שם עב יוצא מהפסוקים שלפני קריעת ים סוף בסדר של ישר-הפוך-ישר. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מסביר שזהו סדר יסודי של בריאת העולם ועבודת ה'. ואכן, ניתן למצוא את הסדר הזה במעשה בראשית, בימות השבוע, בקוי-היסוד של הספירות וכמובן גם בעבודת האדם לבוראו ובסדרי החיים שלנו בכלל.
הרב איתיאל גלעדי בשיעור מתוך עלון נפלאות לפרשת בשלח

עולם התורה עבר במשך הדורות מהפכות - מהפכת כתיבת התורה שבעל פה, מהפכת לימוד התורה בשכר, מהפכת לימוד התורה לנשים ובימים אלה המהפכה הרביעית, מהפכת לימוד התורה לאומות העולם. אפשר לסמן את תהליך העליה של אינו-יהודי שרוצה להתקדם בחמשה שלבים - מבן אדם לבן נח, מבן נח לבן אברהם, מבן אברהם לבן יצחק ומבן יצחק לבן יעקב (הכל לפני גיור, שהופך אותו לישראל) - כשבכל שלב יש תוספת מהותית בתפיסה הדתית שלו. נדבך נוסף במהפכה הרביעית, שחוגגת שבע שנים (מאז כ"ד טבת תשע"ה).
הרב איתיאל גלעדי בשיעור מתוך עלון נפלאות לפרשת בשלח

"כי מציון תצא תורה" היינו התורה המסורה של הצדיקים. "ודבר ה' מירושלים" היינו החיבור האישי-האינטימי לה' של בעלי התשובה. דווקא אצל בעל תשובה היראה היא שלמה - הוא שלם עם היראה שלו ושמח בה, ומתוך עובד את ה'. כל יהודי צריך את שתי הבחינות, אך בדורנו, דור של תשובה, העיקר וההתחלה הם התשובה - "בעלי התשובה ישתלטו על המדינה".
הרב איתיאל גלעדי בשיעור מתוך עלון נפלאות לפרשת בא.

את הפסוק "ושמרת את החקה הזו למועדה מימים ימימה" פרש המגיד ממעזריטש כיכולת להמשיך הארה מפסח הראשון ("מימים") לחגי הפסח ולמועדים בכלל בכל הדורות ("ימימה"). רבי לוי יצחק מברדיטשוב הרחיב את הדברים לכך שאפשר להאיר את הארת החגים בכל ימות השנה (בעולם-שנה-נפש) - האמונה בנסים היא הארת פסח, האמונה בקבלת התורה היא הארת שבועות והאמונה במחילת עוונות היא הארת סוכות. בעצם, יש כאן תיקון שלשת ממדי הזמן - הרגשת יציאת מצרים בכל רגע בהוה, חיבור לתורה הקדומה שבעבר ושאיפה לגאולה העתידית בחג הסוכות - "ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד/
שיעור מאת הרב איתיאל גלעדי מתוך עלון נפלאות לפרשת בא

הרמב"ם דגל בידיעת השלילה - הפשטה של ה' מכל תואר ולבוש מוכר. רבי חסדאי קרשקש שבא אחריו טען שיש ידיעת החיוב - והחשיבה שלו מטרימה את כל מחשבת החסידות שקרבה את ה' להכרתנו וללבנו. הסיפור בגדי המלך החדשים נותן זוית מענינת ליחס בין ההפשטה וההלבשה, כאשר ה'גיור' שלו מסביר את הנחיצות בסדר הדורות - ההפשטה של הרמב"ם לפני ההלבשה של החסידות, שלילת הגשמיות ועבודה זרה לפני בנין בית המקדש.
שיעור מאת הרב איתיאל גלעדי מתוך עלון נפלאות לפרשת וארא.

סניגורן של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, מדגיש כי עבודת ה' צריכה להיות בשביל לגרום לו תענוג, בלי לחשוב על עצמי. אבל אבא אוהב שבנו מתענג - ולכן התענוג שלנו הוא עצמו מצוה הגורמת נחת רוח לה'. התבוננות בסוגי תענוג ובכוונות של תענוג.

חבר טוב בעבודת ה' הוא מיסודות החסידות. גדר הקדושה הוא אחדות וחיבור וגדר הקליפה הוא פירוד ואינטרסנטיות. לכן, חברות בעבודת ה' היא חברות בין הנפשות האלוקיות, בעוד הנפשות הבהמיות נותרות נפרדות - מה שמקנה יתרון לקדושה, כאשר שתי נפשות אלוקיות מתמודדות (כל פעם) עם נפש בהמית אחת. תחושת החברות הזו צריכה ללוות את כל מערכות היחסים - "עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות".
הרב איתיאל גלעדי בשיעור מתוך עלון נפלאות לפרשת שמות.
(ביאור היום-יום כ' טבת).

לפני יציאת מצרים מופיע בתורה שם מיוחד, שם "אהיה", שחוזר רק כאן. רבי לוי יצחק מברידטשוב לומד שלל הדרכות בעבודת ה' מהשם הנדיר הזה. תכלית הכל היא לזכור ששם זה, המלמד שתמיד יש לאן לשאוף ותמיד יש עוד שלב, הוא הכנה בלבד. השאיפה שלי מה "אהיה" כשאהיה גדול היא מתוך קטנות מוחין של מודעות עצמית, והתכלית היא להגיע לשם הוי', לגדלות מוחין שכולה מודעות טבעית, הזורמת עם רצון ה' כאן ועכשיו.
הרב איתיאל גלעדי בשיעור מתוך עלון נפלאות לפרשת שמות.

דוד המלך אומר לבנו שלמה "דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה". על הפסוק הזה מבסס אדמו"ר הריי"צ (לוח היום-יום ו' טבת) את הגדרת ה'עבודה' החסידית - עיסוק בהשכלה והבנה, כאשר לכל דבר שמובן בשכל יש גם פועל-יוצא בעבודת הלב. אכן, ניתן לתאר שני סוגי עבודה - מכווצת ומאומצת או טבעית וזורמת, עבודה של יראה ועבודה של אהבה. השיעור עוסק ביחס בין שני סוגי העבודה אצל האדם ובמהלך הדורות.
מאת הרב איתיאל גלעדי מתוך עלון נפלאות לפרשת ויחי

חמשת פסוקי ברכת יהודה מכוונים כנגד חמש קומות נשמתו, מלמטה למעלה - נפש-רוח-נשמה-חיה-יחידה. שיא הברכה הוא "חכלילי עינים מיין". שתית יין יכולה להיות שלילית, ויכולה גם להביא לשמחה ולקירוב גדולים. התבוננות קצרה במאמרי החסידות על חכלילות עינים בקדושה.
שיעור מאת איתיאל גלעדי מתוך עלון נפלאות לפרשת ויחי