בפרק הזה של הפודקאסט "מה החזון שלך?" אנחנו צוללים לאחת השאלות האסטרטגיות המסקרנות במזרח התיכון: האם טורקיה הופכת לאויב האסטרטגי הבא של ישראל?

בעזרת ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי בטחון לאומי, ננסה להבין מה באמת רוצה טורקיה של ארדואן. כיצד מדינה שהייתה במשך שנים שותפה אסטרטגית של ישראל הפכה לאחת המבקרות החריפות שלה? מה עומד מאחורי האסטרטגיה האזורית של אנקרה – והאם מדובר ביריבות זמנית או בשינוי עומק ארוך טווח.במהלך השיחה נדבר על:• היעדים הגיאו-אסטרטגיים של טורקיה בעידן ארדואן• האם טורקיה בדרך לפיתוח נשק גרעיני?• היחסים המורכבים בין ישראל לטורקיה כיום• מקומה של טורקיה בעולם האסלאמי והקשר לאחים המוסלמים• נקודות החוזק והחולשה של המשטר הטורקי• האפשרות של הסלמה אזורית – ואפילו עימות עקיף או ישיר בין המדינותלבסוף ננסה לענות על השאלה הגדולה:האם היחסים בין ישראל לטורקיה יכולים להשתקם – או שאנחנו נכנסים לעידן חדש של יריבות אזורית?אם אהבתם את הפרק – מוזמנים להירשם לערוץ, לעשות לייק ולשתף.#טורקיה #ארדואן #ישראל #גיאופוליטיקה #המזרחהתיכון

בפרק זה של ההסכת "מה החזון שלך?" אני משוחח עם ד״ר אמיר ח׳ניפס – ממייסדי המרכז הדרוזי-ישראלי, יו״ר התנועה הדרוזית לדמוקרטיה ושוויון, ומתמודד בפריימריז של מפלגת הדמוקרטים לכנסת.השיחה עוסקת במצבה של ישראל כיום, באתגרים המרכזיים העומדים בפניה, ובחזון של ח׳ניפס לעתידה של המדינה בעשורים הקרובים. בין היתר נגענו ביחסים בין החברה הדרוזית לחברה היהודית, בוויכוח סביב חוק הלאום, בסכסוך הישראלי-פלסטיני, באיומים הביטחוניים באזור ובמקומה של ישראל במזרח התיכון.בנוסף, ד״ר ח׳ניפס מספר על פעילותו הציבורית, על המחקר האקדמי שלו בנושא הפעילות הפוליטית של העדה הדרוזית בישראל, ועל הרעיון של חזרה לערכים ולחזון שנוסחו במגילת העצמאות.זהו פרק על זהות ישראלית, שוויון אזרחי, חזון פוליטי, ועל האפשרות לבנות סיפור משותף שיחבר בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.

בשנים האחרונות, ובעוצמה חסרת תקדים מאז השבעה באוקטובר, הפכו קמפוסים מובילים בארצות הברית לזירה מרכזית במאבק על הלגיטימציה של מדינת ישראל. מחאות, מכתבי גינוי, סיסמאות קיצוניות ולעיתים אף גילויי אנטישמיות גלויים — כל אלה מעלים שאלה עמוקה: האם מדובר בגל רגעי, או בתופעה אידיאולוגית סדורה שהתבשלה במשך שנים?בפרק הזה של "מה החזון שלך?" אני משוחח עם עו"ד רן בר יושפט, שכבר ב-2014 פרסם את הספר "טסתי לדבר על ישראל" ועסק בתהליכי הדה־לגיטימציה והדמוניזציה של ישראל באוניברסיטאות מובילות בארה"ב — הרבה לפני שהנושא הגיע לכותרות הראשיות.בשיחה אנו דנים:▪ כיצד נראתה הזירה האקדמית כבר בתחילת העשור הקודם▪ עד כמה אירועי אוקטובר הפתיעו — או שלא▪ מהו הבסיס האידיאולוגי להתנגדות לישראל▪ מה מקומם של אנטישמיות, פוליטיקה פרוגרסיבית ו-Virtue Signaling▪ כיצד הגענו למצב שבו חלקים מהאליטה האקדמית מהססים לגנות קריאות קיצוניות▪ ומהו החזון המעשי להתמודדות עם המגמה הזוהאם ניתן לצמצם את גל העוינות? באילו כלים? ואיך מודדים הצלחה במאבק על התודעה?שיחה עמוקה, מפוכחת ואסטרטגית על אחת הזירות הקריטיות ביותר לעתידה של ישראל.אם מצאתם עניין — נשמח שתירשמו לערוץ, תשתפו ותגיבו.

מה היה החזון העמוק שהניע את הציונות? האם מדובר רק בתנועה לאומית מודרנית — או בפרויקט בעל מטען גאולי רחב יותר?בפרק זה של “מה החזון שלך?” אני משוחח עם פרופ' אריה ספוזניק, ראש מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, על ספרו ועל אחת הטענות המסקרנות ביותר במחקר הציונות: שהציונות לא הייתה רק מהלך פוליטי־מדיני, אלא תנועה שפעלה בתוך שפה של גאולה.נדבר על שלוש “שפות־אם” גאוליות – יהודית, נוצרית וחילונית־מודרנית – ועל האופן שבו הן עיצבו את הדמיון הציוני. נבחן כיצד דימויים תנ״כיים כמו יציאת מצרים והשיבה לארץ הפכו מפרשנות מקראית לפרקטיקה היסטורית, ונשאל: האם הציונות הייתה משיחית? האם היא מימשה את הבטחתה? והאם מדינת ישראל של היום זקוקה לשפה גאולית חדשה?שיחה עומק על חזון, תקווה רדיקלית, והמתח שבין מודרנה למשיחיות — מהעבר אל העתיד.

מהו מצבה הגיאו־אסטרטגי של ישראל בפברואר 2026?האם איראן עדיין האיום המרכזי והאם המערכת האזורית כולה מצויה בעיצומה של תמורה עמוקה?בפרק מיוחד של ההסכת ״מה החזון שלך?״ אני מארח שוב את פרופ’ קובי מיכאל לשיחת עומק על ההתפתחויות הדרמטיות מאז שיחתנו הקודמת, שהתקיימה במהלך התקיפה באיראן.נבחן את המשמעויות האסטרטגיות של השבת כל החטופים: מה השתנה בזירה העזתית, וכיצד הדבר משפיע על עתיד הסכסוך מול חמאס? מהי האסטרטגיה הנכונה של ישראל מול חמאס כיום — הכרעה, ניהול סכסוך או מהלך אזורי רחב יותר?נעמיק גם בזירה הצפונית: מקומו של חיזבאללה כפרוקסי איראני והאסטרטגיה הראויה מולו. ולבסוף — נבחן את תפקידה של תורכיה ואת המשחק הרב־ממדי שלה בין וושינגטון, אירופה והמזרח התיכון.

בפרק זה של הפודקאסט "מה החזון שלך?", אנחנו צוללים לעומק אחד הנושאים המורכבים והחשובים בחברה הישראלית: מרחבים משותפים.

אורח הפרק הוא ד"ר מריק שטרן, חוקר מומחה הבוחן את המקומות שבהם כולנו נפגשים – ממרכזי קניות ותעסוקה ועד לבתי חולים ומרכזי פנאי. דרך הדוגמה הייחודית של ירושלים, העיר שבה חרדים, ערבים, חילונים ודתיים לאומיים חולקים לעיתים מרחב אחד, אנחנו מנסים להבין:

• מהו בעצם מרחב משותף ואיך הוא משפיע על היום-יום שלנו?

• האם הפרדה בין אוכלוסיות היא דבר חיובי שמונע חיכוך, או חסם שמונע צמיחה?

• מה קורה למרחבים האלו בזמני מתח ביטחוני או חברתי?

• מה ניתן ללמוד מניקוסיה שבקפריסין ובלפסט שבצפון אירלנד?

  ואיך עיצוב נכון של העיר יכול לייצר גיאוגרפיה של מפגש אמיתי?

הצטרפו לשיחה מרתקת על מחקר, מציאות וחזון חברתי.

אל תשכחו להירשם לערוץ וללחוץ על הפעמון כדי להתעדכן בפרקים הבאים!

#מה_החזון_שלך #מרחבים_משותפים #מריק_שטרן #ירושלים #חברה_ישראלית #פודקאסט #תכנון_עירוני

בעידן של פוסט־אמת, תרבות ה־Woke והרשתות החברתיות, הולך ומיטשטש בשיח הציבורי והחינוכי הגבול בין עובדות לערכים, בין ספק ביקורתי לבין אי־אמון במומחים ואובדן אחריות אישית.

בפרק הזה של ההסכת "מה החזון שלך?" אני מארח את ד"ר סרגיי טלנקר, חוקר אתיקה ופילוסופיה של החינוך במכללת גליל מערבי, לשיחה עומק על אחריות מוסרית, אמת אוניברסלית ותפקידם של מורים ואנשי חינוך בעולם שבו כל אחד יכול לייצר לעצמו “אמת” משלו.

נדבר על דילמות מוסריות בכיתה ובמערכת החינוך, על אובדן האמון במומחים ובמדע, על ההבדל בין חוסר אמון ביקורתי לבין ציניות מוחלטת, ועל השאלה האם בכלל אפשר – וצריך – “לפתור” דילמות מוסריות.
ננסה להבין מדוע בעיית הפוסט־אמת איננה עודף שקרים אלא מחסור באמון, ואיך חינוך יכול לסייע לא בשיקום האמת אלא בהתמודדות עם עמימות, מורכבות ואחריות.

לבסוף, נביט קדימה: מה החזון של מערכת חינוך שמטפחת שיפוט מוסרי, חשיבה ביקורתית ואזרחים אחראיים – ומהו חזון הבלהות שעלול להתממש אם נוותר על כך.

בפרק הזה של ההסכת "מה החזון שלך?" אני מארח את ד"ר אלחנן שילה לשיחה בעקבות ספרו "יהדות קיומית".

הספר מציע קריאה מחודשת ביחס לחלוקה המקובלת בין דתיות לחילוניות, ומבקש לבחון האם ניתן לחשוב על יהדות כמרחב רציף של זהות, מחשבה ופרקטיקה – ולא כבחירה בינארית.

בשיחה אני מבקש להבין למי פונה הספר: דתיים שאינם שלמים עם המודל הקיים, חילונים המחפשים שפה יהודית שאינה הלכתית־מחייבת, דתל"שים או מסורתיים.

אני מעלה שאלות על מעמד ההלכה ותקנות חז"ל, ועל האפשרות להיות יהודי במובן עמוק גם ללא קיום מלא של שולחן ערוך.

בנוסף, אנחנו דנים בהתגלות כטקסט, בקשר בין ביקורת המקרא לתפיסה הדתית הקלאסית, ובשאלת משמעות הרעיון היהודי גם אם הטקסט נתפס כיצירה אנושית.

האם הייתה חטיפה ממוסדת של ילדי תימן בשנות ה־50 – או שמדובר בנרטיב שנבנה בדיעבד?

בפרק זה של הפודקאסט ״מה החזון שלך?״ אנו עוסקים באחת הפרשות הרגישות, הכואבות והשנויות ביותר במחלוקת בתולדות מדינת ישראל – מה שמכונה ״פרשת חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן״.

אורח הפרק הוא אבשלום בן־צבי, חוקר עצמאי שהתעמק במשך שנים במסמכים, בעדויות, בדוחות ועדות החקירה ובטענות שמעלים ארגונים ופעילים שונים. מתוך גישה מחקרית ביקורתית, אנו מנסים להבין:

• מהן הטענות המרכזיות של מי שטוענים כי התקיימה חטיפה מכוונת?
• מתי ואיך נוצר הנרטיב של הפרשה?
• כיצד המדינה וּועדות החקירה התמודדו עם הטענות?
• מה באמת נמצא במסמכים, ומה מגבלות המחקר בתחום?
• והאם יש פער בין כאב אנושי אמיתי לבין מסקנות היסטוריות מוכחות?

השיחה אינה מבקשת לטשטש את הסבל והטרגדיה של משפחות שאיבדו ילדים, אך כן מבקשת להבחין בין עובדות, מיתוסים, כשלים מערכתיים ועלילות מודרניות – ולשאול מה האחריות הציבורית והמחקרית שלנו כיום.

זהו פרק על אמת היסטורית, על זיכרון, על פוליטיזציה של כאב – ועל השאלה כיצד חברה בוגרת מתמודדת עם פרשות טעונות מן העבר.

אל־אקצא בסכנה? איך נוצר אחד הסמלים הפוליטיים והדתיים החזקים ביותר במזרח התיכון

בפרק זה של הפודקאסט "מה החזון שלך?" אני מארח את ד״ר דוד קורן, מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות, לשיחה מעמיקה על מקומה של אל־אקצא בתודעה הפלסטינית, המוסלמית והערבית – ועל הדרך שבה הפכה מסמל דתי לאחד ממנועי הגיוס, ההצדקה והאלימות המרכזיים נגד מדינת ישראל והתנועה הציונית.

לאורך עשרות שנים נעשה שימוש ברעיון של "אל־אקצא בסכנה" כדי לעצב תודעה, להצית מאבקים ולבסס לגיטימציה פוליטית ודתית – מאינתיפאדת אל־אקצא, דרך פעילות אש״ף, חמאס, חיזבאללה ואיראן, ועד מתקפת השבעה באוקטובר שנקראה "מבול אל־אקצא".

במהלך השיחה נעסוק בין היתר ב־▪️ מה מסמלת אל־אקצא כיום בעיני פלסטינים ומוסלמים▪️ כיצד השתנה מעמדה של ירושלים לפני ואחרי הציונות והשליטה הישראלית▪️ תפקיד הסטטוס־קוו בהר הבית בתודעה הערבית▪️ למה אל־אקצא היא סמל מגייס יעיל כל כך – גם עבור תנועות חילוניות לכאורה▪️ האם מדובר בסמל בלבד, או בליבה אידיאולוגית עמוקה יותר▪️ ואיך ניתן – אם בכלל – להתמודד עם הכוח הרעיוני של הנרטיב הזה

בחלק האחרון ננסה להישיר מבט אל העתיד:מהו החזון האפשרי להתמודדות עם רעיון "אל־אקצא בסכנה"?אילו כלים נדרשים לשינוי תודעתי?ומהו תרחיש הבלהות – והאם יש מקום לאופטימיות?