שמנופוביה או אפליה על רקע משקל-

מהי התופעה הזו, ומדוע היא נוצרה בכלל?

הידעתם שיש לה משמעות אדירה? נזקים עצומים!

השמנופוביה פוגעת באנשים במגוון דרכים/ כיוונים, בעיקר כשהיא מגיעה מתחום המערכת הרפואית.

מה ניתן לעשות מול הערות שמנופוביות ממטפלים במערכת הרפואית?

האם הערות כאלה בכלל עוזרות לאנשים שמקבלים אותן?

וגם..אם אתם עצמיכם שמנופובים- מה ניתן לעשות?

על כל אלה ועוד,

הזמנתי לשיחה את פרופ' לנה שגיא-דאין רופאת נשים וגנטיקאית

מבי״ח כרמל ומנהלת ויוזמת הפורום המקצועי למניעת סטיגמת המשקל (שמנופוביה),

שאני גאה להיות חלק ממנו.

קישור לפוסט של פרופ' לנה שגיא-דאין בפייסבוק,

המרכז המון חומרים מרתקים שכתבה במהלך השנים:

https://www.facebook.com/lena.dain/posts/pfbid0ppxQWPeMu9W259mmXWfvHGGLGDpwRGFowaAA5nS7m2GLtBp1rV5i27zGfa9sask9l

"כילדה שמנה, הדבר שהכי שנאתי, היה לעשות קניות.

שנאתי את ההרגשה של אמא שלי שכאילו יצאה למלחמה בכל פעם,

שנאתי את המבטים של המוכרות כשהביטו בי ברחמים מתוך ידיעה שכנראה לא אמצא שם משהו שיעלה עלי,

שנאתי את המבט הספק מרחם-מיואש-כועס של אמא שלי,

וידעתי כבר איזה נאום אאלץ לשמוע שוב כשנצא מהחנות ואיך שוב נצטרך ללכת לתופרת כדי לקצר עבורי את הבגד שקנינו

מהם תפקידם של הבגדים?

למה זה לא "שטחי"?

מה התפקיד של הבגדים בבניית דימוי גוף תקין, במניעת הפרעות אכילה ובטיפול בהם?

כיצד להגיב כאשר הילדה רוצה ללבוש ביקיני למרות שיש לה בטן גדולה,

ואיך להגיב אם היא שואלת אם זה יפה לה?

על כל אלה ועוד נענה בפרק הזה, בו אני מראיינת את דר' טלי סטולובי.

דר' טלי סטולובי היא עובדת סוציאלית ומפתחת גישת סטיילינג ת'רפי ומחברת הספר:

"סטיילינג תרפי-להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות".

מצ"ב מספר קישורים חשובים:

לאתר (המהמם) של דר' טלי סטולובי

לקבוצת הפייסבוק: סטיילינג תרפי

לעמוד האינסטגרם של טלי

מה גורם לילדים להשמין?

איך זה להיות ילד שמן בחברה שלנו?

איך זה להיות הורה לילד שמן בחברה שלנו?

מה ההשפעה של התעלמות מהסיבות הרגשיות של ההשמנה על ההשמנה של הילדים?

מה הדבר שהכי כדאי להורים לעשות, אם הילד משמין, וממה כדאי להמנע?

על המורכבות שבטיפול בהשמנת ילדים, ועל הרגישות הגדולה הנדרשת,

להזמנת הספר "רדו ממני" מאתר עברית

"אפס בדחיית סיפוקים- אם היא רואה משהו על השולחן, היא ישר אוכלת.

הכמויות שלה אדירות, היא לא עוצרת שניה לשים לב לגוף שלה!

והיא עצלנית, לא תכין לעצמה כלום, אם קשה לה משהו ישר תוותר"...

אם הילדים שלכם עונים לתיאור, ייתכן שיש להם הפרעת קשב.

הפרעת קשב קשורה עם קשיי ויסות, אימפולסיביות והשמנה.

כדי לשוחח על הנושא, הזמנתי את דר' שירלי הרשקו,

אם לילדים שלכם יש הפרעת קשב,

קישור לפודקסט אנשי הקשב

קישור לקהילה אנשי הקשב

קישור לקהילה תזונה קשובה

אבחון דידקטי לילדים

קישור לאתר

"בהתחלה זה עבד מעולה, היא שיתפה פעולה, קיבלה את הגבולות, היה לנו נעים יחד.

גיל ההתבגרות מצריך מאיתנו, ההורים, לעצור ו"לחשב מסלול מחדש",

איך אפשר לצלוח את אתגרי הגיל בשלום?

על כל אלה ועוד,

לבלוג של אפרת- פה

"אני יודעת שהוא צריך לאכול מגוון,

מהי אכילה בררנית?

על כל אלה ועוד, שוחחתי עם תרצה שני, דיאטנית ילדים בכירה, המתמחה בנושא אכילה בררנית.

איך יוצרים קשר עם תרצה?

בדיון באחת מקבוצות הפייסבוק, שיתפה אחת האמהות שקשה לה עם זה שבגן של בת השנה וחצי שלה מחלקים בכל בוקר ביסקוויט לכל הילדים.

רוב התגובות היו נחרצות: 

"מה אכפת לך? כולה ביסקוויט!"

"אם נמנע מהם, נגרום להם לחפש מתוקים כל היום"

"מה את רוצה? הם ילדים! מותר להם להינות ממתוק"

"אצלי הילדים אוכלים ממתקים חופשי ובגלל זה הם לא מחפשים מתוק בחוץ"

מאחר ואלו טענות שאני שומעת לא פעם, החלטתי להקליט על כך פרק, ובו אני מתייחסת לבעייתיות של המתוקים והחטיפים, 

מה באמת גורם להתנהגות האובססיבית של חיפוש מתוק אצל ילדים,

ומה התפקיד שלנו כהורים וכחברה כלפי הילדים שלנו, של כולנו.

כרגיל, מוזמנים לכתוב לי מה חשבתם על הפרק.

"

"אני מתה מפחד מהאפשרות שתיוולד לי בת, אני יודעת שאעביר אליה את כל ההתנהגויות הדפוקות שלי עם אוכל".

"הבת שלי היא אני בקטן. אותו ראש שמן, אותה אכילה רגשית. ומה הפלא? אנחנו משפחה של שמנים. גם ההורים שלי היו כאלה וגם סבתא שלי היתה כזו".

מהי בכלל העברה בין דורית של התנהגויות אכילה והשמנה?

האם היא גזירת גורל, או שאפשר לעצור אותה?

הזמנתי לשיחה מרתקת את רוני מייזליש, פסיכוטרפיסט ועו"ס קליני, אשר חוקר ומטפל כבר שנים בנושאי השמנה, התנהגויות אכילה ודימוי גוף.

לאתר של רוני: http://www.ronimaislish.com/

"הילד שלי יודע לדקלם מהי תזונה בריאה, הוא יודע כמה ממתקים מזיקים לגוף שלנו, ועדין, יש פער עצום בין הידע שלו לפעולות שלו. אם יהיה לידו ממתק או פסטה, הוא יאכל מהם כמויות."

למה ככ מורכב לטפל בהשמנה של הילדים? 

של מי בכלל המוטיבציה לשינוי, והאם הרצון לרזות מספיק?

"אני יודעת שאני טועה, ורד", אמרה לי יותר מאמא אחת, "לא משנה כמה אני יודעת שאני מזיקה, אני לא מצליחה להתאפק. בכל פעם שהיא לידי אני רואה רק את השומן שלה. את הבטן. את הלחיים...כל ארוחה אני לא מצליחה שלא לראות את הכמויות שהיא לוקחת. אני כבר מעדיפה ללכת ולאכול בנפרד, כי אני יודעת שאם אני אשאר, זה יוביל למאבק...".

למה המבט הזה כל כך משמעותי?

מה עושים כדי לצמצם את הפגיעה שלו?

איך אפשר להצליח להסתכל להם בעיניים במקום על הבטן?

על כל זה ועוד, בפרק הזה.