מה קורה כש-AI מאפשר לנו לעשות בשעה עבודה שפעם לקחה יום, ואיך זה משנה את הציפיות מאיתנו כעובדים? בפרק התארחה עדי שטיין בן-נון, מובילת AI ותשתיות ענן במיקרוסופט, על הדרך שבה AI משנה את יום העבודה שלה, על מדידת תפוקה ואיכות בעולם שבו אפשר להספיק הרבה יותר, ועל ההבדל בין להשתמש בכלי AI לבין לשנות באמת את צורת העבודה. דיברנו על המסלול שלה ממהנדסת תוכנה ליזמת ומשם למיקרוסופט, ועל תפקידה בקידום סטארטאפים דרך האקתונים, קהילות ואקוסיסטמים של יזמים שבונים על התשתיות של מיקרוסופט. עדי סיפרה גם על קהילת מובילי ה-AI שבנתה, על חוויות מורכבות כישראלית בעבודה עם עמיתים ממדינות שונות במזרח התיכון, ועל היכולות שנדרשות כדי להגדיל את ההשפעה שלנו בעידן ה-AI. עדי היא גם אחת הדוברות בכנס הראשון של "מניחות את הדעת", בעוסק בקריירה, יזמות והשקעות בעידן ה-AI. הכנס יתקיים ב-15.10 במיקרוסופט Reactor. הכניסה חופשית ותלויה בהרשמה מראש ואישורה.

בפרק מתארחת קרן גזית, Program Manager ב-Apple, בעלת קריירה של יותר משני עשורים בתעשייה. קרן החלה את דרכה בתפקידים טכניים כמהנדסת תוכנה וכראש צוות, ובהמשך עברה לניהול פרויקטים, לעבודה מול לקוחות ולתפקידי Product. לאורך הדרך עבדה ב־Texas Instruments ובאינטל, התנסתה בהקמת סטארטאפ וכיום היא עובדת באפל.

שוחחנו על הדרך לזהות שהגיע הזמן לתפקיד הבא, כיצד ליצור הזדמנויות בתוך ארגון גדול, לגרום לקולגות שלנו להיות השגרירים שלנו כשאנחנו לא נמצאים בחדר, וכיצד לשתף את המנהלים בשאיפות המקצועיות שלנו, גם כדי שהדבר לא יתפרש כחוסר שביעות רצון. קרן מספרת גם מדוע עבודה טובה לא תמיד מדברת בעד עצמה, כיצד אפשר לדאוג שהתרומה שלנו תהיה נראית בלי להרגיש שאנחנו מגזימים בשיווק עצמי, ואיך פרספקטיבה חיצונית יכולה לעזור לנו לזהות את הכישורים והערך שאנחנו מביאות איתנו.

דיברנו גם על האפשרות לפעול כיזמת בתוך קורפורייט, בלי להמתין לקול קורא או לתפקיד רשמי. קרן משתפת ביוזמה שהקימה באינטל, Own The Stage, שהמשיכה לפעול גם לאחר שעזבה את החברה, ובתובנות שלה על עמידה מול קהל.

זהו פרק על קריירה שנבנית מתוך סקרנות ותנועה, על היכולת ליזום גם בתוך חברות גדולות, ועל האחריות שלנו לזהות את הערך שלנו ולעזור גם לאחרים לראות אותו.

קירה החלה את מסלולה המחקרי בתחומי הבינה המלאכותיתעוד בתור תלמידת תיכון, אז הצטרפה למחקר רפואי – תחום שעניין אותה מאוד. במעבדה זו, קירה נחשפה לראשונה לעבודה סיזיפית שדורשת התייעלות, וכך החלה אהבתה לעולמות האוטומציה והבינה המלאכותית. קירה החלה את לימודי התואר הראשון בטכניון גם כן כשעוד הייתה תלמידת תיכון והמשיכה למסלול ישיר לדוקטורט. במקביל ללימודיה עבדהבתעשייה והרימה יוזמות וחברות פורצות דרך במגוון תעשיות - בכל אחת מהן הראתה איך בעזרת ידע מהעבר, אפשר לנבא תוצאות עתידיות. כיום קירה מתגוררת בעמק הסיליקון וממלאה תפקיד פרופסור מחקר מבקר , שם היא מכשירה את דור החוקרים העתידי בו היא מאמינה מאוד. במקביל לכך, היא שותפה מייסדת במספר חברות, החולשות על תחומיםמגוונים ומרתקים – Healthcare, MedTech, Ecommerce והוראה מותאמת אישית. בפרק קירה מספרת על הטכנולוגיה של כל אחת מהחברות ועל תפקיד הבינה המלאכותית בהן, וכיצד דווקא בעזרתו, הגורמים האנושיים מצליחים להתפנות לתחומים המעניינים והחשובים באמת. בפרק גם דיברנו על כך שהAI מייתר חלק מתפקידי הג'וניורים,דבר שמקשה על מציאת עבודה – ומכאן דנו בשינויים שהאקדמיה צריכה לעשות כדי לסייע לבוגרות ולבוגרים להשתלב בתעשייה. חתמנו את השיחה על הדרך של קירה לשלב הורות נוכחת וקריירה משמעותית ומגוונת.

לא משנה אם אנחנו חוקרים באקדמיה, עובדים בתעשייה או יזמים שמציגים רעיון למשקיעים וללקוחות – הצגת העבודה שלנו בפני קהל היא חלק בלתי נמנע מהדרך המקצועית, ורק הקהל משתנה. בפרק 8 בעונה השנייה של "מניחות את הדעת - כלים ותובנות מעולמות הטק", מתארחת אסתי גרוסמן, מנטורית לעמידה מול קהל וסטוריטלרית, שהגיעה לתחום לאחר לימודי הנדסת מזון וכ־25 שנים בתעשיית הפארמה. אסתי וקורל מפרקות יחד את הדרך לבניית הרצאה או פיץ׳ אפקטיביים: כיצד להבין מי הקהל ומה נרצה שייקח איתו, לזקק מסר מרכזי, לשלב סטוריטלינג גם בתוכן טכני או עסקי ולבנות מצגת שתומכת במציגה במקום להתחרות בה. הן מדברות גם על פתיחה וסיום חזקים, תרגול נכון, פחד קהל, שפת גוף, אובדן חוט המחשבה, שאלות מתקילות מהקהל ותקלות טכניות בלתי צפויות. גם אם אנחנו העובדים הטכניים הטובים ביותר, היכולת להעביר את הידע והרעיונות שלנו היא מיומנות מקצועית חיונית, ובמיוחד בעידן שבו לא תמיד ברור מה נוצר באמצעות AI ומה מבטא את האדם שמאחוריו. הדרך שבה אנחנו מציגים ומתקשרים עם הקהל היא חלק מהקול ומהתדמית המקצועית שלנו, והיא זו שיכולה ליצור חיבור אישי, לגרום לאנשים לזכור אותנו ולפתוח בפנינו דלתות בהמשך הדרך.

סיון סדן מכירה היטב את שני צדי שולחן המשא ומתן. אחרי קריירה בבנקאות השקעות ובהון סיכון, שבמהלכה ליוותה חברות ומשקיעים, היא עברה לצד היזמי. PinkStar אינו הסטארטאפ הראשון שלה בתחום בריאות האישה, אך הפעם היא מובילה את החברה כמנכ"לית. החברה מפתחת טכנולוגיה לזיהוי מוקדם של סרטן השד באמצעות בינה מלאכותית וניתוח בדיקות MRI.

בפרק שוחחנו על הדרך שעשתה מעולם הפיננסים אל היזמות, על המעבר מהשתלבות בצוות שהקים סטארטאפ בתחום בריאות האישה להקמת חברה חדשה שאותה היא מובילה, ועל האופן שבו הופכים מחקר שצמח בבית חולים לחברה המכוונת לשוק הבינלאומי. דיברנו גם על העבודה עם שותפות מהאקדמיה ועם בתי חולים בישראל ובארצות הברית, על גיוס עובדים ומשקיעים לחברה בתחילת דרכה, ועל היתרון שמעניקה לסיון ההיכרות עם צורת החשיבה של משקיעים.

על אף שבחרה להקים בעצמה סטארטאפ בתחום בריאות האישה, סיון ממשיכה לקדם גם את עולם ההשקעות בתחום באמצעות יוזמה לאומית. כך היא פועלת בשני מישורים במקביל: גם יוצרת פתרונות חדשניים בתחום בריאות האישה, וגם מסייעת לבנות עבורם את התשתית שתאפשר להם להתקדם מעבר לשלב הרעיון ולהפוך לחברות ולמוצרים בעלי השפעה.

מהו תפקידם של מובילי תחום הAI בארגונים? איך עובדים עם איג'נטים בצורה נכונה ויעילה כחלק מהמוצר ובתהליך הבנייה?

בפרק מתארחת סלאם ביסאן, ראש תחום ה-AI ב-Moburst, לשיחה פרקטית על הובלת בינה מלאכותית בארגונים - הן כחלק בלתי נפרד מהמוצר עצמו, והן מתהליך הבנייה והפיתוח עליו עובדים כלל הצוותים בחברה.

בפרק דנו איך בוחרים אילו משימות ותהליכים נכון להעביר לסוכנים, איך מודדים הצלחה ושומרים על איכות ואבטחת מידע, ומה אפשר להתחיל ליישם כבר מחר בבוקר. סלאם מסבירה גם על המעבר מ-Business to Business ל-Business to Agent, ונותנת טיפים לחברות כיצד להעלות את אמינות המוצר ואת הדירוג שלהם בגוגל, על עבודה עם מספר סוכנים במקביל. שוחחנו גם על השינויים שהסוכנים צפויים להביא לשוק העבודה, על עתידו של תפקיד מוביל ה-AI בארגון, על הכישורים שכדאי למהנדסות ומהנדסים לפתח כדי להוביל את התחום, ואפילו על עולם שבו עובד חדש יצטרך לעבור חפיפה לא רק מול חברי הצוות, אלא גם מול הסוכנים שלהם.לצד הטכנולוגיה, דיברנו גם על פרויקט לאומי מרגש שסלאם לוקחת בו חלק, שמטרתו להגדיל את השתלבותן והשתלבותם של צעירות וצעירים מהחברה הדרוזית בהייטק הישראלי, במחקר ובמוקדי ההשפעה של התעשייה והאקדמיה.

פרק למי שרוצה להבין איך עוברים מלדבר על AI ולהתנסות בו, לארגון שבו הוא באמת חלק מהעבודה היומיומית.

אנחנו נוהגים להסתכל על חברות דרך המוצר שלהן, הטכנולוגיה, צרכי השוק והלקוחות. ישנה דרך נוספת להבין מה באמת קורה בארגון: המספרים שמייצגים את העסק.

בפרק 5 בעונה השנייה של "מניחות את הדעת" התארחה ענבל בנג'ו, CFO ב־ANINA, לשיחה שמציצה אל מאחורי הקלעים הפיננסיים של חברות. דיברנו על מה באמת עושה CFO ולמה התפקיד רחוק מלהיות רק "שומרת הקופה", אילו נתונים יכולים לספר אם חברה נמצאת במקום טוב, למה הכנסות גבוהות לא בהכרח מעידות על הצלחה, מהו Burn Rate ואיפה חברות מצליחות לבזבז הרבה מאוד כסף בלי לשים לב.

דיברנו גם על אחת השאלות המבלבלות בעולם ההייטק: איך ייתכן שחברה מדווחת על רווחים של מיליארדים ובמקביל מפטרת עובדים? האם סבב פיטורים בהכרח מעיד שחברה נמצאת בבעיה? ומה מהנדסות, מהנדסים ועובדים טכניים יכולים להבין טוב יותר על הארגון שלהם אם ילמדו לקרוא את המספרים שמוצגים להם?

ענבל מספרת גם על הדרך שלה מעולם החשבונאות והפיננסים ועד לכיסא המנכ"לית, על החברה שהצליחה לשלש את מכירותיה בתוך שנה, על בקרה פיננסית ו־SOX, ועל הסיבה שבגללה הקולגות שלה כבר יודעים שהדרך לליבה עוברת דרך... קובץ אקסל.

ד"ר סלעית לזר היא אגרונומית, סמנכ"לית מחקר ופיתוח בRCK ומשוררת, שהקריירה שלה נעה שוב ושוב בין האקדמיה לתעשייה. בפרק אנחנו מדברות על הדרך שהחלה בילדות במושב שרשרת ובמשפחה חקלאית, המשיכה בעבודה מחקרית בתעשייה ובהחלטה לחזור לדוקטורט ולפוסט־דוקטורט, והובילה לתפקיד סמנכ"לית המו"פ בסטארטאפ חקלאי העוסק בגידול קנאביס. סלעית מספרת מדוע התעקשה לבנות בתוך הסטארטאפ מחקר ופיתוח מוכווני מוצר, בלי להתפשר על מחקר ברמה אקדמית, מה ההבדלים בין מעבדה באוניברסיטה למעבדה בתעשייה, ואיך משלבים לימודים, קריירה והורות לארבעה ילדים. אנחנו משוחחות גם על התקופה הבלתי אפשרית שלאחר ה-7 באוקטובר, בה המשיכה סלעית להוביל את פעילות החברה בזמן שהיא, משפחתה ורבים מעובדיה היו מפונים או מגויסים למילואים. נדבר על מנהיגות, אחריות ו־Ownership בשעת משבר, ועל החיבור המפתיע בין חקר צמחים, ניהול ושירה. זהו פרק על סקרנות, חוסן, אהבה לאדמה והאומץ לעצב מסלול מקצועי שאינו חייב להתקדם בקו ישר.

עדית קוסטי הייתה רק סטודנטית לתואר ראשון בהנדסה ביוכימית כשהיא הבינה שהתחום שהכי מסקרן אותה - נמצא בפקולטה אחרת. בלי רקע בתכנות, היא פנתה אל המנחה שהכי עניינה אותה - אך היא לא הייתה מעוניינת לפתוח את הדלת בפני מי שאינם מהתחום. עדית לא נכנעה, אפילו כשהמשמעות הייתה להתחיל את דרכה המחקרית מהחדר של השרת. אחרי מספר חודשים בהם הוכיחה את עצמה, התקבלה למסלול הישיר לדוקטורט באינפורמטיקה. משם עדית המשיכה לכבוש פסגות ולבצע שינויים לא טריויאליים בקריירה - היא מספרת כיצד עם לקיחת המושכות לידיים, הרבה אמונה עצמית ועבודה קשה, היא התברגה לתפקיד בכיר בתעשיית הביוטק בעמק הסיליקון, בו היא משלבת את התחומים האהובים עליה - מחקר רפואי, תכנות וניהול, גם יחד.

בפרק נעסוק בנושאים הבאים:

1. ​פתיחת דלת למסלול שהוכרז כסגור בפניך
2. ​התנסות במחקר אקדמי, יזמות ומעבר לתעשייה
3. ​כיצד נתרגם ניסיון מהאקדמיה לניסיון בתעשייה
4. ​איך נדע במה אנחנו טובים ומה נרצה לעשות כשנהיה גדולים?
5. ​אתגרים שעדיין פתוחים בעולמות הביוטק - רפואת נשים
6. ​מה זה ביואיפורמטיקה בכלל?

ועוד ועוד.

ספר קריאה שסייע לעידית לבחור את הצעד הבא בקריירה לאחר הלימודים:

Designing Your New Work Life, by Bill Burnett & Dave Evans

מה אם החלל הוא לא רק יעד למחקר, אלא היבשת החדשה שלנו?

קורל מארחת הילה חדד חמלניק - מהנדסת אווירונאוטיקה, לשעבר מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, וכיום מנכ"לית וממייסדות Moonshot - לשיחה על העתיד של תעשיית החלל ועל השינויים שכבר מתרחשים בה.

הן מדברות בפרק על המעבר מעידן שבו החלל היה נחלתן של מעצמות וסוכנויות ממשלתיות, לעידן שבו חברות פרטיות בונות את תשתיות הכלכלה החדשה שמחוץ לכדור הארץ. הילה מסבירה למה החלל הוא "היבשת החדשה", אילו אתגרים לוגיסטיים מחכים לאנושות שם, ואיך Moonshot מפתחת פתרון חדש להעברת ציוד לחלל באמצעות קפסולות.

הילה מספרת בשיחה גם על המעבר בין המגזר הציבורי ליזמות, על בניית תעשיית חלל אזרחית בישראל, ועל הדרך לזהות ולהגיע ל"קצפת האנושית" - אותם אנשים יוצאי דופן שכל אחד מהם מסוגל לשנות תעשייה שלמה.

אנחנו גם מדברות על החיבור הטבעי של ילדים לחלל, למה כמעט כל ילד וילדה מוקסמים מהכוכבים, אבל רק מעטים מגיעים בסוף לעסוק בתחום, ועל המסר החשוב שתעשיית החלל זקוקה להרבה יותר ממהנדסי חלל. ממדענים ומתכנתים ועד אנשי חינוך, לוגיסטיקה, עיצוב, ניהול ופיתוח עסקי – זו תעשייה שנבנית ממגוון עצום של תחומים, וכל אחד יכול למצוא בה את מקומו.

זהו פרק על חזון, חדשנות, מנהיגות, ועל מה שנדרש כדי להפוך רעיונות שנראים כמו מדע בדיוני למציאות.