מה קורה לנו מהמותנים ומטה ולמה מערכת העיכול כל כך חשובה?

ידעתם שרעב היא תחושה פסיכוסמטית?

ומה זה אומר בכלל פסיכוסומטי?

מה הקשר בין המעיים, התזונה, סטרס והשמנה?

על כל אלה ועוד, שוחחתי עם עדי זוסמן בשיחה מרתקת.

עדי זוסמן היא דיאטנית קלינית, מייסדת ומנהלת המרכז ובית הספר לבריאות מערכת העיכול "דרך הבטן", מייסדת ה"שיטה גסטרו- אינטגרטיבית", מטפלת, מרצה ומדריכה מטפלים בשיטת הטיפול וכתבה את הספר  "דרך הבטן".

לאתר של "דרך הבטן"-

אם הילדה משמינה, אבל סה"כ טוב לה, לא נראה שמשהו מפריע לה בכלל- האם כדאי (או צריך) לדבר איתה על זה?

האם ילדים בכלל צריכים להיות מעורבים בטיפול בעודף המשקל שלהם?

האם לטפל בעודף משקל זה כמו לטפל באלרגיה, סוכרת או צליאק?

והאם לשחרר זה להזניח?

בפרק הזה התייחסתי לכל הנקודות הנ"ל, שעולות לא פעם בדיונים בפלטפורמות השונות, בין הורים וגם מול אנשי מקצוע.

כמו תמיד, אשמח לשמוע מכם, מה חשבתם ומה לקחתם מהפרק.

מוזמנים להמשיך לעקוב גם באינסטגרם

https://www.instagram.com/veredyaffehaik/

ובקבוצת הוואטסאפ השקטה

https://chat.whatsapp.com/GH0WWgS6Rt8KzYkfp58cia

על כל אלה ועוד, נפגשתי עם יעל דורון יבין לשיחה רוחנית.

יעל היא מלווה ומאמנת נשים להיות מאושרות ללא תלות בנסיבות באופן רוחני ופרקטי ביומיום, באופן אישי אני מכירה אותה כבר כעשור, כמתאמנת וכחברה יקרה.

לפודקאסט של יעל ולעוד חומרים מרתקים, כנסו לקישור:

https://yael-yavin.com/linktree/

לא פעם יוצא לי לעבוד עם הורים, אשר מגיעים בגלל ההשמנה של הילדים, כשמערכת היחסים בבית ממש טעונה. ריבים, ויכוחים על

העבודה היא איטית, ומתחילה בדכ בלשחרר קצת את הלחץ והמתח, את הביקורת והשיפוטיות. ואז מתחילים לקרות השינויים. הילדים מרפים מעט, ההתעסקות נרגעת, המגוון קצת משתפר ואז... ההורים

אז חשוב לי להגיד, שזה לא נכון.

היעדים בטיפול כוללים הרבה יותר מהמספר שעל המשקל.

למה חשוב שיהיו יעדים נוספים למשקל (או במקומו)?

מהם היעדים הרצויים בטיפול בהשמנת ילדים? לאילו שינויים נחתור?

אילו מטרות גלויות וסמויות בכלל קיימות בקרב הילדים, ההורים והצוותים הרפואיים?

על כל אלה ועוד דיברתי בפרק עם בתיה שהרבני. בתיה היא תזונאית קלינית בראייה משפחתית, עוסקת בהנחיית קבוצות הורים לטיפול בעודף משקל והשמנה בילדים, מרצה ומדריכה צוותי חינוך.

לאתר של בתיה- https://www.batya-shaharabany.com/

למחקר (המרתק) על הסיכון לפתח אכילה מופרעת בעקבות טיפול משפחתי בהשמנת ילדים- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32475705/

https://www.facebook.com/batyashahadiet?mibextid=ZbWKwL

למה שני אנשים יכולים לאכול אותו דבר, אבל אחד ישמין והשני לא?

מה יכול לגרום להגברת הסיכון למחלות שונות או אפילו לקבוע למי נימשך וממי נידחה?

מה עוד משפיע על מצב הרוח שלנו?

למה יהיו אנשים שיימשכו לפחמימות יותרמאחרים?

ואיך התזונה שלנו קשורה לכל אלה?

התשובה היא, שאנחנו לא לבד בגופינו. לאוכלוסיות המיקרואורגניזמים (וביניהם החיידקים) החיה עלינו ובתוכינו יש השפעה רחבה מאד.

מהו המיקרוביום?

איך הוא קשור לאכילה ולהשמנת ילדים?

מה ניתן לעשות בכדי לחזק אותו וממה כדאי להמנע כדי לא להחליש אותו?

על כל אלה ועוד, שוחחתי בפרק הזה עם איילת גור אריה, דיאטנית וחוקרת מקרוביום.

לעמוד האינסטגרם של איילת- מפה

מכירים את הילדים האלה שמתלכלכים כל הזמן, שמפילים את הכוס, שנמרחים בקטשופ או גבינה, שלא מצליחים ללמוד לרכב על אופנים, ובאופן כללי משהו לא הולך להם בלימודים, חברתית ובהתנהלות היומיומית?

הם לא עצלנים, לא טפשים וזה לא חינוך גרוע.

יש סיכוי שיש להם DCD-הפרעה נוירולוגית התפתחותית בקואורדינציה.

מהי ההפרעה הזו?

איך מאבחנים אותה?

מהו הטיפול?

על כל זה שוחחתי עם שחר ויטנברג: מרפאה בעיסוק, מטפלת בתחום של הפרעות נוירוהתפתחותיות (לקויות למידה, adhd, dcd וקשיי כתיבה) במבוגרים. דוקטורנטית ומרצה בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית.

קישורים לקריאה נוספת:

1. מסמך קווים מנחים של משרד הבריאות לאבחון וטיפול ב-DCD :

https://www.health.gov.il/Subjects/KidsAndMatures/child_development/Documents/DCD_439420118.pdf

2. סיכום מידע והמלצות הבינלאומיות לאבחון וטיפול ב-DCD לאורך מעגל החיים:

https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/dmcn.14132

3. דף נחיתה על DCD באתר העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו, כולל מידע רב, הפניות למאמרים, סרטונים קצרים ומידע נוסף:

https://child-development.org.il/article_cat/dcd-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%95%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%94/

4. עמוד הפרופיל האקדמי של שחר ויטנברג:

https://orcid.org/0000-0002-4268-4514

5. מידע על טיפול במבוגרים:

https://cogfun.co.il/therapists/adults/%D7%A9%D7%97%D7%A8-%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92/

6. הרצאה מעולה על DCD וקשיים חברתיים, של ד"ר מירי טל-סבן: https://www.youtube.com/watch?v=Ee1qJrFYEOc&t=605s

"זה בעייתי שהם לא מבינים את הקשר בין

אני רוצה שיסבירו להם, שבגלל שהם לא

בקשה כזו מגיעה אלי לא פעם מהורים,

הנחת היסוד העקרית הרווחת היא שהילדים והמתבגרים אינם פועלים באופן הרצוי, משום שהם אינם רוצים בכך. וההרגשה היא שאם רק נצליח ללהלחיץ אותם, להסביר להם, נצליח לגייס אותם והשינוי המיוחל יגיע.

האם זה אופן הפעולה הנכון?

האמנם מה שצריך בכדי להצליח רזות הוא רק כוח רצון?

האם הרזיה היא בכלל המטרה?

כדי לשוחח על כל אלה ועוד, הזמנתי את אילת קלטר.

אילת היא דיאטנית ואקטיבסטית, המובילה בישראל קרוב לעשרים וחמש שנים את השיח המקצועי והחברתי, כנגד מרדף הרזון, תעשיית האשליות של הדיאטה והאפליה על רקע משקל (שמנופוביה).

היא מומחית בטיפול בהשמנה, דימוי גוף והתנהגויות אכילה ומנהלת את

אתר שפת האכילה- https://www.eatingdialog.com

פייסבוק

יו טיוב

כולנו יודעים ששינה חשובה לבריאות הפיזית והנפשית של ילדים, מתבגרים ובכלל, לכולנו.

לשם כך, הזמנתי את דר' עמליה מסיקה, מנהלת הטיפול הקוגנטיבי תזונתי

הפרק הזה מומלץ להאזנה גם למתבגרים ולמתבגרות, בכדי שיבינו גם הם, את העוצמה והמשמעות שבשינה נכונה ואיכותית.

להכנס לחדר כושר, לרוץ יחד עם הכיתה, ללבוש בגד ים או בגד גוף- אלה חלק מהמורכבויות שעומדות, לפעמים, בפני ילדים, מתבגרים, מבוגרים שמנים.

ילדים (בכלל, בלי קשר למשקל) צריכים לבצע פעילות גופנית במשך שעה ביום. אנחנו רחוקים מאד מההמלצות האלה, בגלל שלל מורכבויות. עבור ילדים שמנים זה לפעמים מורכב אף יותר.

עולם הפיטנס דורש התאמות עבור אנשים גדולי גוף/ שמנים, החל מהכשרה של צוותים מתאימים וכלה במרחב מכיל ומותאם, ובאופן כללי- בייצוג רחב יותר של מבני גוף.

למה קשה לילדים/מתבגרים עם השמנה לעשות פעילות גופנית?

כיצד ההורים יכולים לעודד אותה?

מה הייתרונות שלה בכלל, אם מוציאים את נושא ההרזיה מהתמונה?

ומה חשוב שמדריכי כושר ידעו, בבואם לעבוד עם ילדים/בוגרים עם השמנה?

על כל אלה ועוד, שוחחתי עם ענת אסודי.

כאן ניתן לקרוא עוד על העשייה של ענת אסודי:

https://linktr.ee/Anat.asody

וכאן ניתן להרשם להרצאה הקרובה

בזום ב16/7: התאמת פעילות גופנית לגוף גדול, הרצאה מבוססת מחקר.

https://mrng.to/zYSg2xVNSh

למה לילדה הכי יפה בגן אסור להיות עצובה?

מהו בכלל דימוי גוף ולמה חשוב לדבר עליו?

מהי ההשפעה של המדיה החברתית על דימוי הגוף והאם היא רק שלילית?

מה ניתן לעשות, כהורים, בכדי לטפח דימוי גוף חיובי אצל הילדים?

על כל אלה ועוד,

הזמנתי לשיחה עם מעין קרת.

מעין קרת היא מנהלת changing model, המרכז לקידום דימוי גוף חיובי

ויוצרתערכת קלפי מראות.

בעברה דוגמנית על, אשר יצאה מהעולם ההוא עם תובנות והבנות רבות.

קישורים חשובים:

האתר של מעין קרת

פרטים על קלפי "מראות"

עמוד האינסטגרם של Changing Model המרכז לקידום דימוי גוף חיובי

הפורום המקצועי לקידום דימוי גוף חיובי בישראל (לאנשי מקצוע בלבד)