מורה הנבוכים לרמב״ם

כותרת משנה: שיעור 20 – ח"א, פרק י המונחים עליה וירידה


תאריך: כט מרחשון התש"ף


תקציר: הרמב"ם לימדנו על משמעויותיהם העמוקות של המונחים "ירד" ו"עלה" מלבד משמעותם כתנועות במרחב הגשמי, והראה שהם נאמרים על תנועות ושינויי מעלות ומצבים במרחב המעמד השלטוני, במרחב הרוחני ובמרחב העיסוק התודעתי. בכך לימדנו הרמב"ם מהם משמעויות המונחים הללו במקומות שנאמרו בכתבי הקודש כלפי ה', מהו "וירד ה' על הר סיני" ומהי עומק המשמעות הרמוזה בתיאור ש"משה עלה אל הא-לוקים" ובאיזו התעלות מחשבתית-תודעתית עליונה מדובר, מלבד העלייה הפיזית שעלה משה לתוך מראה האש האוכלת בראש הר סיני.


כותרת משנה: שיעור 19 – ח"א, פרקים ח-ט המונחים מקום וכסא

תאריך: כח מרחשון התש"ף


תקציר: בפרק ח לימדנו הרמב"ם על משמעות המופשטת של המונח "מקום" כמדרגת שלמות מסוימת מלבד מובנו במרחב הגשמי, ולימדנו על משמעות ייחוס המקום ביחס להקב"ה ולמדרגת חיוב מציאותו, ובפרק ט לימדנו הרמב"ם על המשמעות המופשטת של המונח "כסא" שהוא כלייחס גדולה ומעלה למי שכביכול יושב עליו. בכלל הדברים, הרמב"ם גם לימדנו להשתמש במסריו כמפתחות להבנת התנ"ך ודברי החכמים ולשונותיהם גם במקומות אחרים שהוא אינו מזכירם בפירוש.

כותרת משנה: שיעור 18 – ח"א, השלמת פרקים ו-ז והרחבות בעניינם וסביבם

תאריך: כז מרחשון התש"ף

תקציר: הוספנו לבאר את כוונת הרמב"ם ברמזיו בפרק ו על משמעות "אשה" ו"אחות" במעשה מרכבה, והשלמנו את פרק ז על ה"צלם" שהמשיך מאדם הראשון לבנו שת ולא לשאר בניו. השוונו את הסברת הרמב"ם בעניין פרשה זו ובעניין הסגולה שבישראל להסברת הדברים ע"י ריה"ל בספר הכוזרי. אחר, סיכמנו את מסר הפרקים שלמדנו עד כה, ולבסוף ביארנו בקצרה את עיקרי שיטותיהם של הרמב"ם והרמב"ן בעניין השדים.

כותרת משנה: שיעור 17 – ח"א, פרק ו, תחילת פרק ז

תאריך: כו מרחשון התש"ף

תקציר: למדנו את פרק ו על משמעויות המינוחים "איש", "אשה", "אח" ו"אחות" שבמקרא, והארכנו לבאר מה הרמב"ם בא לבאר בו. בהקשר זה הרחבנו על דרכו של הרמב"ם להשאיר כמה שניתן את המשמעות של חיצוניות הכתובים כנכונה כפשוטה, יחד עם רמיזה (של הרמב"ם) לסודות הנוספים שאף הם לדעתו קיימים בכלל המקראות ובעומקם ומופיעים ברמזים במקרא שמרמזים למשמעויות על גבי המשמעות הפשוטה.

החלנו גם בלימוד פרק ז, פסקאות 1-3, בביאור משמעיות המונח "ילד" שבמקרא.

כותרת משנה: שיעור 16 – ח"א, פרק ה

תאריך: כג מרחשון התש"ף

תקציר: הרמב"ם ביאר את עניין הפסוק "ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל הא-לוקים" על הצורך ההכרחי ביראה ובזהירות בכל ההכנות הנדרשות לפני שניגשים לנסות להשיג את הא-לוקים והסתרים העליונים, ומלמד שלזה כיוונו חכמינו ז"ל בדרשתם כי 'בשכר "ויסתר" זכה לקלסטר, ובשכר "כי ירא מהביט" זכה משה ל"ותמונת ה' יביט" ', וכל זה הוא דלא כמו שנהגו "אצילי בני ישראל" שחזו בלא ההכנות הראויות את א-לוקי ישראל. הבאנו בעניין הפרק דברים גם מהרמב"ן ומבעל העיקרים.

כותרת משנה: שיעור 15 – ח"א, פרקים ג-ד

תאריך: כב מרחשון התש"ף

תקציר: ביאר את משמעויותיהם השונות של המונחים "תמונה", "ראה", "הביט", "חזה" שבכתובים, והראה שבהקשרים שונים הם מאמרים על השגת מהות שכלית ואינם נאמרים בדווקא במשמעותם הפיזית, ובכך פתח לנו הרמב"ם צוהר להבנת פסוקים ופרשיות שונות בתנ"ך, שדוגמא מיוחדת ביניהם היא משמעות "ותמונת ה' יביט" שפרשה הרמב"ם: ואמיתת ה' ישיג.

בכלל הדברים ביארנו וסיכמנו גם מהלך בפרקים א-ד על המסר הכללי שלהם ועל המשמעויות הנוספות שנרמזו בהם בדרך אגב. 

כותרת משנה: שיעור 14 – ח"א, השלמת פרק ב, פסקאות 5-7

תאריך: כא מרחשון התש"ף

תקציר: השלמנו את לימוד פרק ב, סיכמנו את תוכנו והשתדלנו לעמוד על מסריו הפשוטים והעמוקים. ובכללם, 1) ביאור כיצד עולה מהכתוב שהאדם לא הוסיף בהשגתו ע"י חטאו ונשכר ממנו אלא הפסיד וירד ממדרגתו על ידו, 2) הבנה שעיקר שלמות צלמו האלוקי של האדם אינה רק בהשגת מושכלות האלוקיות אלא בה גם בהתנהגות והדרכת המעשים על פיהם, 3) הבנה שלהרמב"ם סיפור חטאו של אדה"ר התרחש במציאות כפשוטו גם אחרי כל הרמיזות לסתרים ולחכמות העמוקו הנוספות שנרמזו בו. בכלל הדברים התייחסנו גם להתאמה הרבה והיחס שבין שיטת הרמב"ם ושיטות הרמב"ן והמקובלים בעומק מושג ה"צלם", חטאו של אדה"ר, ובתכליתו של אדם להידבק בה' וללכת בדרכיו.

כותרת משנה: שיעור 13 – ח"א, פרק ב, פסקאות 3-4

תאריך: כ מרחשון התש"ף

תקציר: העמקנו וביארנו בדברי הרמב"ם על מצבו של האדם ותודעתו העליונה שלפני החטא ועל המצב שהתחדש לו ולדעתו ותחום התעסקותה לאחריו ובעקבותיו. בהקשר זה ביארנו שני פירושים אפשריים בדרכו של הרמב"ם במשמעות "והייתם כאלהים (=השופטים, מנהיגי המדינות) יודעי טוב ורע", והרחבנו במשמעויות השונות שכלל הרמב"ם במונח ה"נורמות המפורסמות" לעומת "המושכלות".

כותרת משנה: שיעור 12 – ח"א, השלמת פרק א ותחילת פרק ב, 1-3

תאריך: יט מרחשון התש"ף

תקציר: השלמנו את ביאורו של הרמב"ם למונחים "צלם" ו"דמות" ומשמעותם בפסוק "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", והדגשנו שיותר ממה שהפרק מלמד על האלוקים והרחקת ההגשמה ממנו הוא מלמד על האדם ומהותו ותכליתו.

אחר, ניגשנו לפרק ב וראינו את שאלתו של המלומד כיצד ייתכן הוא שהתורה מספרת (לפי הבנתו) שאדם הראשון נשכר וזכה בהשכלתו ע"י חטאו?! החלנו ללמוד גם את תשובתו ופירושו העמוק של הרמב"ם לפרשה זו, ונשלימה בע"ה בשיעור הבא.

חלק א – דעת ה' א-ל עולם

(76 פרקים, 88 שיעורים, מספרים 11-98)

פרקי המונחים (א-מט), 42 שיעורים, מס' 11-52:

כותרת משנה: שיעור 11 – ח"א, תחילת פרק א, המונחים צלם ודמות

תאריך: טז מרחשון התש"ף

תקציר: הרמב"ם פותח בביאור המונח "צלם", ותחילה בא להוציא מההבנה החמורה שיצאה ממחשבה שמשמעותו היא תואר ותבנית חיצונית בלבד, דהיינו שבשל לשון הכתוב "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" הסיקו מזה שיש לה' תבנית אברי גוף כתבניתו של האדם חלילה וחס. אחר, הרמב"ם מלמד כי המונח "צלם" מופיע במקרא במשמעות של ה'נפש האנושית', 'ההשגה האנושית' ומלמד שזהו ה"צלם" האלוקי שנברא לאדם. בהמשך הפרק (שיבואר בשיעור הבא), העוסק במשמעות המונח "דמות" נלמד מדוע צלם זה אלוקי הוא ובמה הוא דומה לצלמו של אלוהים.