מורה הנבוכים לרמב״ם

כותרת משנה: שיעור 13 - ח"ג, התבוננות כוללת במסרי פרקי המרכבה

תאריך: חמישי, כה מרחשוון התשפ"א

תקציר: ביארנו את חשיבותם העליונה של פרקי המרכבה בכלל, ובמשנת הרמב"ם בפרט.

עוד דיברנו על הבעייתיות שישנה בהתבססות על ידיעות המדע עתיק שפג תוקפן,

כותרת משנה: שיעור 12 - ח"ג, השלמת פרק ז וסיכום פרקי המרכבה (הקדמה-ז)

תאריך: רביעי, כד מרחשוון התשפ"א

תקציר: פתחנו בדיון מעמיק בדברי הרמב"ם שהרמז בדמות האדם היושב על הכסא הוא לכבוד ה' הנברא, לשכל הנבדל, ולא לבורא עצמו. ביארנו דברים נוספים של הרמב"ם בעניין שבמקומות אחרים בחיבור, ולמדנו על משמעות המקומות שבהם כן המשילו וייחסו לבורא אברים ותכונות אנושיות.

אחר, השלמנו את לימוד פרק ז, פסקאות 8-9, וסיכמנו בתמציתיות את תוכן כלל פרקי המרכבה (הקדמה-ז) וביארנו את מהלכם.

כותרת משנה: שיעור 11 - ח"ג, פרק ז[2], פסקאות 4-7

תאריך: שלישי, כג מרחשוון התשפ"א

תקציר: פרק ז, החותם את פרקי המרכבה, הרמב"ם נוגע הרמזים סתומים ביותר בנוגע למהות המלאכים ודרך פעולתם בעולם.

בהקשר זו הוא רומז למשמעויות "תבנית יד אדם", "מראה הקשת", ו"מראה האש" ו"כעין החשמל" שבדמות האדם החלוקה שלמעלה מן החיות והאופנים.

כמו כן, הרמב"ם הדגיש באופן נחרץ שכלל מראה המרכבה רמז לכבוד ה' ולא לה' עצמו, ל"מרכבה" בלבד ולא לבורא הרוכב העליון, שכן הוא יתעלה עצמו אינו ניתן להמשלה.

כותרת משנה: שיעור 10 - ח"ג, פרק ז[1], פסקאות 1-3

תאריך: שני, כב מרחשוון התשפ"א

תקציר: למדנו על "פתיחת השמיים" שהיא המפתח לכל ההשגה של מרכבת יחזקאל, על הרמזים שבציון זמנה ומקומה של ההשגה ועל המונחים הכלולים במחזה המעידים על דרגות תכני ההשגה הכלולים בו.

עוד פרשנו והדגשנו את פיענוח הרמזים שבפרקנו במשמעויות המרמזות לתוכן ההשגה האחרונה העליונה, שהיא השגת דמות האדם שמעל המרכבה.

כותרת משנה: שיעור 9 - ח"ג, פרקים ה[2]-ו

תאריך: ראשון, כא מרחשוון התשפ"א

תקציר: השלמנו את לימוד פרק ה, ולמדנו מתוך רמזיו כיצד הבין הרמב"ם בצורה מבוססת את משמעות המרכבה שלפי שיטתו שלו בתוך דברי חז"ל ובפסוקי התנ"ך.

אחר, למדנו את פרק ו, הדן בהשוואה והיחס בין מחזה מעשה מרכבה של יחזקאל לבין תיאור ראיית ה' על ידי ישעיה, והרחבנו בביאור הדברים לפי רמיזות הרמב"ם לעניין במקומות נוספים בספר.

כותרת משנה: שיעור 8 - ח"ג, פרקים ד-ה[1], פסקאות 1-2

תאריך: חמישי, יח מרחשוון התשפ"א

תקציר: בפרק ד הרמב"ם ביאר ודן בשתי אפשרויות לבאר מהם ה"אופנים" וכיצד לזהותם. הוא ביאר היטב את שיטת תרגום יונתן בן עוזיאל בעניין ואת מה שהביא אותו למסקנתו, ולעומת זאת הוא עצמו הלך בדרך השנייה, והראה שהיא גם דרכו של אונקלוס בעניין.

בפרק ה, לימד הרמב"ם על שלושת ה"מראות" - החיות, האופנים והאדם - שנכללו בפרק הראשון ביחזקאל, והביא את דברי חז"ל על מראות-השגות אלו ועל הדרגות שיש בעומקם ובמעלתם, המשליכה גם על הדרך שיש ללמדן.

כותרת משנה: שיעור 7 - ח"ג, פרקים ב[4]-ג

תאריך: רביעי, יז מרחשוון התשפ"א

תקציר: תחילה השלמנו את לימוד פרק ב (פסקאות 8-12), ודיברנו על תנועות האופנים (=היסודות הנעים מכח תנועת ה"חיות") המלמדות על מציאות ה' ודרך פעולתו בעולם.

בפרק ג הוסיף הרמב"ם לרמוז על החידושים שנתחדשו בהשגת המרכבה השנייה מעבר לאמור בהשגת המרכבה הראשונה, בפרטי החיות והאופנים ותכונותיהם.

כותרת משנה: שיעור 6 - ח"ג, פרק ב[3], פסקאות 6-7

תאריך: שלישי, טז מרחשוון התשפ"א

תקציר: הרמב"ם לימד שהאופן בעל ארבעת הפנים זהה לארבעת האופנים בעלי הדמות האחת, ורמז למהותם ותכונותיהם של ארבעת היסודות בעלי ארבע הצורות החלות בחומר היולי אחד. התעכבנו במיוחד על פשר הרמיזה שבפסוק "וגבותם מלאות עיניים", והצענו בזה כמה כיוונים.

כותרת משנה: שיעור 5 - ח"ג, פרק ב[2], פסקאות 2-5

תאריך: שני, טו מרחשוון התשפ"א

תקציר: למדנו על רמזי תנועות ה"חיות" המלמדים על צורות תנועות הגלגלים, כיווניהם וסיבותיהם, ודיברנו על משמעות הסודות הללו המפרשים את דרך ההנהגה הא-להית בעניינים שהפילוסופיה לא ידעה להסביר.

1.כותרת משנה: שיעור 4 - ח"ג, פרק ב[1], פסקה 1

תאריך: ראשון, יד מרחשוון התשפ"א

תקציר: למדנו את רמזיו של הרמב"ם בעניין התיאור של התבנית והצורה של החיות שבפרק ב פסקה 1, ופרשנו את נמשלן על הגלגלים ומהותם, כפי שזו נתבארה במקומות אחרים בספר.

עוד הוספנו ביאור וביסוס לפיענוח שלנו לרמזי פרק א.