נסחפים עם ת.ס אליוט, הקומדיה האלוהית של דנטה, ודולי סיטי של אורלי קסטל בלום.

רק בהדרגה התברר לנו על מה אנחנו מדברים בעצם בפרק, אבל זה היה שווה את ההיסחפות.

פרק 13 לנסחפים ובו אנחנו מתמודדים עם קדיחות במרתפים של בית אריאלה, קוראים אורלי קסטל בלום ושואלים לראשונה מה שלומנו.

עוד פרק לימי המלחמה והאבל. קראנו שיר של משוררת פלסטינית-אמריקאית, ולטר בנימין בפרגמנט תאולוגי פוליטי ואת הסצינה המרגשת ביותר באיליאדה על פגישת אב שכול עם מי שהרג את בנו.

יש גם: הערות על אליהו יוסיאן.

ויכוח על הבודהיזם בין עמית לערן.

איך מתרגמים מילים כמו kindness ו-joy.

ועוד המון דברים.

פרק שני לימי המלחמה ובו עמית, אורי וערן מדברים על נבואות הזעם של אבי מוגרבי וגבריאל בלחסן על ישראל של שנות התשעים והאלפיים, על חיים גורי, על ההשוואה של המלחמה הנוכחית למלחמת העצמאות ועל עוד המון דברים.

פרקים ארוכים אבל אין לכם עבודה

פרק עשירי שבו אנחנו מנסים לדבר, עד כמה שניתן, על הטרגדיה: על התמונות, על הסיפורים, על ההפתעה ועל מה שידענו תמיד.

בפרק - דת האסלאם, הנוסח הבטחוני, עזה כעיר תאומה לתל אביב, ארז ביטון, השמאל הציוני, אפוקליפסה בתרבות, שיבת המודחק.

פרק שבו אנחנו קוראים שירים ומדברים עליהם. נראה לי שהגענו לתובנות יפות.

דיברנו על:

סירונית / לואיז גליק

שירת הסירנות מהאודיסאה

אני לא מזלזל ביופייך / נתן וסרמן

פרק שמיני לנסחפים ובו אנחנו יורדים לעומקו של הספר. האם קפקא צדק כשאמר שסנצ׳ו פנסה הוא האסון של דון קיחוטה כי הוא מציג בפניו את המציאות? האם ערן עושה פרצופים לעמית או להפך? האם עקרון המציאות הכרחי באהבה?

פרק שביעי לפודקסט ובו אורי, עמית וערן נסחפים אל לה מאנצ׳ה, שם דון קיחוטה קם בוקר אחד לאחר שקרא אלפי ספרי אבירים והחליט להיות אביר בעצמו.

פרק של חילופי תפקידים, דרמות ווידויים.

בסוף הפרק השיר מלאך של אבימור קינן

פרק שישי וכשר לפודקסט נסחפים, ובו עמית, אורי וערן קוראים שיר של אורין רוזנר ואת הסצינה הכי שוברת לב באיליאדה. נגדיר את הגבר המתוק ונדבר על אשליות.

בסוף הפרק השיר "אין זה קשה ללכת לעזאזל" של בריאן מאתיס.

It's Not Hard to Get Lost by Bryan Mathys

הפרק שהקלטנו בבית אריאלה כדן וכדין נמחק לצערנו הרב כי הקלטנו אותו על כרטיס זול מאוד שנרכש במדינת עולם שלישי...

אז... בפרק מוזר שהוא ספק קריאה לעזרה ספק קריאת מואזין ערן הורוביץ מדבר במשך שעה וארבעים על גויה, אומן ספרדי.

בסוף הפרק שיר מהתקופה!