חבר הכנסת חילי טרופר בפרק סיום מרגש של "מתוך השבר" משתף בשנתיים האחרונות שעובר ברמה האישית אל מול אסון השבעה באוקטובר. נזכר בשיחה שהייתה לו עם אביו בן ה82 כשביקש להצטרף אליו לנסיעה לעוטף המדמם יומיים לאחר מכן, ומה אמר לו שם בשיחה שלא ישכח, וגם אל השיחה המשמעותית שניהל לפני חודשיים עם ביתו שאיבדה חבר קרוב שנפל בלחימה עזה.

נזכר בבית מלא התקווה שבו גדל, ומסביר למה לעד הוא יאמר שאת כל הצלחותיו הוא יזקוף לטובת הוריו ואילו את הכשלונות הוא תמיד יקח על עצמו. אל אחותו הקטנה שנולדה עם מוגבלות ואיך היא זו מכל האחים שחינכה אותו ואת שאר המשפחה שיעור קיומי אמיתי בהבחנה בצרכיו של האחר.

נזכר איך הגיע בימים שאחרי השירות הצבאי ביחידת דובדבן לחבורות רחוב ירושלמיות ואיזה שיעור משמעותי הוא למד מהם ומה קרה לרכב החדש שלו כשהעז להגיד להם לא אחרי שרצו לעשות עליו סיבוב.

מסביר למה אנשי המרכז חייבים להשמיע קול ולמה הוא בוחר לחיות את המורכבות הישראלית של המרכז, ועד כמה הנמצאים בקיצון הוא מיעוט שמצליח לעשות הרבה רעש אל מול רוב החברה הישראלית.

נזכר בגעגועים בחברתו הטובה רונה רמון זכרה לברכה ולשיחות מלאות המשמעות שניהלו במרפסת ביתה מול הים ביפו ולבקשתה שהוא לא יראה אותה כ"איוב" בימים שחלתה במחלת הסרטן.

על ספרו החדש "טיפות במדבר" שחזר לכתוב בחודשים האחרונים ולמה כל כך חשוב לו להביא עוד תקווה מחייו ומחיי גיבורי מציאות בארץ הפצועה

ומגלה עם מי באופן קבוע הוא משוחח שיחת טרום כניסת השבת בכל שבוע ושבוע.