הקב"ה אומר לאברהם אבינו "התהלך לפני והיה תמים". רגילים לחשוב שתמימות היא קבלה-חסרת-שאלות של הנהגת ה', אך ה' מבקש תמימות יהודית אחרת - הליכה לפניו והנהגת העולם. ההנהגה הרצויה היא דווקא "צדיק גוזר והקב"ה מקיים", ולא הנהגה בה הקב"ה מנהל את העולם בלי להתחשב בדעת יהודים-הצדיקים.
שיעור מאת הרב איתיאל גלעדי מתוך עלון נפלאות לפרשת שמיני.

ביום השמיני למילואים קרבים קרבנות "היום", בלי הכנה של "ימי ביקור". כשאדם עובד מתוך תודעת-כפרה, שממוקדת בעצמו, נדרשת הרבה הכנה ובקורת עצמית, אך כשאדם עובד מתוך רצון לשמח את ה' - הוא מבין ששמחה היא דווקא בעבודת הפחותים ביותר, ובשמחה מקריב את עצמו מיד לפני ה' וזוכה לגילוי אלקות "היום".
עיון בקדושת לוי לפרשת שמיני.
מתוך עלון נפלאות לפרשת שמיני מאת הרב איתיאל גלעדי.

המלחמה בעמלק היא מלחמה בין-לאומית - לעם ישראל יש בשורה לעולם ועמלק נלחם כדי לצמצם את השפעת עם ישראל. עמלק מנסה להחדיר ארס של ספק, של בגידה ושל גאוה ועם ישראל עומד כנגדו עם בשורה של אמונה, של אמת-נאמנות ושל שפלות וחסד אמתי.
שיעור מאת הרב איתיאל גלעדי

פורים קשור לתיקון שבט בנימין, ממנו באים שאול המלך, מרדכי ואסתר. השושלת הזו מצטיינת בתכונת "יש פה ושותק". סימנה של השתיה כדת בפורים היא שתיקה, שרק לאחריה ובעקבותיה מגיע גילוי הסוד הפנימי-האמתי.

שלשת מצוות יש בנישואין כבמעין רצף אחד - קידושין, עונה, פריה ורביה. שלש המצוות הללו מכוונות כנגד שלש מצוות הציבור - העמדת מלך, מחית עמלק, בנין בית הבחירה. עמלק מנסה להאחז במצות עונה ולפגוע בשלום הבית. הדרך למחות את עמלק היא לא להתייחס למצוות עונה כ'דרך' ו'אמצעי' למשהו אחר, אלא לראות אותה כקובעת ברכה לעצמה, מתוך תשומת לב לפרטי הפרטים שבה, באהבה וכבוד בין בני הזוג.
הרב איתיאל גלעדי בשיעור על עלון נפלאות לפרשת ויקרא

כוחו של עמלק הוא לפגוע בנו "בדרך", כשאדם נמצא בחוץ, במעבר בין נקודה לנקודה. כשאדם נמצא בפנים, במקומו שלו, אין לעמלק כל אחיזה. הציווי "זכור" מלמד אותנו כיצד להיות בכל מקום בפנים, בפנימיות, בחיי מנוחה והתעכבות על כל פרט כחשוב בפני עצמו - ולא רק כאמצעי למטרה. אז, כשמלחמת עמלק עצמה איזה רק אמצעי למקום טוב יותר, אלא מצוה בפני עצמה - אין שליטה לעמלק ואנחנו יכולים לנצח אותו. השיעור מבוסס על מאמר ד"ה "זכור את אשר עשה לך עמלק" תש"מ.

מדוע בשבת אסורות כל המלאכות וב"שבת הארץ" כל מלאכות הקרקע? האריז"ל מסביר באריכות את ההבדל בין העליות של השבת לעליות של השמיטה. שני הבדלים עיקריים יש בין העליות - בשבת העליה היא עד אין-סוף, בכל העולמות, ובשמיטה העליה היא רק עד המלכות דאצילות; בשבת המלכות עולה מחוברת לספירות שמעליה ובשמיטה היא עולה בפני עצמה. משני ההבדלים הללו נגזרים ההבדלים בהלכה בין שבת ושמיטה לענין מלאכה ולענין תחומין. בתוך הדברים מסביר האר"י גם את משמעות עבודת ה' הפנימית בחול, בשמיטה ובשבת. החסידות לוקחת את סודות הקבלה ומוסיפה להם הסבר ב'עבודה', כשהדגש בשיעור הוא על עבודת ה' המיוחדת של שנת השמיטה.
הרב איתיאל גלעדי בשיעור מתוך עלון נפלאות לפרשת פקודי

תקציר: "יפה את רעיתי כתרצה" - "כשאת רוצה". יפי מיוחד מתגלה בעם ישראל כשהוא מכוון מעצמו לרצון ה', לא לפי הוראות תורת הנצח (ולעתים גם בניגוד להוראות, בהוראת שעה המסורה ל"יודעי בינה לעתים"). היכולת לזהות מהלב את רצון ה' נובעת מאהבת ישראל צרופה, מתוך נטית החסד הבריאה של עם ישראל (שהרי "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר", כולל לתורה עצמה). היפי הזה, המתבטא בעיקר בהנהגת מדינה-מלכות, הוא המפתח לתיקון המדינה החילונית - ממלכת הצפון (שתיקונה קודם לתיקון ירושלים הדתית ולתיקון הציבור התורני).
הרב איתיאל גלעדי בשיעור מתוך עלון נפלאות לפרשת פקודי

תיקון הפסיחה על שתי הסעיפים הוא חג הפסח. כשם שבקדושה פסח הוא חג הדיבור, פה-סח, כך הפסיחה בקליפה קשורה בקשר הדוק לדברים בטלים, ששרשם הוא "שיחה יתרה בין איש לאשתו". השיחה היתרה הפסולה, שגורמת נזק סביבתי גדול, היא שיחה של גאוה ותלונה, עליה נאמר "נרגן מפריד אלוף" - שיחה שמדגישה את הפירוד והשוני בין האיש והאשה, שכל אחד מנסה להתבלט בקשר. השיחה הטובה והרצויה היא שיחה שמבטאת אמונה ושפלות, וגורמת לקירוב - שיחה בה כל אחד מבני הזוג בטל אל היחד, אל השכינה שביניהם. התובנות הללו עולות מתוך עיון מעמיק בסיפורי אחאב ואיזבל, הרקע התנ"כי לסיפור אליהו בהר הכרמל בו נתקנת הפסיחה על שתי הסעיפים.
הרב איתיאל גלעדי בשיעור מתוך עלון נפלאות לפרשת ויקהל

אליהו הנביא בהר הכרמל לא טוען נגד העם 'עד מתי אתם עובדים עבודה זרה?!' אלא "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים?!". במובן מסוים, הפסיחה על שתי הסעיפים היא פגם נפשי עמוק יותר וכנראה גם מצוי יותר. פסיחה על שתי הסעיפים יכולה לנבוע מספק, מה האמת, או מתפיסה של שיתוף, של גם-וגם, שמבוססת על אינטרסים וסופה משבר ויאוש. תיקון הפסיחה הוא בחג הפסח - פסח ראשון מתקן את פסיחת-הספק ופסח שני את פסיחת-השיתוף.
הרב איתיאל גלעדי בשיעור מתוך עלון נפלאות לפרשת ויקהל.