מאיה בוסקילה חוזרת לתסריט חייה. לילדה הבוגרת שהייתה אז בילדותה, להופעות בפסטיבלים בגיל צעיר שכבר אז נתנו לה את החותמת מה היעוד שלה, למשפחה שלה ולמערכת היחסים עם אימה והאחים שלה שמאז ועד היום היו לה משענת וגם אל מערכת היחסים עם אביה שנפטר לפני ארבע שנים ולא הספיקה לעשות איתו קלוז'ר בחייו וכמה היום היא סוגרת איתו מעגל.

אל חברת התקליטים שהייתה חתומה בה שנתיים ולא קרה דבר איתה ועד להיכרות המטאורית עם רוברטו בערב כישרונות ב"הבימה" ועד הערב ההוא בו פרצה בפריים טיים של ערוץ 2 בתוכניתו של דודו טופז ואיך בבוקר למחרת חייה השתנו.

להתקפי החרדה שהגיעו בעקבות ההצלחה שלה, ומה אמרה לה האחות באיכילוב כשראתה אותה מגיע פעם אחרי פעם אל בית החולים להיבדק.

אל האלבום השלישי שעבדה בו עם לואי להב האגדי שכתבה כמעט את כל המילים והלחנים שבו ונכשל במבחן הקהל. מסבירה למה כל דבר שעשתה רצתה קודם להוכיח לעצמה, ולא לקהל וכמה התחרותיות שלה תמיד מול עצמה.

ואל השנתיים וחצי האחרונות הקשות בחייה, מה שהתחיל סיבוב ההופעות שתוכנן עם קלי קלארקסון בימים שאחרי השתתפותה ב"כוכב הבא" כמתמודדת מן המניין ובוטל בגלל הקורונה. משתפת מה קרה לה ברמה האישית אחרי אסון השבעה באוקטובר שגרם לה להיכנס למיטה ולא לצאת ומה בעלה אמר לה שהחזיר אותה למציאות, על התקופה בה לא היו הופעות, לא היה מנהל אישי והרגישה שלקחו ממנה את המיקרופון מהיד, וגם על הדאגות הכלכליות שהגיעו בעקבות השבר בקריירה.

אל הקשר האמיץ והחזק עם לני בנה היחיד ולמה ההתבגרות שלו הוסיפה לה עוד קושי למצב הנפשי בו הייתה בימים האלו.

וגם על החיבור עם בורא עולם והמקום מלא האמונה שהחזיק אותה עם ראש מעל המים, ואיך בטיימינג המדוייק כשחיפשה מנהל דווקא אז רוברט בן שושן יצר איתה קשר וחזרו לעבוד שוב ביחד זו לצד זה לאחר שנים של נתק מקצועי.