?מה החזון שלך

מהי „קונספציית ה־8 באוקטובר”, כיצד נולדה האנטישמיות הפרו־חמאסית, ואיך קרסו ההנחות של הממסד היהודי?
בפרק זה של הפודקאסט „מה החזון שלך?” אני משוחח עם ערן שישון, מייסד ארגון אתחלתא, על ממצאי הדו״ח המקיף „קונספציית ה־8 באוקטובר”, שמבקש להסביר לא רק מה קרה – אלא למה זה קרה.

השיחה עוסקת בשאלות יסוד מטרידות:
- כיצד הצליח חמאס למנף שיח פרוגרסיבי מערבי כדי לייצר לגיטימציה לאלימות ולאנטישמיות?
- מהו הזן החדש של אנטישמיות פרו־חמאסית, וכיצד הוא שונה מהאנטישמיות הקלאסית?
- איך פוליטיקת הזהויות והקטלוג של יהודים כ“לבנים־פריבילגים” נטרלו את היכולת לזהות אנטישמיות בזמן אמת?- ומדוע הנהגת יהדות ארצות הברית התמקדה באיום מהימין – והחמיצה את האיום המרכזי שהגיע דווקא מהשמאל הרדיקלי?

בהמשך אנו מנתחים את הברית האדומה־ירוקה – החיבור בין שמאל רדיקלי לאסלאמיזם פוליטי – את תפקידה של האקדמיה, התקשורת וגורמים מדינתיים כמו קטאר, ואת השימוש ב“שפה דו־שימושית” שמאפשרת נורמליזציה של שנאת יהודים מבלי להיקרא בשמה.

בחלק האחרון של הפרק עובר הדיון אל העתיד:
- מהו החזון להתמודדות אפקטיבית עם האתגר?- מה המשמעות של „ניטרול נורמליזציית האנטישמיות”?- מהי גישת הזרז, ולמה מדינת ישראל צריכה לשמש גורם מתכלל – ולא אקטיביסט ישיר?

- והאם ניתן עדיין לשקם את התמיכה הדו־מפלגתית בישראל בארצות הברית?

זהו פרק עומק על שיח, כוח, זהות, ואחריות – לא רק של יהדות אמריקה, אלא של העולם היהודי כולו, בעידן שבו אנטישמיות לובשת שפה חדשה ומתוחכמת יותר מאי פעם

בפרק זה של ההסכת "מה החזון שלך?" מתארח ח״כ לשעבר משה פייגלין, יו״ר מפלגת זהות, לשיחה על חזונו למדינת ישראל: זהות יהודית, חירות, ריבונות, ביטחון, כלכלה והעתיד המשותף של החברה הישראלית.במהלך השיחה נידונים, בין היתר, הנושאים הבאים:- תפיסת המדינה היהודית והיחס בין יהדות לדמוקרטיה- הר הבית ומשמעותו בתפיסה הלאומית־דתית- ביטחון, תפיסות אסטרטגיות והשלכות השבעה באוקטובר- כלכלה, חירות אישית וחוסן חברתי־כלכלי- יחסים בין קבוצות בחברה הישראלית: חרדים–חילונים ומתחים עדתיים- גבולות הארץ והשאלה הערביתבחלק האחרון של הפרק השיחה מופנית לעתיד:מה ניתן להשיג בטווח של עשור? כיצד עשויה להיראות ישראל בעוד עשרים שנה? מהו התרחיש השלילי שמדאיג במיוחד את פייגלין והאם הוא אופטימי?

בפרק הזה של „מה החזון שלך?” אנחנו צוללים אל אחת התופעות המרתקות והמורכבות בחברה החרדית בישראל:נשים חרדיות שמפרנסות את המשפחה — בזמן שהבעלים לומדים בכולל.ד"ר יעל פישמן משתפת אותנו בממצאי הדוקטורט שלה, שנכתב בהנחייתן של פרופ' אסתר שלי ניומן ז"ל וד"ר רבקה נריה-בן שחר, על אימהות חרדיות, נשות אברכים, שהקימו עסקים עצמאיים והפכו למפרנסות העיקריות של הבית. בשיחה ננסה להבין:מה היקף התופעה?כיצד מסבירים נשים וגברים חרדים לעצמם מציאות שמאתגרת דפוסים מסורתיים של מגדר, פרנסה ולימוד?האם מדובר בהעצמה נשית, בוויתור, או בשילוב ייחודי בין אידיאל האימהות לבין אידיאל „חברת הלומדים”?נדבר על יחסי כוח ומגדר, על פמיניזם דתי וחרדי, על יזמות, קפיטליזם וטכנולוגיה — וגם על המחירים: עומסים נפשיים, כישלונות עסקיים, מתחים משפחתיים והגבולות שבין אמונה, עבודה והחיים עצמם.ולבסוף נביט קדימה:האם זהו מודל בר־קיימא?וכיצד עשויה להיראות החברה החרדית בעוד עשור?#נשים_חרדיות#חברה_חרדית#פרנסה#חברת_הלומדים

למה כל כך רבים מאמינים בקונספירציות? בשיחה מרתקת עם ד"ר אדם קלין־אורון ננסה להבין מה עומד מאחורי המונח 'קונספירציה', ננסה להבין איך תאוריות קונספירציה נולדות, למה הן כל-כך משכנעות, ומה הן באמת אומרות עלינו כחברה.במהלך השיחה נגענו במספר בנושאים מרכזיים: - מהי בכלל קונספירציה, ומתי היא דווקא מתארת מציאות?- למה אנשים נמשכים להסברים קונספירטיביים דווקא בזמני משבר?- מדוע בברית המועצות פרחו תאוריות כאלה, ואיפה ישראל נמצאת על סקלת הקונספירציות?- אילו קונספירציות מוכרות במיוחד בישראל?- למה יהודים משמשים שוב ושוב כשעיר לעזאזל בתאוריות קונספירציה ברחבי העולם?- האם קיצוניות פוליטית מגבירה את הנטייה לאמונות כאלה?ומהן הסכנות הטמונות לחברה האנושית ולדמוקרטיות מערביות במקרים שבו הקונספירציות מתפשטות?

מה עומד מאחורי המשחק הכפול של קטר? בשיחה עם ד״ר אריאל אדמוני, מכון ירושלים לאסטרטגיה ובטחון, ננסה להבין כיצד כסף, שחיתות, תיווך פוליטי ומימון טרור הופכים את קטר לגורם שמאיים על ישראל והמערב.במהלך השיחה נבחן לעומק:- כיצד הפכה קטר ממדינה קטנה לשחקן מרכזי המתווך בין כולם — ישראל וחמאס, איראן וארה״ב, רוסיה ואוקראינה?- האם קטר מתווכת "הוגנת", ומה הסכנה שביחסיה עם ארגוני טרור?- מה משמעות כישלון ניסיון חיסול הנהגת חמאס על אדמת קטר?- איך נראה המשולש ישראל–קטר–איראן, ומהן ההשלכות האסטרטגיות שלו?- כיצד קנתה קטר את השפעתה על ארה״ב? ומה הסיכוי לשינוי ביחסים הללו?- מה טיב היחסים של קטר עם טורקיה וסין?

מערכת היחסים בין ישראל ללבנון היא מן המורכבות במזרח התיכון. בשיחה מרתקת עם ד"ר יוגב אלבז, ממרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, אנו צוללים להיסטוריה, לפוליטיקה, למלחמות האזרחים של העבר וההווה, ולמלחמות ותוצאותיהן בין ישראל לאש"ף בזמן מלחמת לבנון הראשונה ולחיזבאללה.מהלך השיחה אנו נוגעים במספר נושאים מרכזיים:- היווצרות לבנון המודרנית וההשפעות של החלטות מדיניות של מעצמות העבר מן המאה הקודמת.- הקשרים בין התנועה הציונית לבין מדינת לבנון לפני הגעת אש"ף.- השפעת כניסת אש"ף לשטח הלבנוני ועל השינוי במאזן הכוחות בתוך לבנון.- הדרך למלחמת לבנון הראשונה, תוצאותיה והולדת חיזבאללה.- יציאת ישראל מלבנון בשנת 2000 ומה היו השלכותיה על האזור.- חיזבאללה והציר האיראני: התעצמות, הערכות שגויות ומצב הדרום הלבנוני כיום.- הקשר בין סוריה של אסד ולבנון — מי באמת קבע את הטון בצפון?וגם: מה יכול להיות חזון עתידי ליחסי ישראל–לבנון?

מה המשמעות של פמיניזם דתי בתוך מסורת שצמחה בעולם פטריארכלי? האם ניתן לחתור לשוויון מגדרי בתוך מערכת הלכתית שמעצבת זהויות, היררכיות וסמכות דתית במשך אלפי שנים? ובאיזו מידה המאבק לשינוי הוא התנגשות בלתי-נמנעת — או דווקא הזדמנות להתחדשות עמוקה של היהדות?בפרק זה אני משוחח עם ד"ר חנה פנחסי, מן הקולות הבולטים בשיח על מגדר ודת בישראל, על אחת מן הסוגיות הנפיצות ביותר בשיח הציבורי־דתי. השיחה נפתחת בהצגת יסודות הפמיניזם הדתי: מה מייחד אותו לעומת פמיניזם חילוני, אילו מטרות הוא מבקש להשיג, ומדוע חיבור המילים "פמיניזם" ו"דת" איננו פרדוקס אלא בחירה מודעת ואידיאולוגית.מכאן אנו עוברים אל מוקדי המתח: שאלת הפטריארכיה היהודית — האם היא תוצר היסטורי שניתן לפרקו, או יסוד מבני של הדת? מקומו של האל בדיון על שוויון; גבולות ההלכה לעומת פרשנות מתחדשת; והפער בין פמיניזם דתי לבין זרמים רדיקליים יותר של הגל השלישי המערערים על עצם מושגי המגדר.השיחה מתייחסת גם לממד הסוציולוגי: האם פמיניזם דתי הוא תופעה מגזרית של נשים דתיות־לאומיות, או קטגוריה רחבה יותר? כיצד נשים בזרמים אחרים — רפורמי, קונסרבטיבי או חילוני־מסורתי — משתלבות בתוך השיח הזה?בחלקה האחרון של השיחה מתווה ד"ר פנחסי חזון עתידי — מהו מודל אפשרי של שוויון דתי־יהודי בישראל, אילו שינויים מוסדיים ותרבותיים נדרשים כדי להגיע אליו, מהי "מדידת הצלחה" בעולם שאין בו שוויון מוחלט, ומהו תרחיש הבלהות אם השינוי לא יתרחש.

דיבייט עומק על עתיד כלכלת ישראל בין ד"ר מיכאל שראל (פורום קהלת) לעמית בן־צור (פורום ארלוזורוב–יסודות). שיחה חדה על מה היא הגישה הנכונה לאתגריה הכלכליים של מדינת ישראל בנושאים כגון אי־שוויון, תעסוקה וזכויות עובדים, וחזון ארוך־טווח למשק הישראלי.בפרק זה של "מה החזון שלך?" אני עורך דיבייט עומק בין שניים מהקולות המשפיעים ביותר בשיח הכלכלי בישראל:ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, המייצג גישה כלכלית ליברלית, ו־עמית בן־צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב–יסודות, המציע מודל סוציאל־דמוקרטי מעודכן המתמקד בחיזוק השירותים הציבוריים.זהו דיבייט אינטלקטואלי, חד ובהיר, אבל גם נגיש וסוחף על השאלה הגדולה:איזו כלכלה תבטיח את חוסנה, שגשוגה ויציבותה של מדינת ישראל בשנים הבאות?

שיחה לנשים ולגברים על פמיניזם, מגדר ופטריארכיה בישראל – עם החוקרת והסופרת ד"ר מירי כהן־אחדות בעקבות ספרה 'מה זה אם לא אהבה: מסות על פמיניזם בזמן הזה.'בפרק זה של הפודקאסט "מה החזון שלך?" אני משוחח עם ד"ר מירי כהן־אחדות, חוקרת וסופרת, על סוגיות של פמיניזם, מגדר ופטריארכיה בישראל.השיחה מיועדת לנשים ולגברים כאחד, ומנסה לברר מה משמעותו של שוויון מגדרי בעידן הנוכחי – בין בית לעבודה, אהבה לקריירה, זהות לחירות.ד"ר כהן־אחדות, מחברת הספר "מה זה אם לא אהבה", משתפת תובנות אישיות וחברתיות על מאבקי נשים בישראל, על היחסים בין פמיניזם ותרבות, ועל המקום שבו גברים יכולים ואף צריכים להיות חלק מהשיח.נדבר גם על השפה כמכשיר של כוח, על גבולות השוויון, ועל החזון הפמיניסטי לעתיד החברה הישראלית.

מאז ה־7 באוקטובר נדמה שהמילה “ציונות” חזרה למרכז הבמה.אבל מה אנחנו באמת מתכוונים כשאנחנו אומרים “ציונות”? ואיך מחנכים אליה דור צעיר?בפרק זה אני מארח את שירה צחי, שמובילה פרויקט חינוכי עבור תלמידי המכינות הקדם-צבאיות המבקש להציג את הציונות כתופעה חיה ומתפתחת, הממשיכה לעורר שאלות על זהות, חברה ומשמעות. התוצר הראשון של הפרויקט הוא יצירת מקראה ללימודי ציונות בשם “אידיאל שאין לו סוף”. הפרויקט עצמו הוא פרי שיתוף פעולה בין יד בן-צבי והמכון למדיניות העם היהודי.המקראה זמינה בקישור הבא:https://jppi.org.il/he/jppi-center/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%95-%D7%A1/במהלך השיחה דברנו על:- למה דווקא עכשיו צריך מקראה ציונית חדשה?- הקשר בין הציונות ליהדות- השאלה הערבית והגישות ללימוד הסוגיה- ציונות כאידיאל אינסופיועוד נושאים רבים נוספים.ארגונים ואנשים שמעוניינים להעמיק בלימודי ציונות / לעיין במקראה, מוזמנים ליצור קשר עם שירה.https://jppi.org.il/he/staff-member/%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%a6%d7%97%d7%99/