנות

פרופ' אורית וולף
פסנתרנית בין לאומית, מלחינה, יוצרת רב תחומית, משוררת ומרצה בתחומי פיתוח חדשנות וחותם אישי. ביולי השנה קיבלה אות אבירות מטעם ממשלת צרפת על תרומתה הבין לאומית לעולם התרבות, ובאוגוסט קיבלה מינוי לפרופסורה בטכניון, שם כהנה בשלש השנים האחרונות כאמנית בקמפוס המייצרת חיבורים רב תחומים בין מוסיקה, מדע ורפואה.  כמו כן מלמדת באוניברסיטת רייכמן לצד העברת כיתות אמן באקדמיה המלכותית בלונדון ובאוניברסיטאות רבות נוספות.  נבחרה בעבר לאחת ממאה האנשים המשפיעים של השנה ( 2010) על ידי מגזין "דה מרקר", ונבחרה לייצג את ישראל בהרצאת TED  על השארת החותם האישי.  זוכת עשרות פרסים בין לאומיים ביניהם פרס קאן, פרס ריצ'מונד, פרס ARAM ופרס רוזנבלום על תרומתה הרב תחומית לעולם האמנות והחדשנות. לצד עשרות הופעות בשנה וניהול אמנותי של סדרות פרי עטה הגדושות באלפי מנויים, היא מגשימה את חזונה להנגיש את המוסיקה הקלאסית לקהל הרחב באופן אינטרדיסיפלינארי. בנוסף, היא מכשירה מנהיגים להשאיר את חותמם במאות ארגונים בארץ ובעולם.
www.oritwolf.com

הילה ושירה הן האוצרות והיוצרות שמאחורי Shi&Hi Art House – בית עצמאי לאמנות שנולד מתוך חברות חזקה וסקרנות משותפת לעולם היצירה.
הכול התחיל מדיאלוג מתמשך בין שתיהן – על אמנות, על חיים, על איך אפשר לבנות מרחב שהוא גם חופשי וגם מדויק.
מתוך זה צמח Shi&Hi – מקום שנותן במה אמיתית לאמנים, בלי היררכיות, ועם הרבה כנות, לב וראייה עכשווית של מה זה להיות יוצר היום.

איליה גפטר הוא אחד הציירים הבולטים בדור האמנים הישראלי העכשווי. נולד בסנט פטרסבורג, גדל בקנדה ובארצות הברית, ולישראל עלה ב-2004. גפטר הוא בוגר ה-Maryland Institute College of Art, ולימד ויצר באירופה, בצפון אמריקה ובישראל. בשנת 2015 הקים את המרכז לאמנויות הציור בתל אביב – אחד המקומות המשפיעים בארץ בלימודי ציור קלאסי.
יצירותיו הוצגו בגלריות ובמוזיאונים בארץ ובעולם, ונמצאות באוספים חשובים כמו אוניברסיטת ייל, מוזיאון קאסה איבנייס בספרד, ואוסף דובי שיף. עבודתו עוסקת באור, בזיכרון ובחיפוש אחר יופי בתוך מציאות רוויית מורכבות.

"היום אנחנו מארחים יוצר יוצא דופן – חנוך פיבן.
חנוך הוא אמן בינלאומי שהפך חפצים יומיומיים – כאלה שאנחנו פוגשים בשגרה ולא שמים אליהם לב – לשפה אמנותית ייחודית שמספרת סיפורים.
יצירותיו הופיעו במגזינים הגדולים בעולם כמו Time ו-Rolling Stone, הוצגו בתערוכות בינלאומיות, וגם הפכו לכלי חינוכי וחברתי שמחבר בין אנשים ותרבויות.
אנחנו נפגשים היום גם לרגל תערוכת רטרוספקטיבה מיוחדת שתיפתח בחודש הבא במוזיאון הרצליה לאמנות, שתציג את הדרך הארוכה והמרתקת של חנוך לאורך השנים.
בפרק הזה נדבר על תהליך היצירה שלו, על הכוח של חפצים לספר סיפור, על אמנות כגשר בין עולמות, וגם על המסע האישי שהוביל אותו להיות אחד האמנים המזוהים ביותר עם קולאז’ים פורצי גבולות."



יצירה וסגנון
1. בחירה בחפצים:
איך התחלת לעבוד דווקא עם חפצים יומיומיים, ומה היה הרגע שבו הבנת שזה הולך להפוך לשפה האמנותית שלך?

2. מסר דרך החומר:
כשאתה יוצר פורטרט של דמות ציבורית – איך אתה בוחר את החפצים כך שיספרו סיפור ולא רק יצרו דימוי?

3. תהליך העבודה:
האם אתה מתחיל מהרעיון של מי הדמות או מהחפצים שמצאת, ואיך נראה המסע ביניהם?


---
🌍 חינוך, חברה ושלום
4. חיבור בין עולמות:
אתה עובד גם עם קהלים מגוונים – ישראלים, פלסטינים, ילדים, מבוגרים. מה גילית על היכולת של אמנות לחבר בין אנשים שחיים בקונפליקט?

5. סדנאות "Seeds of Peace":
איך נראית סדנה שבה משתתפים ילדים משני צידי הסכסוך, ומה קורה שם ברגעים הכי מרגשים?


---
🗞 קריירה בינלאומית
6. עבודה עם מגזינים בינלאומיים:
איך הרגשת כשראית לראשונה את היצירות שלך על שערים של מגזינים כמו Time ו-Rolling Stone?

7. ישראל מול העולם:
האם יש הבדל בין איך שהאמנות שלך מתקבלת בארץ לבין איך שהיא מתקבלת בחו״ל?


---
🧩 תפיסת האמן והעתיד
8. חפצים ותרבות הצריכה:
בעידן שבו אנחנו מוקפים בחפצים, מה אתה חושב שהאמנות שלך מספרת לנו על התרבות שלנו ועל הדרך שבה אנחנו צורכים ומשתמשים?

9. השפעות והשראה:
מי האמנים או היוצרים שהשפיעו עליך לאורך הדרך, והאם יש אמנים עכשוויים שאתה עוקב אחרי עבודתם?

10. העצה לדור הבא:
אם היית צריך לתת טיפ לאמן צעיר שמחפש את הקול הייחודי שלו – מה היית אומר לו?

שלום לכם, וברוכים הבאים לפרק חדש של "מדברים אמנות".
היום אנחנו שמחים במיוחד לארח את אחד הקולות המרתקים והחדים בשדה האמנות הישראלית – יונתן הירשפלד.
הירשפלד הוא אמן, צייר, אוצר וכותב הטור "תמונה" בעיתון הארץ. הוא ידוע לא רק בזכות ציוריו רבי-העוצמה, אלא גם בזכות היכולת שלו לחבר בין פילוסופיה, היסטוריה ואמנות עכשווית – בשפה בהירה, שנונה ומלאת תשוקה.
הוא ממקימי הגלריה השיתופית חנינא, והציג תערוכות בגלריות ובמוזיאונים חשובים בארץ ובעולם. יצירות שלו נרכשו לאוספים מרכזיים – ובהם גם מוזיאון ישראל בירושלים.
אנחנו משוחחים איתו היום כשהוא שוהה באיטליה, שם הוא מרצה על הצייר הדגול פיירו דלה פרנצ'סקה, מגדולי הרנסאנס. ננצל את ההזדמנות לדבר איתו על דרכו כאמן, על הפילוסופיה שמאחורי יצירתו, על האמנות הישראלית, ועל הקשר בין עבר לעכשווי – בין ציור לאמת.
איך אתה ניגש לתחילת ציור? מה הדבר הראשון שאתה צריך להרגיש או לדעת לפני שאתה ניגש לקנבס?
הציורים שלך נעים בין דימוי סימבולי לטון מאוד אישי – איך אתה מחליט מתי לצייר מתוך התבוננות פנימית ומתי מתוך עיסוק רעיוני או היסטורי?
יש בציורים שלך הרבה נוכחות של מיתוס, פילוסופיה, ותיאולוגיה. איך אתה רואה את תפקיד האמנות בהתמודדות עם שאלות גדולות כאלה?
איך אתה מתמודד עם ביקורת – מצד עולם האמנות, או מצד הצופה הפשוט?
אתה כותב ומרצה הרבה על אמנות. האם זה משפיע על האופן שבו אתה יוצר? או אולי להפך – הכתיבה מאפשרת מרחק מהסטודיו?
האם יש ציור מסוים שלך שאתה מרגיש שהוא מפתח להבנת כל השאר? או נקודת מפנה מבחינתך?