סיבו (SIBO), שגשוג יתר של מיקרואורגניזמים במעי הדק, הפך בשנים האחרונות למושג נפוץ בעולם בעיות העיכול, אבל מה באמת עומד מאחוריו?

בפרק נבין מדוע המעי הדק אמור להכיל אוכלוסייה מיקרוביאלית קטנה יחסית, ואילו מנגנונים מונעים מחיידקים ומיקרואורגניזמים להתבסס בו: חומצת הקיבה, תנועתיות, ה־MMC, המרה ומלחי המרה, המסתם האילאוצקלי ומערכת החיסון.

נדבר על הגורמים שעלולים לאפשר שגשוג יתר – הפרעות בתנועתיות, עצירות, שינויים אנטומיים, תרופות, חומציות הקיבה ועוד – ועל ההבדל בין SIBO של מימן לבין IMO הקשור למתאנוגנים ולמתאן, וגם על מימן גופרתי.

ולבסוף נבחן את אפשרויות הטיפול: אנטיביוטיקה וצמחי מרפא, שיפור תנועתיות, תזונה, סיבים, פרוביוטיקה, צום ומרווחים בין ארוחות, ובעיקר את השאלה החשובה ביותר:

למה לא מספיק להרוג את המיקרואורגניזמים, וחייבים להבין קודם למה הם הצליחו להתבסס שם מלכתחילה כדי לטפל במצב?

פודמאפ (FODMAP) הפך לאחד המושגים המרכזיים בעולם ה־IBS ובעיות העיכול, ובעקבותיו אנשים רבים מתחילים להימנע מירקות, פירות, קטניות ומזונות בריאים אחרים. אבל מה הם בכלל FODMAP, ולמה הם גורמים אצל חלק מהאנשים לגזים, נפיחות, כאבים ושלשולים או עצירות?

בפרק נבין איך פחמימות קצרות שמתעכלות או נספגות באופן חלקי משפיעות על מערכת העיכול, מה קורה להן כשהן מגיעות למיקרוביום, ואיך תהליך התסיסה והמשיכה האוסמוטית של מים יכולים ליצור תסמינים.

נבחן גם את הקשר המרתק בין FODMAP ל־SIBO: האם FODMAP גורמים לשגשוג יתר במעי הדק, או שהם פשוט הדלק שמפעיל את התסמינים כשהבעיה כבר קיימת? נדבר על רגישות ויסרלית, תנועתיות, סטרס, שינה והקשר בין המעי למערכת העצבים.

ובעיקר – מדוע דיאטה דלת FODMAP יכולה להיות כלי מצוין להרגעת המעי, אבל לא בהכרח פתרון ארוך טווח או טיפול בשורש הבעיה.

קצת מורכב, אבל אם אתם או הקרובים לכם סובלים מבעיות עיכול, זה חשוב.

כאבי בטן, נפיחות, גזים, עצירות או שלשולים —-אבל הבדיקות תקינות. ואז מגיעה האבחנה: מעי רגיז.

אבל מה בעצם אומרת האבחנה הזאת? האם מצאנו את הסיבה לתסמינים, או רק נתנו להם שם?

בפרק הזה נעשה סדר ב־IBS: מהי ההגדרה הרפואית כיום, איך האבחנה הפכה במשך השנים למעין "פח זבל" של בעיות עיכול לא מוסברות, ומה אנחנו יודעים על המנגנונים שעשויים להיות מעורבים — רגישות יתר של המעי, תנועתיות, ציר מוח־מעי, סטרס, שינה, המיקרוביום ועוד.

נדבר גם על IBS עם עצירות, שלשולים או שילוב של השניים, על הקשר למחזור החודשי ואנדומטריוזיס, ועל מצבים אחרים שעלולים להיראות כמו מעי רגיז ולכן חשוב לא לפספס אותם.

ולבסוף נפתח את הדלת לשני הפרקים הבאים: FODMAP ו־SIBO — שני גורמים אפשריים לתסמיני עיכול שדורשים הרבה יותר תשומת לב ממה שמקובל לחשוב.

כי "יש לך מעי רגיז" לא חייב להיות סוף הבירור.
אולי זו רק נקודת ההתחלה.

אנחנו מדברים הרבה על קיבה, כבד ומעי, אבל בדרך כלל מדלגים על החוליה שמחברת ביניהם: המרה ומלחי המרה.

בפרק הזה נבין מהי מרה, איפה היא מיוצרת, מה התפקיד של כיס המרה ומה באמת עושים מלחי המרה. נדבר על העיכול והספיגה של שומנים ושל הוויטמינים המסיסים בשומן A, D, E ו-K, ועל מה יכול לקרות כשיש מעט מדי מרה, כשזרימת המרה נפגעת או כשיותר מדי מלחי מרה מגיעים למעי.

נדבר גם על אבני מרה, על צום וירידה מהירה במשקל, על תזונה עשירה בשומן ועל דפוסי אכילה כמו ארוחה אחת ביום — ואיך כל אלה משפיעים על מערכת המרה וריקון כיס המרה. ניגע גם בקשר בין מלחי מרה ליציאות רכות, שלשולים ולעיתים עצירות.

ולבסוף נגיע לצד הפרקטי: איך אפשר לתמוך באופן טבעי בתפקוד מערכת המרה, כולל תזונה, אורח חיים, תבלינים וצמחי מרפא שמסורתית ומחקרית נחקרים בהקשר של ייצור וזרימת מרה.

זה לא רק פרק על כיס המרה. זו היכרות עם מערכת שלמה של ייצור, אגירה, הפרשה, ספיגה ומיחזור — מערכת שמשפיעה על העיכול הרבה יותר ממה שנדמה לנו.

בשנים האחרונות מיץ סלרי הפך לאחד הטרנדים הגדולים בעולם הבריאות. יש מי שמייחס לו כמעט כוחות קסם, ויש מי שמבטל אותו כעוד אופנה חולפת של הרשתות החברתיות.

אז איפה האמת?

בפרק הזה נדבר על ההיסטוריה של הסלרי כצמח מרפא, על המחקרים שנעשו על הגבעולים, העלים והזרעים, ועל המנגנונים שבהם הוא עשוי לתמוך – מערכת השתן, הכליות, זרימת נוזלים, תהליכים דלקתיים ועוד. נבין גם למה מיץ שונה מאכילת סלרי שלם, למי הוא עשוי להתאים, ומה באמת אפשר לצפות ממנו.

בלי הבטחות לריפוי קסם, אבל גם בלי לזלזל בצמח מרפא עתיק רק בגלל שהוא נמכר בסופר ליד העגבניות.

לפני הכול חשוב להבהיר: הפרק הזה לא יוצא נגד קפיטליזם, וגם לא נגד מוצרים או שירותים שיכולים לעזור לנו להיות בריאים. הוא שואל שאלה אחת פשוטה – האם באמת צריך הרבה כסף כדי להיות בריא?

בפרק נדבר על איך שכנעו אותנו שבריאות מתחילה בחדר כושר, סופרפוד, תוספים, אוכל אורגני ומנויים, בזמן שחלק גדול מההרגלים החשובים ביותר לבריאות הם דווקא פשוטים, זולים ולעיתים אפילו בחינם. ננסה להפריד בין מה שבאמת תורם לבריאות שלנו לבין מה שפשוט נמכר לנו כ"בריאות", ולשאול האם לפעמים השקר הגדול ביותר הוא האמונה שאם אין לנו כסף – אין לנו ברירה.

תרופות נוגדות דיכאון שינו את הדרך שבה הציבור הכללי והרופאים חושבים על דיכאון, נתנו לגיטימציה והתחילו שיח. אז למרות שהתרופות האלו לא ריפאו את הדיכאון, הן עדיין חשובות ומשמעותיות.

בזכות תרופות אלו דיכאון שפעם נקשר בעיקר לאשפוזים פסיכיאטריים ולבושה משפחתית הפך למשהו שאפשר לדבר עליו, לאבחן ולטפל בו.

כשמדברים על תרופות לעיכוב ספיגה חוזרת של סרוטוינן עולות שאלות:

האם דיכאון הוא באמת רק מחסור בסרוטונין?

עד כמה תרופות ממשפחת ה־SSRI וה־SNRI באמת יעילות?

למה הן עוזרות לחלק מהאנשים ולאחרים פחות?

מה המחיר של טיפול ממושך?

בפרק הזה נדבר על היתרונות והמגבלות של תרופות נוגדות דיכאון, על תופעות לוואי ותסמיני הפסקה, על אינטראקציות עם תוספים וצמחי מרפא, ובעיקר על השאלה האם תרופה אחת יכולה לטפל במצב מורכב כמו דיכאון.  

אתם לא רוצים לרדת במשקל. אתם חושבים שאתם רוצים לרדת במשקל בגלל שזו השפה שאתם מכירים. השפה בה למדנו לדבר ולחשוב.

שימוש בשפה מסוימת גורם לכם לפעול בדרכים מסוימות. אז מה אם מאז שהאנושות מנסה את אותן הדרכים אף אחד כמעט ולא מצליח!

אולי זו בדיוק הסיבה שכל כך הרבה אנשים מצליחים לרדת במשקל, אבל לא מצליחים לשמור על התוצאות לאורך זמן?

בואו ננסה כיוון אחר.

מה איכפת לך? לשמוע זה בחינם.

מקסימום יעבוד לך.

רוצים לעוד עוד יותר על בריאות וללמוד איך לטפל באנשים בגישת הפליאו?⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠כל הפרטים כאן⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

ואם אתם רוצים ייעוץ מקצועי, טיפול או פשוט לספר לי משהו⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠כל הדרכים ליצור איתי קשר מופיעות כאן⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

זה הפרק השלישי והמסכם במיני־סדרה על דלקת במוח.

בפרקים הקודמים דיברנו על עצם הרעיון שיש דבר כזה דלקת במוח, על איך היא מתבטאת, ועל הקשר ההדוק והמורכב בין המוח למערכת העיכול ולמערכת החיסון.

בפרק הזה אני מדבר את הפתרון.

נדבר על המנגנונים המרכזיים שמאפשרים למוח ולגוף להתחיל תהליך של תיקון: שיקום מחסומי המעי ומחסום הדם־מוח, שיפור זרימת הדם ואספקת האנרגיה למוח, איזון עומסים מטבוליים, תמיכה במערכות נוגדות חמצון טבעיות, והשפעה של אורח חיים כמו שינה, תנועה, סטרס, תזונה וחשיפה לאור.

המטרה היא לא “להילחם בדלקת”, אלא להבין איך יוצרים תנאים שבהם המוח יכול לחזור לתפקוד טוב יותר — יציב, חד וגמיש יותר.

למאזינים וותיקים לא יהיו כאן הפתעות, אלא יותר איסוף וחיבור של הרבה מאוד נושאים עליהם דיברתי פעמים רבות מכיוונים שונים.

*זהו חלק 3 מתוך 3 על דלקת במוח

האם מה שקורה במערכת העיכול יכול להשפיע על המוח? ומה באמת עומד מאחורי הקשר בין המעי, מערכת החיסון והתפקוד המוחי?

בפרק הזה נדבר על כמה מהמנגנונים המקשרים בין מעי והמוח: נזכיר את מחסום המעי, איך המיקרוביום מתקשר עם הגוף והמוח, מה התפקיד של חומצות שומן קצרות כמו בוטירט, ואיך רכיבים כמו LPS ומולקולות דלקתיות נוספות יכולות להשפיע על מערכת החיסון, על טריגרים ממזונות ונחבר הכל יחד לדרך שבה הגוף מחבר בין מערכת העיכול, החיסון והמוח.

פרקים נוספים שיוכלו להרחיב את ההבנה שלכם בנושא יהיו:

פרק 82 - שכולו על מעי דליף

פרק 172 - על גלוטן

זהו חלק 2 מתוך 3 על דלקת במוח