משנה ברורה דרשו אידיש 15 מינוט Mishnah Berurah dirshu daily

דף סג. סימן רפד סעיף ה סימן רפה נתעלף באמצע הפטורה, לומר הפטורה בלחש עם הקורא ההפטורה, לא יתחיל ברכות הפטורה עד שסיים כל הגלילה, לעשות הפסק בין אשרי להקדיש שלפני מוסף, אמירת אב הרחמן לפני מוסף, לעמוד בברכת החודש

דף סב: סימן רפד סעיף א - ה' זמן שהתחילו לומר ההפטרה חנוכה, מפטיר לבעל יארצייט, לחתן, לבחור בר מצוה, ב בעלי יארצייט במניין אחד

דף סב. סימן רפב סעיף ה - סימן רפד, אם אדם אחד יכול לעלות שתי פעמים, טעה מסיים את הפרשה בפחות ממניין הקרואים, דילגו על תיבה אחד, מוסף שבת פסוקי מוסף שבת לפני התפילה

דף סא: סימן רפב סעיף ד - ה מתי אומרים החצי קדיש אחרי הפטורה

סימן רפב הלכות קריאת התורה והמפטיר בשבת

סעיף ד

נוהגים לקרות שבעה ולגמור עמהם הפרשה ואומר קדיש וחוזר וקורא עם המפטיר מה שקרא השביעי:

הגה: וכן נוהגים ביום טוב שאין מפטיר ממנין הקרואים אבל בחול שאסור להוסיף על מנין הקרואים השלישי הוא מפטיר וביום שמוציאין ב' ספרים או ג' המפטיר קורא באחרונה וקטן יכול לקרות בפרשת המוספין או בד' פרשיות שמוסיפין באדר וכן נוהגים (ר"ן ומרדכי פרק ב' דמגילה) אף על פי שיש חולקים ואומרים קדיש קודם שעולה המפטיר ואין חילוק בזה בין הוסיפו על מנין הקרואים או לא ובין מוציאין ספר תורה אחד או שלשה

דף סא. סימן רפב סעיף א -ד כתר על הספר תורה חובת שמיעת קריאת התורה, כשלא יכול לקרות בין שחרית למוסף, לעשות הוספות בקריאת התורה, לחזור ולקרות פסוקים לשני עולים, קטן לעלות לתורה, קטן לבעל קורא, קטן לשמוע תחיית התורה, נשים בשמיעת קריאת התורה

סימן רפב קריאת התורה והמפטיר בשבת

סעיף א

מוציאין ספר תורה וקורין בו שבעה ואם רצה להוסיף מוסיף:

הגה: והוא הדין ביום טוב מותר להוסיף על מנין הקרואים (רמב"ם פרק י"ב מהלכות תפלה ותשובת מהר"ם ובית יוסף) ויש אומרים דביום טוב אין להוסיף (ר"ן פרק הקורא) וכן נהגו במדינות אלו מלבד בשמחת תורה שמוסיפין הרבה גם בכל יום טוב אין המפטירין ממנין הקרואים כדלקמן:

סעיף ב

מותר לקרות עולים הרבה אף על פי שקרא זה מה שקרא זה וחוזר ומברך אין בכך כלום:

הגה: ויש אוסרים (מרדכי סוף מגילה) וכן נהגו במדינות אלו חוץ מבשמחת תורה שנהגו להרבות בקרואים ונהגו כסברא הראשונה:

סעיף ג

הכל עולים למנין שבעה אפילו אשה וקטן שיודע למי מברכין אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בצבור מפני כבוד הצבור:

הגה: ואלו דוקא מצטרפים למנין הקרואים אבל לא שיהיו כולם נשים או קטנים (ר"ן וריב"ש). ודין עבד כנעני כדין אשה אבל אם אמו מישראל מותר לעלות (הגהות מיימוני פרק י"ב מהלכות תפלה). ואסור לקרות בראש מגולה ואין איסור לקרות עם הארץ נכבד עשיר וגדול הדור לפני תלמיד חכם כי אין זה בזיון לתלמיד חכם רק כבוד לתורה שמתכבדת באנשים גדולים (אור זרוע). וממזר מותר לעלות לספר תורה (מהר"א מפראג). ועיין לעיל סימן קל"ז מסדר הקרואים

דף ס: סימן רפא - סימן רפב תפילה בזמנה בשבת ויום טוב, לימוד זכות על המתחילים מאוחר, מזמורי התפילה שמוסיפים בשבת, מי ששכח לומר מזמורים שמוסיפים בשבת, לדלג המזמורים שמוסיפים לשבת להתפלל בציבור, תפילת שבת בקול ובכוונה שיחות חולין בבית הכנסת, להסמיך פסיקא דזמרה לישתבח
Davening late Shabbos morning?

סימן רפא שלא יכרע ב"ולך אנחנו מודים"

סעיף א

אין לשחות בולך לבדך אנחנו מודים שאין לשחות אלא במקומות שאמרו חכמים:

הגה: ונוהגים שבשבת מאחרין יותר לבוא לבית הכנסת מבחול משום דבתמיד של ימות החול נאמר בבוקר ואצל שבת נאמר וביום השבת דמשמע איחור (מרדכי פרק כ"ב) ונוהגין להרבות בזמירות של שבת כל מקום לפי מנהגו ובכל דבר אם לא אמרו אין מחזירין אותו מלבד אם לא אמר לאל אשר שבת וכו' מחזירין אותו ויש להאריך ולהנעים בזמירות ואין למחות במאריך בהם אף על פי שהמוחה מכוין משום ביטול תורה (אור זרוע) ומכל מקום בשבת ויום טוב לא יאריך יותר מדאי כדי שיאכלו קודם שעה ששית כדלקמן

דף ס.  סימן  רעט סעיף ו - סימן רפא, לטלטל פמוטים חדשים, סדר ק-ש שעל המיטה בשבת, חשיבות עונה ליל שבת, טבילה בשבת אכילת שום בליל שבת, נטילת סמי רפואה לצורך תשמיש, ביאה המוציאה דם אכילת קטניות בליל שבת זכר בונדלעך

סעיף ז

מנורה בין גדולה בין קטנה אם היא של פרקים אין מטלטלין אותה דחיישינן שמא תפול ותתפרק ויחזירנה ונמצא עושה כלי ואפילו אם אינה של פרקים אלא יש בה חריצים סביב ודומה לשל פרקים אסור לטלטלה

תשמיש המיטה בשבת

סעיף א

תשמיש המיטה מתענוגי שבת הוא, לפיכך עונת תלמידי חכמים הבריאים מליל שבת לליל שבת:

סעיף ב

מותר לבעול לכתחילה בתולה בשבת, ואין בו משום חובל ולא משום צער לה

דף נט: סימן רעט סעיף ג - ו לעשות תנאי על מוקצה של בסיס הנר

דיני טלטול הנר בשבת

סעיף ג

לטלטל נר על ידי שנותנין עליו לחם בשבת אסור ואם נתן עליו הלחם מבעוד יום יש מי שמתיר לטלטלו בשבת על ידי לחם זה ואין לסמוך עליו:

סעיף ד

אם התנה מערב שבת על נר זה שיטלטלנו משיכבה מותר לטלטלו אחר שכבה:

הגה: ויש אומרים דלא מהני תנאי וכן נוהגין במדינות אלו ודין התנאי עיין לקמן סימן תרל"ח (הגהות אשירי פרק כירה ורבינו ירוחם חלק ב' וכל בו) ונוהגין לטלטלו על ידי אינו יהודי ואין בזה משום איסור אמירה לאינו יהודי הואיל והמנהג כך הוי כאלו התנה עליו מתחלה ושרי. כן נראה לי:

סעיף ה

נר שהדליקו בשבת לחיה ולחולה וילדה החיה ונתרפא החולה מותר לטלטלו אם כבה והוא הדין למדליק בשבת בשוגג וכבה שמותר לטלטלו

דף נט. סימן רנט סעיף א - ג טלטול מנורת חשמל ושאר מכשירי אלקטרוניקה, נרות שאינם דולקות כל השבת דין בסיס לפמות והמגש, נרות המעלים עשן לטלטלו החוצה, moving fans portable heaters on Shabbos

דיני טלטול הנר בשבת

סעיף א

נר שהדליקו בו באותה שבת אף על פי שכבה אסור לטלטלו וכן מותר השמן שבנר שהדליקו בו באותה שבת אסור לטלטלו ולהסתפק ממנו באותה שבת:

סעיף ב

נר זה שאמרנו שאסור לטלטלו אפילו לצורך גופו ולצורך מקומו אסור ויש מי שהתיר ולא נראו דבריו:

הגה: ויש אומרים דמי שהוא איסטניס והנר מאיס עליו מותר להוציאו דהוי לדידיה כגרף של רעי והמחמיר לא הפסיד

דף נח: סימן רעז סעיף ד - רעט לכבות הנר בשביל חולי שיש בו סכנה וחולי שאין בו סכנה, לשים נייר כסף על פלטה, כדור שנפל על האילן

דיני שלא לגרום כיבוי הנר

סעיף ד

מותר להניח נר של שבת מבעוד יום על גבי אילן וידלק שם בשבת דליכא למיחש דלכשיכבה לשקליה מיניה ונמצא משתמש במחובר אבל אין מניחין נר של יום טוב על גבי אילן דשקיל ומנח ליה ונמצא משתמש באילן:

סעיף ה

מותר לכפות קערה על גבי הנר בשבת כדי שלא יאחוז האור בקורה

שיכול לכבות הנר בשביל החולה

סעיף א

מותר לכבות הנר בשביל שיישן החולה שיש בו סכנה