רותי אסרסאי חוזרת לבית ילדותה, לשש השנים הראשונות בחייה כבת יחידה עד שנולדו שאר האחים. להוריה שעלו לארץ בגיל בוגר והקפידו מהצד כל הזמן על חינוך והשכלה, לילדה שהייתה שדאגה שתמיד לכולם יהיה רק טוב ולאמא שכל הזמן הזכירה מהצד שהיא לא צריכה להיות בנתינה כל הזמן.

למה היום היא עוד יותר מתגעגעת לסבתא שלה עליה השלום, תוהה מה הייתה אומרת נוכח המתרחש במדינת ישראל ולמה אין לנו שום פריבילגיה לקום ולעזוב הכל לארץ אחרת.

חוזרת לתפקיד הראשי בהצגה של תיאטרון הקאמרי "לילה לבן" שהביא את נושא המיעוטים והגזענות לקדמת הבמה, מסבירה למה התהליך ריגש אותה? מה היא אמרה לבימאית רגע לפני שעלו לראשונה על הבמה? ומה זה עשה לה לראות עוד אתיופים שהגיעו לראשונה לצפות בהצגה בקאמרי.

מדברת על החתונה שהגיעה בגיל 36, האימהות שהגיעה שנתיים לאחר מכן וסגרה עבורה מעגל ברמת הקריירה אל מול השורשים מהם צמחה וכמה היום היא עוד יותר מבינה כמה היה חשוב לה להגשים קודם כל את עצמה ונזכרת איך השיחות המוקדמות שהיו על זה בבית תרמו וחיזקו את כל זה.

ולמה עד היום היא חייבת לליידי מקבת את התובנה ההיא שהגיעה אז בגיל 29?

ים רפאלי חוזר לתסריט חייו, לגירושין של הוריו שהתרחשו בגיל צעיר, למעברים שחווה בין אמא לאבא ועד שעבר להתגור בדירה של החבר. ומה קרה לו שם תמיד בלבד שלו ועל הרצון התמידי בחיבוק ואהבה מהמשפחה והסביבה.

על החיידק הטורף שאימו התמודדה איתו ואושפזה כשהיה בגיל צעיר מאוד והלכה לעולמה.

להחמצה אל מול אביו שנפטר לפני כמה חודשים ושלא היה איתו בקשר ולא זכה לספר לו על החתונה. התקופה שעבר לגור איתו וקבלת עול הדת בשביל לקבל את האהבה ממנו. והדיאלוג עם אלוהים והדת מאז ועד היום.

ההחלטה להירשם כבר בגיל 14 לאקס פקטור ואיך קרה כשהגיע באמת הזמן שלו בעונה השלישית, עלו בו פתאום חששות והוא כמעט וויתר. ואיך גם שם כשהרגיש שייך עדיין חזר לספה וללבד שלו.

למה בית החייל בתקופת הצבא זה אחד הדברים הטובים שקרו לו?

למה חשוב לו ללמוד היום לצד הקריירה המוזיקלית תואר במערכות מידע? למה שירה מרגלית והזוגיות איתה זה הדבר הכי טוב שקרה לו בחיים?

ואיך אחרי הכל היום הוא במקום שבו הוא מצליח לומר "תודה לאל שזה קרה לי".

ענת וקסמן על ההצגה החדשה בתיאטרון הקאמרי בה היא משחקת "מי בעד" ועל הנושא הכל כך חשוב שההצגה מביאה בהתמודדות של החברה אל מול מתמודדי נפש ועל החיבור הפרטי אליה בנקודת הזמן הזו, ועל השנתיים וחצי האחרונות בחייה בה היא עצמה התמודדה עם דיכאון עמוק.

על הבת שלה ששמעה את הקול הכבוי שלה, הפסיכיאטר שלא באמת ראה אותה והקפיץ לה את המינון בכדורים ועל מה שהרגישה כשהגיעה לאשפוז יום במחלקה ב"איכילוב" וראתה את שאר המטופלים.

על הפער שהרגישה בין מי שהייתה כשחקנית לפני המחלה לבין מי שהיא היום כאדם והטלטלה שעברה מהמקום המצחיק והשמח שהייתה בו בחייה לפני שהדיכאון הגיע, הקושי בלהיזכר בענת המצחיקה שהייתה אז ועל הנכות שנוצרה במקום הזה.

על החזרה לבמה, והקושי בהצגות אחרי מה שעברה בזכירת הטקסטים והלחשנית שהייתה באוזן שלה בהצגות הראשונות.

על הבית שבו גדלה כבת להורים מרקעים שונים, אבא נכה צהל עם הנכות ביד, הקושי שלה בקבלה שלו הבושה שהרגישה מול הסביבה עם זה.

ואמא שהייתה יתומת צה"ל ושחלתה לימים בסרטן בגיל 53 ונפטרה ועל צירוף המקרים המצמרר שהיא עצמה התגלתה עם גידול שפיר בדיוק בגיל הזה שבו אמא חלתה.

על החיבור הגדול לאחים שלה ועל תפקיד הילדה המשמחת שקיבלה מהסביבה כבר בגיל צעיר.

על החיבור למשחק ועל בית הקולנוע שהיה שייך לאביה ולחבריו ליחידה הצבאית ועל הקסם ה"סינמה פרדיסו" שהרגישה אותו כבר אז.

על החיבור הלא יאמן בין המתרחש בחייה לתפקידים שגילמה , ועל הבולט שבהם כאשר גילמה את דמותה של ענת גוב שכתבה את ימיה האחרונים במחזה "סוף טוב" לגידול השפיר שהתגלה בראשה בשנים לאחר מכן.

וגם מה הקשר בינה לבין הרבי זלמן שניאור מייסד תנועת חב"ד.

רביב כנר משתף על שש השנים שחלפו מאז שהגיע לאודישן לכוכב הבא 7. נזכר איך הכל התחיל בהחלטה שקיבל כשדיבר עם בת הדודה שלו שעבדה כמלהקת בעונה, ההורים שהציעו לו לחכות עוד שנה כדי להשתפר והתובנה שלו שעכשיו זה הזמן שלו.

על הקורונה שהגיעה קצת אחרי שסיים את העונה בחצי הגמר, ועל הפעם ההיא ששמע את "רסיסים" ברדיו בזמן שהוא משמש כקב"ט ועושה סריקה ביטחונית ועל ההחלטה שלו לעזוב את העבודות שבהן עבד וללכת על קריירת המוזיקה בכל הכוח.

חוזר לימים שלפני השבת השחורה ולציון חמישים שנה למלחמת יום הכיפורים בשבוע שלפני ועל הנקודה שבה זה תפס אותו.

על החיבור שלו למלחמות ישראל ועל כמה שזה בין היתר עיצב לו את המוטיביציה לשירות קרבי.

על רצף השעות שמצא את עצמו בשבעה באוקטובר מוקפץ צפונה כשהדרום בוער ועקוב מדם, על הסרטון שצפה בו שגרם לו להבין שמדובר באירוע קשה ועל החבר הטוב ששירת בעזה שהקפיץ אותו להופיע בפני החיילים בחאן יונס להופעה מלאת משמעות ובלתי נשכחת.

מסביר למה מה שעבר ב"צוק איתן" וארבעת החברים שאיבד הכינו אותו היטב ל"חרבות ברזל", על ההחלטה לדבר על התופעות הנפשיות ולמה בחר לדבר את הפוסט טראומה בהיותו איש מוכר ולמה זה כל כך חשוב.

וגם על השמועה שהופצה שהוא עוזב את הארץ לטובת לוס אנג'לס כשהוא בכלל בעזה משמח חיילים, ולמה הפעם הוא כן נעלב ונפגע.

פרק המאה של "מתוך השבר" עם אורחת שהיא סמל ומופת לצמיחה מתוך השברים: צופית גרנט רנד.

חוגגת את שנת ה60 לחייה ומדברת על הטיול הגדול שהיא כל כך רוצה לצאת אליו בשנים האחרונות ואיך בכל פעם משהו משתבש, ועדיין היא מאמינה שהכל מדוייק.

מספרת על שאלת הרלוונטיות שהגיל הזה מביא איתו בדיאלוג לחייה.

חוזרת שנתיים אחורה, ומספרת על ענייני הלב וטרשת העורקים שממנה סבלה ועל צירוף המקרים המצמרר ובוקר השבת שבו הכל התחיל ועל הקשר של כל זה לאמא שלה.

על השיחות שניהלה עם אלוהים בנושא וגם חוזרת לטיול הבלתי נשכח ששולי לקח אותה לעבר מירון וקברו של רבי שמעון בר יוחאי ועל הפלאות שהתרחשו בדרך.

על השינוי הבריאותי שלקחה על עצמה מאז ומשתפת בתובנות החשובות שהרוויחה.

חוזרת לבית בו גדלה, למערכת היחסים הלא פשוטה שזכורה לה מהוריה, לקשר המיוחד שהיה לה עם אביה ונגדע בצל הגירושים שלהם כשהיא רק בת חמש וחצי.

על המעבר לגור בבית של סבתא וסבא ומה הבינה שם ברגע שהגיעה לשם על מסירות נפש.

על השכן בן ה30 שהטריד ופגע מינית כשהייתה רק בת 9 ועל המדריך בפנימיה שפגע מינית במשך עשרה חודשים מיד אחרי ומסבירה איך הרצף הקשוח הזה לא שבר לה את האמון שהיה לה מאז ומתמיד באנשים.

מה הייתה הבקשה שלה היחידה מאברם גרנט כשהתגרשו, על החיבור הקוסמי עם שולי רנד ואיך השבת מאז שהכירו הפכה קדושה וחשובה עבורה.

ועל החגים ששניהם מעבירים יחד איתה כשאברם מגיע לבקר בארץ זה לצד זה.

ולמה היום בנקודת הזמן היא מרגישה שמה שיש לה ברמה המשפחתית זה בדיוק מה שהילדה בת החמש ביקשה לעצמה כבר אז.

ועל החלומות שלה, מתפקיד תיאטרון בשרני כמו ״ליידי מקבת״ דרך חלום הרפואה שלא נגדע מעולם ועד החלום להפוך בקרוב מאוד לסבתא צופית.

אמיר בנאי חוזר לילדותו, לילד השמח שאהב את החיים מאז ומתמיד עד כדי חרדה ממשית. לקשר החזק שלו עם אמא אורנה שהייתה שם מאז ומתמיד, ולהרגשה החזקה הזו שזה שניהם תמיד ביחד מול כל העולם. לתחושות שליוו אותו מאז ועד היום אל מול אבא שלו שלא היה בתמונה מעולם ולמה בנקודת הזמן הזו שבו נמצא זה נהיה עוד יותר לא פשוט עבורו. לרצון שלו כבר בגיל צעיר למצוא חברים בוגרים ולרצות להשתייך בכל מחיר. מסביר למה עבר שישה בתי ספר בעשר שנים, וכמה קושי חווה שם לאורך תקופת ההתבגרות שלו ועד לרגע ההוא בתקופת הקורונה שהחליט שזהו, ונשר ממערכת החינוך. מסביר למה החליט אחרי תפקיד התיאטרון הראשון שלו שהגיע כבר בגיל 13 לעשות קאט ואמר לא לכל ההצעות משחק שהגיעו אחר, חוזר לתפקיד המשחק המשמעותי הראשון הטלויזיוני שלו בגיל 17 בסדרה "שעת אפס" ולמה הוא מתגעגע לילד ההוא שהיה. מסביר למה ובמה הוא שונה מאמא שלו, כמה היא פועלת מהלב והוא פועל מהראש. על המחירים שהיא שילמה על האמירות שלה והוא שילם בעקיפין, איך זה היה עבורו לעמוד כבר בגיל צעיר אל מול תגובות הנאצה והטוקבקים הרעילים שנכתבו עליה. מפשט את פנטזיית שבט בנאי שכולנו מתארים ומסביר איך זה נראה באמת בשיגרת היומיום שלו. וגם על הקשר הזוגי עם נועה שהתחיל בסט של סדרת נוער בתסריט שהפך למציאות.

איגי וקסמן חוזרת לסיפור ההיכרות של ההורים שלה בירושלים של סוף הסיקסטיז.

לאמא המרוקאית שעברה בעקבות הבחור הקנדי שהתאהבה בו בחזרה למולדת שלו בקנדה, ולחזרה לארץ מספר שנים אחרי שהאהבה לא צלחה את זה.

איך ומתי התבשרה שאביה נהרג ולחיבור החזק עם אמא כשהיו שתיהן זו עבור זו ולילדות הלא פשוטה כמתבגרת כשאת עם מבטא ומרגישה הכי שונה ואיך לימים כל זה עיצב את הקשר שלה עם קהילת הלהט״ב.

לתל אביב של שנות ה90, לקשר עם חמי רודנר שהתחיל בחברות ולהופעה הבלתי נשכחת שלה שבזכותה הכל התחיל כששתי חברות תקליטים מובילות מחזרות אחריה ולימי תחילת הקריירה כשחטפה ביקורות על ימין ועל שמאל.

לטיפול הקוסמטי עם החומצה שהסתבך וגרם לסבל ארוך של חודשים ארוכים, לבוקר ההוא שהבת שלה בכתה כשראתה את הפנים שלה, לפיגוע הטרור שעברה לפני שנתיים כשישבה בבית קפה בצפון תל אביב ולמה עד הרגע שהבחינה בסכין בידו של המחבל חשבה שמדובר בתאונת דרכים תמימה.

לקשר ארוך השנים שלה עם החרדה, ומה אסון השבעה באוקטובר עשה לו.

ומה קרה במפגש שלה עם עפרה חזה זכרה לברכה בחברת התקליטים המשותפת אי שם בניינטיז.

הראפר והזמר איזי חוגג יומולדת 38, וחוזר לתחנות בחייו.

לילד שחלם להיות כדורגלן וכבר בגיל צעיר הבין שהחלום הזה לא עומד להתגשם ועד נבחרת האומנים בכדורגל שבה לוקח חלק כיום.

למוזיקה שהגיעה במקום, למחברת שבה כתב את המילים שעזרה לו כשהתקשה לדבר את הרגשות שלו החוצה.

לקיץ 2014 שהוא לא ישכח, כשהיומן שלו מפוצץ בהופעות מוזמנות על בסיס יומיומי ולמבצע ״צוק איתן״ ששינה את הכל מקצה לקצה.

לגלישה שנכנסה לחייו והביאה פרופורציה לכל מה שהיה לפני.

על החיבורים עם האומנים השונים שעבד איתם לאורך השנים, איך נולד "חורף 23" השיר שלו עם אודיה רגע אחרי השבעה באוקטובר? על הרגע ההוא שחנן בן ארי השמיע לו את "אדון הסליחות" בלחן אחר ומה זה עשה לו, על המעריצה הצעירה נועה קירל שרצתה רק אותו בבת המצווה שלה ועל אבא אמיר שדאג כל השנים להיות בקשר איתו ואיפה הוא הסתובב בעולם בזמן ש"מפחד עלייך" שהקליט עם מירי מסיקה התפוצץ בתחנות הרדיו.

מסביר איפה ומתי נולד הרעיון למופע החדש שלו "איזי-בטיפול", למה הוציא דווקא עכשיו את האלבום האקוסטי שלו שם ביצע מחדש להיטים שלו מכל שנות הקריירה שלו.

וחוזר לתקופת ההתנתקות בה שירת כחייל, ולמה עד היום זה מרגיש לו אירוע "טראגי" לכל דבר, איך המילה "התנחלות" צילצלה לו בזמנו ולמה אשתו שינתה את כל זה עבורו מהיסוד. ואיך זה עובד כשהיא שומרת שבת והוא לא ולמה הוא מאחל בדיוק את המודל הזה לכל עם ישראל

ומה המחשבה שהכי מלחיצה אותו שתקרה כשיהפוך להיות אבא בע״ה בקרוב.

דני שטג בפרק מיוחד לחג השבועות. חוזר לילדות בחיפה, אל ההורים שלו שורדי השואה. האבא שנרצח בגיל 36 כשהוא רק בן שנתיים ואמא קלרה שהלכה לעולמה לפני ארבעה חודשים שגידלה אותו לבדה, עבדה קשה כדי לפרנס אותם והייתה אישה מיוחדת ומלאת שמחה פנימית על אף מה שעברה בחייה. על התחושות הקשות שנשא עם עצמו בילדות כיתום, הבכי שליווה אותו כשהיה חוזר מבית הספר, הקשיים בלימודים עצמם והתחושה שליוותה אותו לאורך שנים של פחות מוצלח וחכם. אל במאי התיאטרון שהגיע מחו"ל ובחר בו בגיל 16 לגלם תפקיד ראשי בתיאטרון חיפה.

הילדות כחילוני ועד הרגע שבו לאחר הצבא טס להגשים את חלום אהבת הטבע הגדול שלו בטיול גדול באפריקה ושם בצל האריות שחיפשו והשומר המאיים בשמורה פגש את ההכרה באלוקים.

החזרה לארץ והמסע העמוק שלו לחיפוש אחרי האמת מגדולי הפילוסופים ועד כתבי הקודש. הכותרת המומצאת בראיון בעיתון שבגללה אימו לא דיברה איתו חודש.

המסע שלו לתשובה שהיה למעלה מעשור בהסתרה אל מול העולם גם כשכבר התפרסם בסדרה "הפוך" בגלל שבזמנו זה לא היה מקובל ועד הרב שביקש ממנו לדבר את עצמו בפומבי. ומה גרם לו להזיל דמעה כשנזכר בימים ההם.

וגם מנקודת המבט שלו על עם ישראל אל מול מעמד הר סיני ועד רות המואבייה שמזרעה נולד דוד המלך.

לירז צ'רכי חוגגת יומולדת 47, וחוזרת לתסריט חייה.

לילדה שהייתה ולתחושת הזהות הכפולה שהרגישה בין החיים בבית הפרסי לעולם שבחוץ ולמורכבות שהיא הביאה איתה.

לשורשים הפרסיים שניהלה איתם מערכת יחסים מורכבת ואיך הגיעה אליהם רק כשהייתה בעיצומה של קריירת המשחק הבינלאומית שלה בלוס אנג׳לס. מה הרגישה כשצעדה בשכונות מלאות האזרחים האיראנים ועם איזה שלל מוזיקלי יצאה שם מחנות התקליטים.

ומה אמרו לה כל מי שהיה מסביבה כשהודיעה להם על הבחירה בכיוון המוזיקלי החדש.

על האובדנים הגדולים שהביא איתו השבעה באוקטובר לחייה, התקף החרדה שחטפה בשדה התעופה, האבל שהגיע לבית הפרטי מהכיוון המשפחתי של משפחתו של תום הבעל, הפגיעה בקריירה הבינלאומית שלה מביטול ההופעות הרבות ועד המשבר עם הלייבל הבינלאומי.

החיבור המיוחד שלה לאמניות האיראניות וההזמנה שלה עבורן לבוא ולקחת חלק בהקלטת האלבום השלישי שלה שהוקלט על אדמת איסטנבול ומה אמר לה איש הביטחון שמלווה אותה שגרם לה לחרדה.

וגם ההופעה ההיא שבוטלה בגלל הBDS וראש העיר שנלחם על קיום ההופעה, מה היא ראתה בזמן שהתאפרה בחדר ההלבשה שהפחיד אותה ולמה בחרה להעלות לבמה את האישה הפלסטינאית שהלחיצה אותה.

וגם למה בגיל 9 בחרה להוריד מהקירות בחדר שלה את הפוסטרים של עפרה חזה ובפוסטרים של איזו זמרת אחרת הם הוחלפו.