משנה ברורה דרשו אידיש 15 מינוט Mishnah Berurah dirshu daily

דף נח. סימן רעו סעיף ג - ד בדין בסיס לאיסור ולהיתר כיצד מודדים חשיבות האיסור מול ההיתר, בסיס לאיסור ולהיתר ממתי ועד מתי צריך ההיתר להיות שם, אכילה על שולחן שעליו הנרות כשאין דבר היתר עליו.

שלא לגרום כיבוי הנר

סעיף ג

שכח נר על הטבלא מנער את הטבלא והוא נופל אפילו אם הוא דולק רק שלא יכוין לכבותו:

הגה: וטוב לעשותו על ידי אינו יהודי במקום שאינו צריך כל כך (כל בו):

ובלבד שיהא נר של שעוה וכיוצא בו או שלא יהא בו שמן אבל אם יש בו שמן אי אפשר שלא יקרבנו אל הפתילה ונמצא מבעיר ואם הניחו עליה מדעת אסור לנערה שהרי הטבלא היא בסיס (פירוש דבר הנושא דבר אחר תרגום ואת כנו וית בסיסיה) לדבר האסור:

הגה: ומכל מקום מותר ליגע בטבלא הואיל ואינו מטלטל הנר והוא הדין שמותר ליגע במנורה שבבית הכנסת והנרות דולקות עליו ובלבד שלא ינענע

דף נז: סימן רעז סעיף א - ג, הנרות שבת על שולחן מיוחד, נרות על שולחן המתנדנדת, מוקצה צדקה על דלת, בעניין חשמל ואלקטרוניקה בשבת cameras automatic lights and sensors on Shabbos

שלא לגרום כיבוי הנר

סעיף א

נר שמונח אחורי הדלת אסור לפתוח הדלת (כדרכו) (רמב"ם פרק ה' ומרדכי פרק כ"ב ובית יוסף בשם סמ"ג) שמא יכבנו הרוח. אבל לנעול הדלת כנגדו מותר (תרומת הדשן סימן כ"ט) והוא הדין בחלון שכנגד הנר שעל השלחן (מרדכי פרק כ"ב ובית יוסף בשם תוספות וטור). ואם הוא קבוע בכותל שאחורי הדלת אסור לפתוח הדלת ולנעלו כדרכו שמא תהא הדלת נוקשת עליו ותכבנו אלא פותח ונועל בנחת ואם הוא קבוע בדלת עצמו שפתיחתו ונעילתו מקרב השמן לנר או מרחיקו ממנו אסור לפתחו ולנעלו:

הגה: ובנר של שעוה מותר לפתוח ולנעול אף על פי שהוא קבוע בדלת (בית יוסף):

סעיף ב

אסור לפתוח הדלת כנגד המדורה שהיא קרובה קצת אל הדלת ואפילו אין שם אלא רוח מצויה אבל אם היה פתוח כנגדה מותר לסגרו ואין בו משום מכבה

דף נז. סימן רעו סעיף ד - סימן רעז, לחמם או לקרר הבית ע"י גוי למחות במחלל שבת שע"י המחאה יסע יותר מהר או לאט יותר, אמירה לנכרי כשיש גם אור בלי הדלקת הגוי

Can you tell a non Jew to open the heat or the AC on Shabbos?

דיני נר שהדליק אינו יהודי בשבת

סעיף ד

אם יש נר בבית ישראל ובא אינו יהודי והדליק נר אחר מותר להשתמש לאורו בעוד נר ראשון דולק אבל לאחר שיכבה הראשון אסור להשתמש לאור השני וכן אם נתן שמן בנר הדולק מותר להשתמש עד כדי שיכלה השמן שהיה בו כבר ואחר כך אסור:

הגה: ומותר למחות באינו יהודי שבא להדליק נר או להוסיף שמן (טור):

סעיף ה

בארצות קרות מותר לאינו יהודי לעשות מדורה בשביל הקטנים ומותרין הגדולים להתחמם בו ואפילו בשביל הגדולים מותר אם הקור גדול שהכל חולים אצל הקור ולא כאותם שנוהגים היתר אף על פי שאין הקור גדול ביום ההוא

דף נו: סימן רעו סעיף ג - ד טלטול מוקצה ע"י גוי, אמירה לגוי לעשותו בדרך היתר והוא עושהו בדרך איסור, אמירה לנכרי בפסיק רישא

דיני נר שהדליק אינו יהודי בשבת

סעיף ג

אם אומר אדם לעבדו או לשפחתו לילך עמו והדליקו הנר אף על פי שגם הם צריכים לו אין זה לצורך האינו יהודי כיון שעיקר ההליכה בשביל ישראל:

הגה: ומותר לומר לאינו יהודי לילך עמו ליטול נר דלוק כבר הואיל ואינו עושה רק טלטול הנר בעלמא (רבינו ירוחם והגהות מרדכי פרק קמא דשבת והגהות מיימוני פרק ו'):

דף נו. סימן רעו סעיף ב - ג, מלאכה שנעשה ע"י גוי לגוים וגם ליהודים, מלאכת גוי לצורך מצוה, מלאכת גוי לצורך בית הכנסת, מלאכת גוי כשאומר להגוי לעשותו ע"י שינו, או ע"י גרמא, או ע,י מלאכה שאינו צריכה לגופה, כשיש ברירה לעשות מלאכה ע"י נכרי או ע"י ישראל כלאחר יד איזהו מהם עדיף

סימן רעו סעיף ב

ישראל ואינו יהודי שהסבו יחד והדליק אינו יהודי נר אם רוב אינם יהודים מותר להשתמש לאורו ואם רוב ישראל או אפילו מחצה על מחצה אסור ואם יש הוכחה שלצורך אינו יהודי מדליקה כגון שאנו רואים שהוא משתמש לאורה אף על פי שרוב ישראל מותר:

הגה: יש אומרים דמותר לומר לאינו יהודי להדליק לו נר לסעודת שבת משום דסבירא ליה דמותר אמירה לאינו יהודי אפילו במלאכה גמורה במקום מצוה (ר"ן סוף פרק ר' אליעזר דמילה בשם העיטור) שעל פי זה נהגו רבים להקל בדבר לצוות לאינו יהודי להדליק נרות לצורך סעודה בפרט בסעודת חתונה או מילה ואין מוחה בידם ויש להחמיר במקום שאין צורך גדול דהא רוב הפוסקים חולקים על סברא זו

דף נה: סימן רעו סעיף א - ב מלאכת נכרי בהדלקת הנר, לומר לנכרי לכבות הנר או להסיר רעש וכדומה אמירה לנכרי
May one ask a non Jew to close something that's making a loud noise on Shabbos?

דיני נר שהדליק אינו יהודי בשבת

דף נה. סימן רעה סעיף ז - סימן רעו, האם היום יש לנו אימת רבו, להחליף טלטלים בפני נר שבת, או נר יארצייט, ברית מילה בפני נר מצוה.
May a baby's pamper be changed in front of Shabbos candles?

סעיף ז

מותר לקרות במה מדליקין לאור הנר שהרי הוא מזכיר איסור שבת ואיך ישכח:

סעיף ח

נוהגים לקרות בליל יום כיפור במחזורים מפני שאימת יום הכיפורים עליהם:

סעיף ט

ליל פסח שחל להיות בשבת מותר לקרות ההגדה בספר משום דהוי כעין ראשי פרקים דאין עם הארץ שלא תהא שגורה בפיו קצת:

סעיף י

הרב יכול לראות לאור הנר מהיכן יקראו התינוקות ולסדר ראשי הפרשיות בפיו בספר וקורא כל שאר הפרשה על פה וראשי פרשיות לאו דוקא אלא כל שיודע הפרשה על פה ובקצת צריך לראות בספר שרי שמאחר שאינו מעיין בספר תמיד אית ליה היכירא ולא אתי להטויי:

סעיף יא

כלים הדומים זה לזה וצריך עיון להבחין ביניהם אסור לבדקן לאור הנר ואפילו להבחין בין בגדיו לבגדי אשתו אם הם דומים אסור לבדוק:

סעיף יב

שמש שאינו קבוע אסור לו לבדוק כוסות וקערות לאור הנר מפני שאינו מכירן בין בנר שמן זית בין בנר של נפט (פירוש מין זפת לבן וריחו רע) שאורו רב:

הגה: ויש מתירין בשל נפט אפילו בשמש שאינו קבוע (טור ובית יוסף בשם הפוסקים):

אבל שמש קבוע מותר לו לבדוק לאור הנר כוסות מפני שאינו צריך עיון הרבה ואם היה נר של שמן זית אין מורין לו לבדוק ואף על פי שהוא מותר גזירה שמא יסתפק ממנו:

הגה: נהגו לכסות הקטנים שלא יהיו ערומים בפני הנרות משום ביזוי מצוה וכן כתב הרוקח

דף נד: סימן רעה ערה סעיף ב' - ו בענין השומר לשמה יטה אם צריך להביט עליו, לישב ליד מחמם שיכול לשנות החום,

סימן רעה דברים האסורים לעשות לאור הנר בשבת

סעיף ב

ודוקא אחד אבל שנים קורין ביחד שאם בא האחד להטות (פירוש להטות הנר כדי שיגיע השמן לפתילה) יזכירנו חבירו והוא שקורין בענין אחד שאז ישגיח האחד במה שיעשה חבירו אבל בשני ענינים לא:

הגה: ויש אומרים דבשני ספרים אפילו בענין אחד אסור (בית יוסף) ולכן אסור לומר פיוטים בליל יום טוב שחל להיות בשבת בבית הכנסת וכן נהגו (מרדכי וסה"ת וסמ"ג והגהות):

סעיף ג

אם יש אחר עמו אפילו אינו קורא ואומר לו תן דעתך עלי שלא אטה מותר והוא הדין אם אומר כן לאשתו:

סעיף ד

אדם חשוב שאין דרכו בחול להטות מותר בכל גוונא:

סעיף ה

במדורה אפילו עשרה אין קורין משום דהואיל ויושבים רחוקים זה מזה ועוד שזנבות האודים סמוכים להם אין זה מכיר כשבא חבירו להבעיר ולחתות

דף נד. סימן רעד סעיף ד - רעה סעיף ב סעודת שבת חיוב אכילת פת, אכיל פת מדרבנן או מה"ת, אכילת כזית מיד בתחילת הסעודה, שיעור כזית וכביצה, שמה יטה כשיש חשמל, שמה יטה בלוקס.
Reading on Shabbos next to a lantern Is it permitted?

סימן רעד דיני בציעת הפת בשבת

סעיף ד

סעודה זו ושל שחרית אי אפשר לעשותה בלא פת:

סימן רעה דברים האסורים לעשות לאור הנר בשבת

סעיף א

אין פולין (פירוש לבער את הכנים מהבגדים תרגום בערתי הקדש פליתי) ואין קורין בספר לאור הנר ואפילו אינו מוציא בפיו שמא יטה ואפילו הוא גבוה עשר קומות שאינו יכול ליגע אליו שלא חלקו חכמים בדבר ומטעם זה יש לאסור אפילו הוא בעששית או קבוע בחור שבכותל וכן בנר של שעוה

דף נג: סימן רעג סעיף ז - רעד ד' בעניין אם צריכים לאכול מהלחם משנה או שיכולים לקחת חתיכה אחרת, יב חלות, חלה קפואה ללחם משנה, חלה שאולה חלה בתוך שקית חלה שאין הוא אוכל מאותו כשרות, לחם משנה בעוגות, חיוב נשים בלחם משנה.

Does eating the bread crumbs have anything to do with making someone rich?

סימן רעג שיהיה הקידוש במקום סעודה

סעיף ז

יש אומרים שאין מקדשין אלא לאור הנר ויש אומרים שאין הקידוש תלוי בנר ואם הוא נהנה בחצר יותר מפני האויר או מפני הזבובים מקדש בחצר ואוכל שם אף על פי שאינו רואה הנר שהנרות לעונג נצטוו ולא לצער והכי מסתברא

סימן רעד דיני בציעת הפת בשבת

סעיף א

בוצע על שתי ככרות (שלימות) שאוחז שתיהן בידו ובוצע התחתונה:

הגה: ודוקא בלילי שבת (דברי עצמו). אבל ביום השבת או בלילי יום טוב בוצע על העליונה (כל בו והגהות מיימוני פרק ח' מהלכות חמץ ומצה) והטעם הוא על דרך הקבלה:

סעיף ב

מצוה לבצוע בשבת פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה. (ועיין לעיל סימן קס"ז):

סעיף ג

אין המסובין רשאין לטעום עד שיטעום הבוצע ואם יש לפני כל אחד לחם משנה יכולים לטעום אף על פי שעדיין לא טעם הוא