משנה ברורה דרשו אידיש 15 מינוט Mishnah Berurah dirshu daily

דף נג. סימן רעג סעיף ה - ז, דברים שנחשב לקידוש במקום סעודה, קוגעל, פסח קעיק קידוש במקום סעודה, לצאת קידוש במקום סעודה על סמך של המקדש, לעשות קידוש על חמר מדינה האם קפה סודה סנאפל יי"ש ברוינפען אי נחשב לחמר מדינה ,ברית מילה בשבת ליתן לתינוק לשתות

סימן רעג שיהיה הקידוש במקום סעודה

סעיף ה

כתבו הגאונים הא דאין קידוש אלא במקום סעודה אפילו אכל דבר מועט או שתה כוס יין שחייב עליו ברכה יצא ידי קידוש במקום סעודה וגומר סעודתו במקום אחר ודוקא אכל לחם או שתה יין אבל אכל פירות לא:

הגה: ולפי זה היה מותר למוהל ולסנדק לשתות מכוס של מילה בשבת בשחרית אם שותין כשיעור (בית יוסף) אבל נהגו ליתן לתינוק (הגהות מיימוני פרק כ"ט):

סעיף ו

ואם קידש בביתו ושמע שכנו ושלחנו ערוך לפניו יוצא בו דשפיר הוי מקום סעודה וכגון שנתכוין השומע לצאת ומשמיע להוציא

דף נב: סימן רעג סעיף ד - ה לקדש לאחרים כשהוא אינו מקדש לקדש לאחרים כשהוא מתענה או כשהוא עדיין לפני שחרית

סימן רעג שיהיה הקידוש במקום סעודה

סעיף ד

יכול אדם לקדש לאחרים אף על פי שאינו אוכל עמהם דלדידהו הוי מקום סעודה ואף על גב דבברכת היין אינו יכול להוציא אחרים אם אינו נהנה עמהם כיון דהאי בורא פרי הגפן הוא חובה לקידוש כקידוש היום דמי ויכול להוציאם אף על פי שאינו נהנה:

הגה: ואפילו בקידוש של יום בשחרית בשבת מותר לעשות כן (רבינו ירוחם ובית יוסף בשם הרי"ף והרא"ש והטור סימן תפ"ד):

והוא שאינם יודעים ואם עדיין לא קידש לעצמו יזהר שלא יטעום עמהם שאסור לו לטעום עד שיקדש במקום סעודתו

דף נב. סימן רעג סעיף ב - ד שינוי מקום בחדר אחד, מחיצה באולם שמחה, מבית לבית מחדר לחדר, רואה מקומו, דעתו לאכול מיד ונמשך הזמן

סימן רעג שיהיה הקידוש במקום סעודה

סעיף ב

אם קידש בבית אחד על מנת לאכול שם ואחר כך נמלך לאכול במקום אחר צריך לחזור ולקדש במקום שרוצה לאכול שם:

סעיף ג

אם קידש ולא סעד אף ידי קידוש לא יצא:

הגה: וצריך לאכול במקום קידוש לאלתר או שיהא בדעתו לאכול שם מיד אבל בלאו הכי אפילו אכל במקום קידוש אינו יוצא (מהר"י מולון) ואם היה בדעתו שלא לאכול שם מיד ונמלך ואכל יצא (בית יוסף סוף הסימן

דף נא: סימן רעב (ערב) סעיף י - רעג ב ברכה אחרונה על יין של קידוש, ברכה ראשונה על משקה שבתוך הסעודה, קידוש במקום סעודה, מי שהוא חולי או מי שמקיא,

סעיף י

ברכת יין של קידוש פוטרת יין שבתוך הסעודה ואינו טעון ברכה לאחריו דברכת המזון פוטרתו בין שהוא על הכוס בין שאינו על הכוס. (ועיין לעיל סימן קע"ד סעיף ו')

סימן רעג שיהיה הקידוש במקום סעודה

סעיף א

אין קידוש אלא במקום סעודה ובבית אחד מפנה לפנה חשוב מקום אחד שאם קידש לאכול בפנה זו ונמלך לאכול בפנה אחרת אפילו הוא טרקלין גדול אינו צריך לחזור ולקדש:

הגה: ומבית לסוכה חשוב כמפנה לפנה (מרדכי פרק ערבי פסחים):

ויש אומרים שכל שרואה מקומו אפילו מבית לחצר אינו צריך לחזור ולקדש ויש אומרים שאם קידש במקום אחד על דעת לאכול במקום אחר שפיר דמי (ועיין לעיל ריש סימן קע"ח). והוא שיהיו שני המקומות בבית אחד כגון מחדר לחדר או מאיגרא לארעא

דף נא. סימן רעב סעיף ט - י קידוש על חמר מדינה, קידוש על טיי קפה ושאר משקין, קידוש על הפת, אי מהני עוד רביעית חמר מדינה לקידוש במקום סעודה, קידוש על יי"ש, קידוש על סעלטצער,

סעיף ט

דף נ: סימן רעב סעיף ד - ט היין המובחר לקידוש להוסיף יין להוסיף מים ביין או באמת מיץ ענבים משוחזר יין מגוזז, making kiddish on grape juice with gas, sparkling grape juice or wine making kiddish on concentrated grape juice

סימן רעב על איזהו יין מקדשין סעיף ד

מקדשין על יין לבן והרמב"ן פוסלו לקידוש אפילו בדיעבד אבל מבדילין עליו ומנהג העולם כסברא ראשונה:

סעיף ה

יין חי אפילו אם הוא חזק דדרי (פירוש שראוי למזוג) על חד תלת מיא מקדשין עליו ומכל מקום יותר טוב למזגו ובלבד שיהא מזוג כראוי:

הגה: ויינות שלנו יותר טובים הם בלא מזיגה (טור):

סעיף ו

יין צמוקים מקדשין עליו. (והוא שיש בהן לחלוחית קצת בלא שרייה) (טור):

סעיף ז

שמרי יין או חרצנים שנתן עליהם מים אם ראוי לברך עליהם בורא פרי הגפן מקדשין עליו. (ועיין לעיל סימן ר"ד סעיף ה'):

סעיף ח

מקדשין על יין מבושל ועל יין שיש בו דבש ויש אומרים שאין מקדשין עליהם:

הגה: והמנהג לקדש עליו אפילו יש לו יין אחר רק שאינו טוב כמו המבושל או שיש בו דבש.

דף נ. סימן רעב סעיף א - ד קידוש על יין חמוץ, קידוש על יין מגולה, קידוש על יין נסך, הגוי שיסתכל על היין, מחלל שבת שנגע בהיין, קידוש על יין שאינו כשר או גזול, קידוש והבדלה על מיץ ענבים, היין המובחר לקידוש.

סימן רעב על איזה יין מקדשים

סעיף א

אין מקדשין על יין שריחו רע אף על גב דריחיה וטעמיה חמרא, ולא על יין מגולה, אפילו האידנא דלא קפדינן אגילוי:

הגה: ואין מקדשין על היין דריחיה חמרא וטעמיה חלא (טור):

סעיף ב

יין מגתו מקדשין עליו וסוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום:

סעיף ג

מקדשין על יין שבפי החבית אף על פי שיש בו קמחין:

הגה: ויש אוסרין לקדש עליו אלא יסננו תחלה להעביר הקמחין (הגהות מרדכי פרק המוכר פירות ובית יוסף בשם אורחות חיים ותוספות):

ועל יין שבשולי החבית אף על פי שיש בו שמרים ועל יין שחור ועל יין מתוק ועל יין דריחיה חלא וטעמיה חמרא ומכל מקום מצוה לברור יין טוב לקדש עליו

דף מט: סימן רעא סעיף טו - רעב הפסיק בדיבור בין קידוש לשתיה נשפך יין הקידוש לפני שתייה, נתגלה לאחר הקידוש שבתוך הכוס הוא מים או יין מקולקל נתגלה שבכוס יש שיכר, איך מתקנים פגימת היין

דיני קידוש על היין

סימן רעא סעיף טו

קידש וקודם שטעם הפסיק בדיבור חוזר ומברך בורא פרי הגפן ואין צריך לחזור ולקדש והוא הדין אם נשפך הכוס קודם שיטעום ממנו יביא כוס אחר ומברך עליו בורא פרי הגפן ואין צריך לחזור ולקדש:

סעיף טז

לא יטעמו המסובין קודם שיטעום המקדש אם הם זקוקים לכוסו ששופך ממנו לכוסות שבידם ריקנים או פגומים אבל אם היו להם כוסות יין שאינם פגומים רשאים לשתות קודם שישתה המקדש:

סעיף יז

אין צריך לשפוך מכוס המקדש לכוסות יין שלפני המסובין אלא אם כן היו פגומים שאז צריך לשפוך לכל כוס וכוס כדי שישתו כולם מכוס שאינו פגום

דף מט. רעא סעיף יד - טו אם אין אני יכול לשתות מהקידוש שהוא חולה, אם כל השומעים צריכים לשתות מהקידוש, אם כל אחד מברך בורא פרי הגפן לעצמו כשהוא יוצא קידוש מהמקדש

דיני קידוש על היין

סעיף יד

אם לא טעם המקדש וטעם אחד מהמסובין כמלא לוגמיו (פירוש מלא פיו) יצא ואין שתיית שנים מצטרפת למלא לוגמיו ומכל מקום מצוה מן המובחר שיטעמו כולם ויש אומרים דכיון שבין כולם טעמו כמלא לוגמיו יצאו דשתיית כולם מצטרפת לכשיעור והגאונים סוברים שאם לא טעם המקדש לא יצא וראוי לחוש לדבריהם ודוקא בקידוש אבל בשאר דברים הטעונים כוס מודים הגאונים דסגי בטעימת אחר

דף מח: רעא סעיף יג - יד הסיבות לשתיית מלא לוגמו, שיעור מלא לוגמו, מי שטועם רק פחות ממלוא לוגמיו אי יוצא, מה יעשה המקדש כשאינו יכול לשתות מהקידוש

דיני קידוש על היין

סעיף יג

צריך לשתות מכוס של קידוש כמלא לוגמיו דהיינו כל שיסלקנו לצד אחד בפיו ויראה מלא לוגמיו והוא רובו של רביעית