משנה ברורה דרשו אידיש 15 מינוט Mishnah Berurah dirshu daily

דף סח. סימן רצא סעיף ג' - ה' סדר סעודת שלישית כשחל יום טוב במוצאי שבת לחם משנה, ברכה על כוס יין בסעודת שלישית

סימן רצא דין שלש סעודות

סעיף ג

אם נמשכה סעודת הבוקר עד שהגיע זמן המנחה יפסיק הסעודה ויברך ברכת המזון ויטול ידיו ויברך ברכת המוציא ויסעוד ונכון הדבר שאם לא היה עושה כן מאחר שנמשכה סעודת הבוקר עד אותה שעה לא היה יכול לאכול אחר כך אלא אכילה גסה:

הגה: אבל מי שיודע שאפשר לאכול אחר שיתפלל מנחה עם הצבור לא יעשה סעודה שלישית קודם מנחה מיהו אם עשאה יצא:

סעיף ד

אין צריך לקדש בסעודה שלישית אבל צריך לבצוע על שתי ככרות:

הגה: ואם סועד הרבה פעמים בשבת צריך לכל סעודה ב' ככרות (אבודרהם ומיימוני) ולפחות לא יהיה לו בסעודה שלישית פחות מככר אחד שלם (טור ומרדכי פרק כל כתבי) ומזה פשט המנהג להקל לבצוע בסעודה שלישית רק בככר אחד שלם אבל יש להחמיר ליקח שנים

דף סז: סימן רצא סעיף א'- ג חובת אכילת סעודת שלישית, חשיבת סעודת שלישית, זמן אכילת סעודת שלישית, אכל סעודת שלישית לפני חצות, לשתות מים בבין השמשות של ערב שבת, לשתות מים בבין השמשות במוצאי שבת,

סימן רצא דין שלש סעודות

סעיף א

יהא זהיר מאד לקיים סעודה שלישית ואף אם הוא שבע יכול לקיים אותה בכביצה ואם אי אפשר לו כלל לאכול אינו חייב לצער את עצמו והחכם עיניו בראשו שלא ימלא בטנו בסעודת הבוקר כדי ליתן מקום לסעודה שלישית:

הגה: ומי שלא אכל בליל שבת יאכל שלש סעודות ביום השבת (הרא"ש פרק ערבי פסחים):

סעיף ב

זמנה משיגיע זמן המנחה דהיינו משש שעות ומחצה ולמעלה ואם עשאה קודם לכן לא קיים מצות סעודה שלישית:

הגה: יש אומרים דאסור לשתות מים בין מנחה למעריב בשבת דאז חוזרות הנשמות לגיהנם ועל כן אין לאכול סעודה שלישית בין מנחה למעריב אלא יאכל אותה קודם מנחה (תוספות והרא"ש ומרדכי פרק ערבי פסחים) ויש אומרים דיותר טוב להתפלל מנחה תחלה (רמב"ם וטור והגהות מרדכי והגהות מיימוני פרק ל' ואגור) וכן נוהגים לכתחלה בכל מדינות אלו ומכל מקום אין לשתות מים מן הנהרות אבל מבבית שרי וכל שכן שאר משקין דשרי (הגהות מיימוני פרק ל') ויש אומרים דאין אסור אלא תוך י"ב חודש על אביו ואמו (אגודה ומרדכי פרק ערבי פסחים) ויש אומרים דאיסור זה של שתיית מים אינו רק בערב שבת (תוספות והרא"ש ומרדכי בשם ר' משולם והגהות מיימוני

דף סז. סימן רצ סעיף א - רצא מאה ברכות בשבת במקום ברכה שאינה צריכה שינת הצהריים בשבת חידושי תורה בשבת לא לומר שלומד או ישן לצורך ימי חול לימוד תורה בעיון וביגיעה בשבת

סימן רצ בשבת ישלים מאה ברכות בפירות

סעיף א

ירבה בפירות ומגדים ומיני ריח כדי להשלים מנין מאה ברכות:

הגה: ואם רגיל בשינת צהרים אל יבטלנו כי עונג הוא לו (טור):

סעיף ב'

אחר סעודת שחרית קובעים מדרש לקרות בנביאים ולדרוש בדברי אגדה ואסור לקבוע סעודה באותה שעה

: ופועלים ובעלי בתים שאינן עוסקים בתורה כל ימי השבוע יעסקו יותר בתורה בשבת מתלמידי חכמים העוסקים בתורה כל ימי השבוע והתלמידי חכמים ימשיכו יותר בעונג אכילה ושתיה קצת דהרי הם מתענגים בלימודם כל ימי השבוע (בית יוסף סימן רפ"ח בשם ירושלמי

דף סו: סימן רפח סעיף ט - סימן רצ, תחינות ואמירות תהילים בעת מלחמה ושאר צרות הכלל, מי שברך לחולה שיש בו סכנה, שאין בו סכנה, ליולדות,

סימן רפח דין תענית ודין תענית חלום בשבת

סעיף ט

אין צועקים ולא מתריעין בו על שום צרה חוץ מצרת המזונות שצועקים עליה בפה בשבת ולא בשופר וכן עיר שהקיפוה אנסין או נהר וספינה המטורפת בים ואפילו על יחיד הנרדף מפני אנסין או לסטים או רוח רעה זועקין ומתחננין בתפלות בשבת אבל אין תוקעין אלא אם כן תוקעין לקבץ העם לעזור לאחיהם ולהצילם.

(ועיין לקמן סימן תקע"ו סעיף י"ג):

סעיף י

נרדף מפני רוח רעה שאמרו לאו דוקא, דהוא הדין לכל חולה שיש בו סכנת היום זועקים ומתחננין, וכן נהגו לומר: מצלאין בשבת על חולים המסוכנים סכנת היום.:

הגה: וכן מותר לברך החולה המסוכן בו ביום (ליקוטי מהר"י ברי"ן ובית יוסף בשם הר"ן פרק ג' דתענית

דף סו. סימן רפח סעיף ה - ט, , תפילות על חולה במחשבה, חרטה על עוונותיו בשבת, מתי מותר לומר תהילים בציבור או שינוי השם על חולה ומתי מותר רק ביחידות

סימן רפח דין תענית ודין תענית חלום בשבת

סעיף ה

יש אומרים שאין להתענות תענית חלום בשבת אלא על חלום שראהו תלת זימני ויש אומרים שבזמן הזה אין להתענות תענית חלום בשבת שאין אנו בקיאים בפתרון חלומות לידע איזה טוב ואיזה רע והעולם אומרים שנמצא בספרים קדמונים שעל שלשה חלומות מתענים בשבת ואלו הן הרואה ספר תורה שנשרף או יום הכיפורים בשעת נעילה או קורות ביתו או שיניו שנפלו ויש אומרים הרואה יום הכיפורים אפילו שלא בשעת נעילה ויש אומרים הרואה שקורא בתורה ויש אומרים הרואה שנושא אשה והא דרואה שיניו שנפלו דוקא שיניו אבל הרואה לחייו שנשרו חלום טוב הוא דמתו היועצים עליו רעה ונראה לי שהחלומות שאמרו בפרק הרואה שהם רעים גם עליהם מתענין בשבת:

סעיף ו

המתענה בשבת אומר עננו אחר סיום תפלתו בלא חתימה וכוללו באלהי נצור:

הגה: ויאמר אחר תפלתו רבון העולמים גלוי וכו' כמו בחול (אור זרוע הלכות תענית):

סעיף ז

אם הקדימה לאכול הוא עונג לו כגון שנתעכלה סעודת הלילה יקדים ואם האיחור עונג לו כגון שעדיין לא נתעכלה יאחר:

הגה: וכן מי שיש לו סעודות כל יום כמו בשבת ישנה בשבת להקדים או לאחר (גמרא פרק כ"ב וטור):

סעיף ח

אין מתענין על שום צרה מהצרות כלל

דף סה: סימן רפח סעיף ב - ו, לספר דברים של צער כדאי להקל מעליו צערו בכי בשבת ויום טוב, תענית חלום בשבת בזמינינו

סימן רפח דין תענית ודין תענית חלום בשבת

סעיף א

יש אומרים שאדם שמזיק לו האכילה דאז עונג הוא לו שלא לאכול לא יאכל:

סעיף ב'

אדם המתענה בכל יום ואכילה בשבת צער הוא לו מפני שינוי וסת (פירוש דבר קבוע) יש אומרים שראו כמה חסידים ואנשי מעשה שהתענו בשבת מטעם זה וכן אמרו שכך היה עושה הרב ר' יהודה החסיד ז"ל:

סעיף ג

מותר להתענות בו תענית חלום כדי שיקרע גזר דינו וצריך להתענות ביום ראשון כדי שיתכפר לו מה שביטל עונג שבת ואם תשש כחו ואינו יכול להתענות ב' ימים רצופים לא יתענה ביום ראשון ויתענה אחר כך:

סעיף ד

הגה: וכן מי שיש לו עונג אם יבכה כדי שילך הצער מלבו מותר לבכות בשבת (אגור בשם שבולי לקט):

הגה: וכל שכן אם היה ביום ראשון חנוכה או ראש חודש או פורים או יום טוב, אפילו יום טוב שני של גליות, שאין להתענות עד אחר כך. יש אומרים, מי שישן שנת צהרים וחלם לו חלום רע, יתענה מחצי היום עד חצי הלילה ואז יבדיל, וביום הראשון יתענה כאלו התענה כל יום השבת (מ"כ):

סעיף ה'

יש אומרים שאין להתענות תענית חלום בשבת אלא על חלום שראהו תלת זימני ויש אומרים שבזמן הזה אין להתענות תענית חלום בשבת שאין אנו בקיאים בפתרון חלומות לידע איזה טוב ואיזה רע והעולם אומרים שנמצא בספרים קדמונים שעל שלשה חלומות מתענים בשבת ואלו הן הרואה ספר תורה שנשרף או יום הכיפורים בשעת נעילה או קורות ביתו או שיניו שנפלו ויש אומרים הרואה יום הכיפורים אפילו שלא בשעת נעילה ויש אומרים הרואה שקורא בתורה ויש אומרים הרואה שנושא אשה והא דרואה שיניו שנפלו דוקא שיניו אבל הרואה לחייו שנשרו חלום טוב הוא דמתו היועצים עליו רעה ונראה לי שהחלומות שאמרו בפרק הרואה שהם רעים גם עליהם מתענין בשבת

דף סה. סימן רפו סעיף ד - סימן רפח. איזה תפילה קודם מנחה או מוסף, פיטום הקטורת עלינו ועוד מסדר התפילות שאחרי התפילה, ניחום אבלים וביקור חולים בשבת ויום טוב, אבל בתוך שבעה הכנות לשבת, הליכה לבית הכנסת, הסדר במוצאי שבת, הנהגות יום השביעי שחל בשבת, שינוי מקום לאבל.

דף סד: סימן רפו סעיף א - ד, לסמוך קריאת התורה למוסף, פחות מבן כ למוסף, מוסף לפני קריאת התורה, זמן תפילת מוסף, מוסף לפני שחרית, מוסף לבעל יארצייט, מוסף לבעל המפטיר, קידוש לפני מוסף או לפני קריאת התורה, אכילה בלי קידוש לפני מוסף, לא אמר אתה יצרת.

דף סד. סימן רפה סעיף ג - סימן רפו, שנים מקרא פרשת וזאת הברכה,פרשת בראשית, להעביר סדרה על ההפטורה, להעביר סדרה בניגון הטעמים,

דף סג- סימן רפה סעיף א - ד, סגולות אמירת שנים מקרא ואחד תרגום, לימוד פרש-י,