?מה החזון שלך

מהי אנטישמיות, כיצד נכון להגדיר אותה, ומדוע גם בקרב חוקרים אין הסכמה על גבולותיה של התופעה?בפרק חדש של „מה החזון שלך?”, ד״ר ניקו טבך משוחח עם דוד ברק־גורודצקי, ראש מרכז קומר לחקר אנטישמיות מודרנית באוניברסיטת חיפה, על אחת הסוגיות השנויות במחלוקת בחקר האנטישמיות כיום.נדון בגישות השונות להבנת האנטישמיות: האם מדובר בתופעה היסטורית מתמשכת, או בתופעה שמשנה את פניה בהתאם להקשרים היסטוריים? מהי האנטישמיות החדשה, וכיצד יש להבין את היחס בין אנטישמיות לבין אנטי־ישראליות?נבחן גם את המחלוקת סביב שתי הגדרות מרכזיות של אנטישמיות — הגדרת IHRA והצהרת ירושלים (JDA) — ואת ההבדלים ביניהן. מה עומד בבסיס המחלוקת, וכיצד היא משפיעה על השיח הציבורי, על האקדמיה ועל הזירה הבינלאומית?נדבר גם על תפקידו של מחקר האנטישמיות, על שאלת הניטרליות האקדמית ועל הקמת מרכזים מחקריים וכנסים בינלאומיים המבקשים לקדם את חקר התופעה.מי מוסמך להגדיר אנטישמיות? האם אפשר להגיע להסכמה מחקרית, ומהן ההשלכות של המחלוקת על ההתמודדות עם התופעה?🎧 הצטרפו לשיחה על היסטוריה, מחקר, פוליטיקה והמאבק על הגדרת האנטישמיות.#מההחזוןשלך #אנטישמיות #חקרהאנטישמיות #אוניברסיטת_חיפה

למי מצביעים ערביי ישראל, ומה באמת מניע את הבחירה הפוליטית שלהם?לקראת הבחירות לכנסת, ד״ר אורנה כהן, מרצה במכללת הרצוג וחוקרת במכון טרומן באוניברסיטה העברית, מגיעה להסכת ״מה החזון שלך?״ לשיחה על הפוליטיקה הערבית בישראל ועל הכוחות המעצבים אותה.בשיחה נבחן את המפלגות המתחרות על הקול הערבי – חד״ש, רע״ם, בל״ד ותע״ל – ואת ההבדלים האידיאולוגיים והפוליטיים ביניהן. האם ההצבעה לרע״ם נובעת בעיקר מזהות דתית, והאם חד״ש עדיין מייצגת מסורת קומוניסטית וסוציאליסטית? מה מקומם של הלאומיות הפלסטינית, הזהות האזרחית הישראלית והשאיפה להשתלבות במערכת הפוליטית?נדון גם בשיעורי ההצבעה בחברה הערבית, בתמיכה במפלגות יהודיות, בהשפעתם של יישוב, חמולה ואינטרסים מקומיים, ובהבדלים בין הנגב, המשולש, הגליל והערים המעורבות. נברר מה עומד מאחורי הקריאות להחרים את הבחירות, והאם הפוליטיקה הערבית בישראל צועדת לקראת השתלבות ופרגמטיות או דווקא לקראת התבדלות.ולבסוף, ננסה להביט קדימה: האם רע״ם והגישה הפרגמטית שהיא מייצגת מבשרות את עתיד הפוליטיקה הערבית, או שהזהות הלאומית הפלסטינית תמשיך לעמוד במרכזה? איזו מציאות פוליטית עשויה להתפתח בעשור הקרוב?צפו בשיחה על החברה הערבית בישראל, על זהות, אידיאולוגיה ופוליטיקה – ועל עתידה של מערכת היחסים בין אזרחי ישראל הערבים למדינה.🎙️ ״מה החזון שלך?״ – שיחות על החברה הישראלית, הציונות, ההיסטוריה והעתיד.#ערבייישראל #הפוליטיקההערבית #בחירותלכנסת #מההחזוןשלך

מי היה זאב ז׳בוטינסקי, מה היה החזון הציוני שלו, וכיצד התמודדו רעיונותיו עם המציאות ההיסטורית?בפרק חדש של „מה החזון שלך?” אני משוחח עם פרופ׳ אמיר גולדשטיין, היסטוריון מתל־חי, אוניברסיטת קריית שמונה בגליל, על חייו ומשפחתו של ז׳בוטינסקי, דרכו בתנועה הציונית, הקמת התנועה הציונית הרוויזיוניסטית ועיקרי תפיסתו האידיאולוגית והמדינית.נבחן את הרעיונות שהנחו את ז׳בוטינסקי, את חזונו לעתידה של התנועה הציונית ואת המפגש בין השקפת עולמו לבין האתגרים והאילוצים של המציאות ההיסטורית.מה ביקש ז׳בוטינסקי להשיג? במה נבדלה דרכו מזו של הזרם הציוני המרכזי? ומה נותר רלוונטי במורשתו גם כיום?🎙️ הצטרפו לשיחה על אחד ההוגים והמנהיגים המשפיעים בתולדות הציונות, ועל החזון שעיצב זרם מרכזי בפוליטיקה הישראלית.

למה הפילוסופיה רלוונטית לכל אחד מאיתנו?פילוסופיה אולי נשמעת כמו עיסוק מופשט ששייך לאקדמיה, אבל למעשה היא נמצאת כמעט בכל שאלה שמעסיקה אותנו: מהו חופש? מהו צדק? מה הופך חברה לדמוקרטית? מה היחס בין היחיד למדינה? ומהם הרעיונות שמעצבים את העולם שבו אנחנו חיים?בפרק אני משוחח עם ד"ר סרגיי טלנקר, חוקר ומרצה במכללה האקדמית גליל מערבי במטרה להבין כיצד רעיונות פילוסופיים שנולדו לפני מאות ואלפי שנים ממשיכים להשפיע על החברה המודרנית, על הפוליטיקה, על התרבות ועל האופן שבו אנחנו מבינים את עצמנו ואת המציאות סביבנו.נעסוק גם באתגר שמציבה החשיבה הפוסט־מודרנית בפני תפיסות היסוד של המערב: אמת, אוניברסליות, חירות, זכויות אדם והרעיון הדמוקרטי. כיצד המחלוקת הפילוסופית הזו באה לידי ביטוי במציאות הפוליטית והחברתית של ימינו? ומה המשמעות שלה עבור ישראל, הנתפסת כחלק מהעולם המערבי, ועבור הדמוקרטיות המערביות בכלל?זהו ניסיון להבין את הרעיונות שמאחורי הוויכוחים הגדולים של זמננו — ובעיקר מדוע פילוסופיה אינה רק עניין של פילוסופים, אלא משהו שנוגע לכולנו

ב־11 בספטמבר 2001 העולם התעורר למציאות חדשה. מתקפת הטרור בארצות הברית סימנה נקודת מפנה בג׳יהאד העולמי, אבל הסיפור כמובן לא הסתיים שם.איך התפתח הג׳יהאד העולמי מאז? מה היה הקשר בין אל־קאעדה, המלחמות באפגניסטן ובעיראק והופעת דאע״ש, ואיך השתנו הארגונים, הרעיונות ושיטות הפעולה לאורך השנים?על השאלות האלה אני משוחח עם יורם שוויצר, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ואחד ממחברי הספר „צומת 11/9: מסע בעקבות הטרור של אל־קאעדה, דאע״ש ושותפיהם”. אנחנו חוזרים אל האירועים שהובילו ל־11 בספטמבר וממשיכים משם במסע בין התחנות המרכזיות שעיצבו את הג׳יהאד העולמי בעשרים וחמש השנים האחרונות.למי שרוצה להמשיך לקרוא ולהעמיק, הספר „צומת 11/9: מסע בעקבות הטרור של אל־קאעדה, דאע״ש ושותפיהם”, מאת יורם שוויצר, אביב אורג וחיים איסרוביץ, זמין להורדה בחינם.📖 להורדת הספר המלא:הורדת הספר „צומת 11/9“

מהו מצבו של הדיור הציבורי בישראל, כיצד התפתח המצב לאורך השנים, ומהם האתגרים המרכזיים שעומדים כיום בפני המדינה, הדיירים והגופים העוסקים בתחום?מוזמנים להקשיב לשיחה שלי עם דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, בה אנחנו בוחנים את התמונה הרחבה: מי זכאי לדיור ציבורי, מה קרה למלאי הדירות, מהן עמדות המדינה בנושא, ומה עומד מאחורי המחלוקת על תפקידם של כוחות השוק מול אחריות המדינה.ננסה להבין גם מה ניתן ללמוד ממדינות אחרות, אילו פתרונות מציע פורום הדיור הציבורי, ומה נדרש כדי להתמודד עם האתגרים שלפנינו. ובסופו של דבר — איזה עתיד אנחנו רוצים לדיור הציבורי בישראל?

מה עומד מאחורי ההתנכלויות לנוצרים בירושלים ובישראל?יריקות, קללות, ונדליזם, פגיעה באנשי דת ובמקומות קדושים – בשנים האחרונות הולכת ונחשפת תופעה של התנכלויות כלפי נוצרים, במיוחד בירושלים ובעיר העתיקה.בפרק הזה אני משוחח עם יסכה הרני, חוקרת נצרות, מרצה ופעילה בין־דתית, ומייסדת מרכז נתוני חופש הדת והקו החם לתיעוד התנכלויות לנוצרים. נדבר על היקף התופעה ועל האנשים שעומדים מאחוריה, על השאלה האם מדובר בתופעה בעלת שורשים דתיים ואידיאולוגיים, ועל האופן שבו חווים אותה הנוצרים החיים ופועלים בירושלים.נשאל גם כיצד ההתנכלויות משפיעות על היחסים בין ישראל לעולם הנוצרי, מה תפקידה של מדינת ישראל במאבק בתופעה, ואיך פועל הקו החם שהקימה הרני כדי לתעד אירועים, לסייע לנפגעים ולחבר בין הקהילות הנוצריות לבין הרשויות.ומעל הכול, ננסה להבין איזה עתיד אפשר לבנות ליחסים בין יהודים לנוצרים בירושלים ובארץ הקודש – והאם אפשר להפוך את ירושלים, עיר של שלוש דתות, למקום של כבוד, ביטחון וחיים משותפים. המרכז עצמו מגדיר את חזונו במונחים של כבוד, סובלנות וחופש פולחן לכל הדתות.האתר של מרכז נתוני חופש הדת והקו החם: report-hotline-jlm.co.il

פרשת אלטלנה הפכה לאחד הסמלים המכוננים והטעונים ביותר בתולדות מדינת ישראל. אבל מה באמת קרה באותם ימים ביוני 1948? האם המדינה הצעירה הייתה באמת קרובה למלחמת אחים? ומה היו סיבות העומק שהובילו למשבר, דווקא בעיצומה של מלחמת קיום?בפרק הזה של "מה החזון שלך?" אני משוחח עם פרופ' אמיר גולדשטיין, היסטוריון וחוקר הימין הציוני מתל־חי, אוניברסיטת קריית שמונה בגליל, ומנסה לחזור אל אלטלנה לא רק דרך הזיכרון והמיתוסים שנבנו סביבה, אלא דרך המציאות המורכבת שבה התרחשה הפרשה.נדבר על המתח שבין המחתרות למדינה שזה עתה קמה, על פירוק האצ"ל, על היחסים בין בן־גוריון לבגין, על שאלת הריבונות והמרות, על המאבק סביב הנשק ועל האופן שבו משבר, חשדנות, מידע חלקי ולחץ זמן יכולים לצאת משליטה.וגם נשאל: האם החלטתו של בגין שלא להשיב אש היא באמת הסיבה לכך שמלחמת אחים נמנעה? כיצד ראה בן־גוריון את המשבר? ואיך הפכה אלטלנה, עם השנים, מאירוע היסטורי לסמל שכל צד בחברה הישראלית מספר בדרכו?שיחה על אחד הרגעים הדרמטיים ביותר בתולדות המדינה — ועל השאלה מה באמת אפשר ללמוד ממנו גם היום.🔔 אהבתם את הפרק? הירשמו לערוץ כדי לא לפספס פרקים נוספים של "מה החזון שלך?"

האם 7 באוקטובר היה נקודת מפנה ביחסים שבין יהדות המערב לבין האנטישמיות?בפרק הזה אני משוחח עם יעקב לביאל דלל, סמנכ"ל מרכז קומפר לחקר האנטישמיות והגזענות באוניברסיטת חיפה וחוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, על הטענה שהאנטישמיות במערב הגיעה לנקודת אל־חזור, ושחיי הקהילות היהודיות הגדולות במערב כבר לא יחזרו להיות כפי שהיו בעשורים האחרונים.מה עומד מאחורי העלייה באנטישמיות? כיצד מתחברים הקיטוב הפוליטי והחברתי, האנטישמיות מימין ומשמאל, העוינות באקדמיה ובמוסדות התרבות, השינויים בקרב הדור הצעיר והגירה ממדינות ערביות ומוסלמיות?האם התחזקות הימין המתון ותמיכתו ביהודים ובישראל יכולה לשנות את המגמה? ומה המשמעות של התהליכים האלה עבור מדינת ישראל?ובעיקר – מה ישראל יכולה וצריכה לעשות? נדבר על הצורך בחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות במסגרת "אוהל ציוני רחב", על האחריות של ישראל למצב שנוצר, ועל ההשלכות האסטרטגיות האפשריות לעתיד.האם אנחנו עומדים בפני שינוי היסטורי בחיי יהודי המערב – ומהו חזון הבלהות אם המגמה הזו תימשך?פרק על אנטישמיות, יהדות התפוצות, ישראל והעתיד של החיים היהודיים בדמוקרטיות המערביות.

מה אם המאבק באנטישמיות ובדה־לגיטימציה של ישראל לא צריך להתמקד רק במי שמתנגדים לנו — אלא גם במי שעומדים לצדנו?בפרק הזה אני משוחח עם הרב ד"ר אהרן אריאל לוי, מנכ"ל המרכז הבין דתי ירושלים, על אחד הכיוונים המעניינים והפחות מוכרים במאבק על מעמדה של ישראל בעולם: בניית רשת של בעלי ברית לעם היהודי ולמדינת ישראל.מי הם אותם בעלי ברית? מה מניע נוצרים, מוסלמים, הינדים, קבוצות מיעוט ואחרים לתמוך בישראל ובעם היהודי? האם קיימת תשתית של אמונה, זהות וערכים משותפים שיכולה לחבר בין קהילות ודתות שונות? והאם דווקא הדת, שנתפסת לעיתים כמקור לסכסוך, יכולה להפוך לחלק מהפתרון?נדבר גם על המחקר החדש של המרכז הבין דתי ירושלים, שמיפה מאות קבוצות וקהילות ברחבי העולם ובחן את הפוטנציאל לבניית קואליציה בינלאומית רחבה סביב ישראל והעם היהודי.האם יש לישראל יותר שותפים ממה שאנחנו חושבים?והאם אנחנו יודעים איך להפוך את השותפים האלה לברית של ממש?זהו פרק על דת, זהות, אנטישמיות, ישראל — ובעיקר על האפשרות לבנות בריתות חדשות בעולם משתנה.הרב ד"ר אהרן אריאל לוי הוא מנכ"ל המרכז הבין דתי ירושלים.האזנה וצפייה נעימה.#ישראל #העםהיהודי #אנטישמיות #דת #נצרות #אסלאם #ציונות #המרכזהביןדתי #אהרןאריאללוי #מההחזוןשלך