משנה ברורה דרשו אידיש 15 מינוט Mishnah Berurah dirshu daily

דף מג. סימן רסז סעיף א - רסח ב הנהגות ערב שבת, מנחה ערב שבת זמנה, ערבית מקודמת, ינוחו בה בו בם, לכו נרננה, מי תיקן לכה דודי, כגוונא מתי נתקן, Making early Shabbos

סימן רסז דיני התפילה בערב שבת

סעיף א

בתפילת המנחה בערב שבת אין נופלין על פניהם:

סעיף ב

מקדימין להתפלל ערבית יותר מבימות החול. ומפלג המנחה יכול להדליק ולקבל שבת בתפילת ערבית ולאכול מיד

(ועיין לעיל סימן רל"ג כיצד משערין שיעור פלג המנחה):

סעיף ג

בברכת "השכיבנו" אינו חותם בה "שומר עמו ישראל", אלא כיון שהגיע ל"ובצל כנפיך תסתירנו", אומר: "ופרוס סוכת שלום עלינו ועל ירושלים עירך. ברוך אתה י"י הפורס סכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים

סימן רסח דין הטועה בתפילת השבת

סעיף א

אומר "ויכלו" בתפילת ערבית

דף מב: סימן רסו סעיף יב - סימן רסז למעשה מי שנמצא חפץ בכיסו בשבת מה יעשה What should one do when they found something in their pocket on Shabbos while outside?

סימן רסו דין מי שהחשיך לו בדרך

סעיף יב

יש אומרים, דדווקא בחבילה התירו לעשות כן, אבל לא בכיסו; ויש אומרים דהוא הדין לכיסו:

הגה: ומי ששכח כיסו עליו בשבת, אם הוא בביתו, יכול לילך עמו לחדר להתיר חגורו וליפול שם להצניעו. ואם הוא בשוק, אסור להביאו לביתו, רק מתיר חגורו בשוק והוא נופל, ואומר לאינו יהודי לשמרו, ואם מביאו אין לחוש (אגודה מסכת ביצה ב"י סימן ש"ט). ועיין לקמן סימן ש"י אם הכיס תפור בבגדו מה דינו:

סעיף יג

מצא ארנקי בשבת, אסור ליטלו, אף על פי שירא פן יקדמנו אחר

דף מב. סימן רסו סעיף ט -  סעיף יב מה יעשה עם חפצים על חמור בערב שבת שתחשך, ומה יעשה עם תפילין בראשו כשתחשך

סימן רסו דין מי שהחשיך לו בדרך

סעיף ט

הגיע לחצר החיצונה המשתמרת, נוטל מעל החמור כלים הניטלים, ושאינם ניטלים מתיר את החבלים והשקים נופלים. ואם היתה טעונה כלי זכוכית שאסור לטלטלם, כגון שהם כוסות של מקיזי דם שאין ראויים בשבת לכלום לפי שהם מאוסים, ואם יפלו לארץ ישברו, מניח תחתיהם כרים וכסתות. ודוקא במשאות קטנים, שיכול לשמטן מתחתיהן; אבל אם הם גדולים, שאינו יכול לשמוט הכרים מתחתיהן, אסור להניחם תחתיהן מפני שמבטל כלי מהיכנו (פירוש, מהתשמיש שהיה מוכן לו), אלא פורקן בנחת שלא ישברו. ולא יניחם על הבהמה, משום צער בעלי חיים:

סעיף י

חשכה לו בדרך ותפלין בראשו, או שיושב בבית המדרש בשדה וחשכה לו, מניח ידו עליהם עד שמגיע לביתו. ואם יש בית סמוך לחומה שנשמרים בתוכו, מניחן שם:

סעיף יא

היתה חבילתו מונחת על כתפו וקידש עליו היום, רץ תחתיה עד ביתו. ודווקא רץ, אבל לילך לאט לא, כיון דלית היכירא אתי למעבד עקירה והנחה, דזמנין קאי ולאו אדעתיה; אבל רץ אית ליה היכירא. וכי מטי לביתיה, כי היכי דלא קאי פורתא ואשתכח דקא מעייל מרשות הרבים לרשות היחיד, זורק לה כלאחר יד, דהיינו שלא כדרך זריקה, כגון מכתפיו ולאחריו

דף מא: סימן רסו סעיף ז - ט מי שהחשיך לו בדרך ואין לו גוי או חמור או חרש שוטה או קטן יש לו עצה ללכת פחות פחות מדי אמות, לענין אי עמד על הרמזור אי נחשב לעומד לפוש שנחשב לעמידה או כעומד לכתף שאינו הנחה אי ברשות הרבים שלנו מותר ללכת פחות פחות מד' אמות אף כשאין הפסד.

If someone has something on himself on Shabbos, can he walk 4 ft. Give it to someone else and the other person will also walk 4 ft until they get to their destination?

סימן רסו דין מי שהחשיך לו בדרך

סעיף ז

אם אין עמו שום אחד מכל אלו, יטלטלנו פחות פחות מארבע אמות. ודווקא כיסו או מציאה שבאה לידו, אבל אם לא באה לידו לא:

סעיף ח

יש אומרים דדווקא מי שהחשיך לו בדרך, שהיה סבור שעדיין יש שהות ביום, אבל מי שיצא מביתו סמוך לחשכה ושכח והוציא לרשות הרבים לא התירו לו בשום אחד מהדרכים האלו

דף מא. סימן רסו סעיף ב - ז מי שהחשיך לו בדרך ואין לו גוי או שאינו מאמין להגוי, ויש לו בהמה, ויש לו קטן או שוטה או חרש

סימן רסו דין מי שהחשיך לו בדרך

סעיף ב

אם אין עמו אינו יהודי, מניחו על חמורו, וכדי שלא יהא חייב משום מחמר (פירוש, מנהיג את החמור) אי איכא עקירה והנחה, מניחו לאחר שעקרה יד ורגל ללכת, דלאו עקירה היא, וכשהיא עומדת נוטל הימנה, ולאחר שתחזור ותעקר רגלה יניחנו. ויש אומרים שצריך ליזהר מלהנהיגה בקול רם כל זמן שהכיס עליה:

הגה: והוא לא ירכב על החמור, אלא ילך ברגליו. ואם הוא צריך לצאת חוץ לתחום, מפני שמתיירא מן הלסטים או שאר סכנה, ואפילו הוא תוך התחום, יכול לישב על החמור ולרכוב. (ריב"ש וב"י בשם תשב"ץ):

סעיף ג

היה עמו חמורו וחרש שוטה וקטן, יניחנו על החמור ולא יתננה לאחד מאלו:

סעיף ד

היה עמו חרש ושוטה, יתננו לשוטה, לפי שאין לו דעת כלל:

סעיף ה

שוטה וקטן, יתננו לשוטה, שהקטן יבא לכלל דעת. חרש וקטן, יתננו למי שירצה:

סעיף ו

ויש אומרים, שכשנותנו לאחד מאלו מניחו עליו כשהוא מהלך, ונוטלו ממנו כשהוא עומד:

הגה: ודווקא כשנותן להם משחשכה, אבל כשנותן להם מבעוד יום מותר בכל עניין

דף מ: סימן רסו סעיף א - ב מי שיש עליו חפצים וזמן שבת ממשמש ובא מה יעשה, יצא מרשה-י לרשוה-ר כשאצלו חפצים, מצא מציאה בשבת האם יכול ליטלו והגוי יקח אותו בשבילו
Can you pick something up on Shabbos and give it to a non Jew to carry for you?

סימן רסו דין מי שהחשיך לו בדרך

סעיף א

מי שהיה בא בדרך וקדש עליו היום, והיה עמו מעות, ויש לו חמורו וגם יש עמו אינו יהודי, לא יניח כיסו על חמורו, מפני שהוא מצווה על שביתתו, אלא נותן כיסו לאינו יהודי להוליכו לו, ולמוצאי שבת לוקחו ממנו. ואפילו לא נתן לו שכר על זה, ואף על פי שנתנו לו משחשיכה, מותר. אבל אם מצא מציאה, אינו יכול ליתנה לאינו יהודי, אלא אם כן באה לידו מבעוד יום דהשתא הויא ככיסו

דף מ. סימן רסה סעיף ד - רסו סעיף א להניח כלי תחת נר לקבל ניצוצות, להניח מים בכוסות נירות שמן,
Can one put water in a plate to collect the Sparks from the Shabbos candles?
Are you allowed to put half water half oil by Shabbos candles?

סימן רסה סעיף ד דין כלים הניתנים תחת הנר

נותנים כלי תחת הנר לקבל ניצוצות, מפני שאין בהם ממש, ואין כאן ביטול כלי מהיכנו. אבל לא יתן לתוכו מים אפילו מבעוד יום, מפני שמקרב זמן כיבוי הניצוצות. ומכל מקום מותר ליתן מים בעששית שמדליקים בה בערב שבת, כיון שאינו מתכוין לכיבוי, אלא להגביה השמן.

הגה: ויש אומרים, אפילו מתכוין לכיבוי, שרי, מאחר שאין המים בעין אלא תחת השמן, לא הוי אלא גרם כיבוי; וכן נוהגין

דף לט: סימן רסד סעיף ז - סימן רסה ד שלהבת פמוטות של ברזל,הבהוב הנרות, ביטול כלי מהכנו, להשתמש בכלי חד פעמי נדנוד מוקצה
Can you use disposable plates utensils on Shabbos?
Can you put a table or blanket under an expensive frame to prevent it from falling down, on shabboss?

סימן רסד דיני פתילות ושמנים

סעיף ז

כרך זפת או שעוה או חֵלב סביב הפתילה, מדליקין בהם:

סעיף ח

המדליק צריך שידליק רוב מה שיוצא מן הפתילה מהנר:

סעיף ט

אין צריך להבהב הפתילה (פירוש, ענין הבהוב יפול על דבר שאינו נשרף לגמרי וגם לא קיים לגמרי) ("אל תאכלו ממנו נא", תרגום יונתן "מהבהב"):

הגה: ומכל מקום נהגו להדליק הפתילה ולכבותה, כדי שתהיה מחורכת ויאחז בה האור יפה (טור):

סעיף י

אין מדליקין בסמרטוטין אפילו מחורכין

סימן רסה דין כלים הניתנים תחת הנר

סעיף א

אין נותנין כלי מנוקב מלא שמן על פי הנר כדי שיהא נוטף בתוכו, גזירה שמא יסתפק ממנו ויתחייב משום מכבה. ואם חיברו לו בסיד או בחרסית, מותר, דכיון שהוא כלי אחד בדיל מיניה משום איסור שבת:

סעיף ב

לא ימלא קערה שמן ויתננה בצד הנר ויתן ראש הפתילה בתוכה בשביל שתהא שואבת, גזירה שמא יסתפק ממנו:

סעיף ג

אין נותנין כלי בשבת תחת הנר לקבל שמן הנוטף, מפני שהוא מבטל כלי מהיכנו. ומותר ליתנו מבעוד יום; והשמן הנוטף, אסור להסתפק ממנו בשבת.

הגה: ואסור ליגע בנר דולק כשהוא תלוי, אף על פי שאינו מטלטלו ואין בו משום מוקצה בנגיעה בעלמא, מכל מקום אסור, פן יתנדנד קצת מנגיעתו ויטה

דף לט. סימן רסד סעיף ג - ז, בענין הקפדת שמן זית בזמנינו, במקום שאין שמן זית אי להקפיד על שאר שמנים, אשה ששכה להדליק שמן זית אי יש לה קנס שצריכה להוסיף עוד נר, הטעם להשמן זית.

Do we need to use olive oil for the Shabbos candles?

סעיף ג

אין מדליקין נר לשבת אלא משמן הנמשך אחר הפתילה. ולפיכך אין מדליקין בזפת ולא בשעוה, ולא בשמן העשוי מצמר גפן, ולא באליה ולא בחלב, וכן אין מדליקין בעטרן, מפני שריחו רע ויניחנו ויצא, ולא בצרי, מפני שריחו נודף, שמא יסתפק ממנו ונמצא מתחייב משום מכבה:

אפילו נתן מעט שמן זית בשמנים אלו שאינם נמשכים, ואז נמשכין, אין מדליקין בהם:

חלב מהותך וקרבי דגים, אין מדליקין בהם, ואם נתן בהם מעט מאחת משמנים שמדליקין בהם, מותר להדליק בהם:

שאר כל השמנים חוץ מאלו, מדליקים בהם, ומכל מקום שמן זית מצוה מן המובחר

סעיף ד

אפילו נתן מעט שמן זית בשמנים אלו שאינם נמשכים, ואז נמשכין, אין מדליקין בהם:

חלב מהותך וקרבי דגים, אין מדליקין בהם, ואם נתן בהם מעט מאחת משמנים שמדליקין בהם, מותר להדליק בהם:

שאר כל השמנים חוץ מאלו, מדליקים בהם, ומכל מקום שמן זית מצוה מן המובחר

סעיף ה

חלב מהותך וקרבי דגים, אין מדליקין בהם, ואם נתן בהם מעט מאחת משמנים שמדליקין בהם, מותר להדליק בהם:

שאר כל השמנים חוץ מאלו, מדליקים בהם, ומכל מקום שמן זית מצוה מן המובחר

סעיף ו

שאר כל השמנים חוץ מאלו, מדליקים בהם, ומכל מקום שמן זית מצוה מן המובחר

דף לח: סימן רסד סעיף א - ג, שמן הפסולים בזמנינו, קאטן סיד אויל. Can one use cottonseed oil oil or all different types of oil for Shabbos candle lighting

דיני הפתילה והשמן

סעיף א

אין עושין פתילה לנר של שבת, בין נר שעל השולחן בין כל נר שמדליק בבית, מדבר שהאור אינו נאחז בו אלא נסרך סביביו והשלהבת קופצת, כגון צמר ושער וכיוצא בהם, אלא מדבר שהאור נתלה בו, כגון פשתן נפוצה ובגד שש וצמר גפן וקנבוס וכיוצא בהן:

הגה: ואם הדליק בדברים האסורים, אסור להשתמש לאורו (תשובת הרשב"א סי' קע"א). ויש אומרים, דאם יש נר אחד מדברים המותרים, מותר להשתמש לאור האחרים. וכן דבר שאפשר בלא נר, מותר לעשות אפילו אצל נרות האחרים. ולצורך שבת יש להקל בדיעבד: (הגהות מרדכי פ"ק ופ"ב דשבת):

סעיף ב

כרך דבר שמדליקין בו על דבר שאין מדליקין בו, אם נתכוין להעבות (פירוש, לעשותה עבה) הפתילה כדי להוסיף אורה, אסור; ואם נתכוון להקשות הפתילה כדי שתהא עומדת ולא תשלשל למטה, מותר. ומטעם זה מותר לכרוך דבר שמדליקין בו על גבי גמי או קש כדי ליתן הפתילה בעששית:

הגה: נותנין גרגיר של מלח וגריס של פול על פי הנר בערב שבת כדי שיהא דולק יפה בשבת