שיתוף הפעולה בין חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה, שנועד לעצור את כוונת בג"צ להכניס בפסח השנה, חמץ לבסיסי צה"ל – הוא התקדמות חשובה וסימן מבשר טובות.
הכלל הוא מאוד פשוט. החיוב לשמירת זהותה היהודית של המדינה, אינו מוטל על הפרט, אלא על הכלל.
בביתך אכול חמץ כאוות נפשך – אבל בבתי הספר, בבית חולים ממשלתי, במשרדי הממשלה, או בבסיסי צה"ל – שם לא.
בכל המקומות הללו, יהיו מזוזות על הקירות, ולא יהיה חילול שבת, ולא מזון טרף ולא חמץ בפסח.
כי מדובר בסממנים מובהקים של זהותנו היהודית – ושמירת זהותה היהודית של המדינה, מוטלת כאמור על המדינה, דרך המרחבים שבאחריותה.
שימו לב שכלל איני מדבר על יכולת התפקוד של חייל דתי. זוהי בעיה טכנית הניתנת לפתרון. יש חיילים דתיים בצבאות זרים – והם מסתדרים. העניין אינו הקושי של הדתיים.
העניין הוא שמירת זהותה היהודית של המדינה.
אמת נכון הדבר – יש בכך פגיעה בזכויות הפרט. שהרי כיצד ניתן למנוע מחייל חילוני לנגוס פיתה בפסח?
אפשר אפילו לקרוא לכך 'כפיה דתית'.
ואולם מדינת ישראל נוסדה כדי שתהיה לעם ישראל מדינה יהודית. יהדותה של המדינה הוא אתוס היסוד והוא הערך המכונן שלה.
בדיוק כפי שהתערטלות ברחוב, אסורה, על אף שיש כאן פגיעה בזכויות הפרט, משום שערכי היסוד של רוב הציבור, קודמים לחופש הפרט – כך בדיוק גם במקרה הזה.
זכויות הפרט מעניינות את בג"צ כקליפת השום – והן נוטות להתנדף ברוח כשמדובר בבולמוס ההרס של בתי מתנחלים כשמנגד אין בכלל תובע…
כל עניינו של המוסד האלים והפרוגרסיבי הזה, הממונה מטעם עצמו ובחולשת הפוליטיקאים צבר כח בלתי נדלה להשחית – הוא לערטל את מדינת ישראל מזהותה היהודית.
כל הכבוד לח"כ קרעי מהליכוד שהעלה את הצעת החוק, וברוכים כל חברי הכנסת משני עברי המתרס שהצטרפו אליו.
נדבר על כך כמובן, הערב ב 5X5.