פרק עשרים חגיגי במיוחד עם ליה פן, עורכת ומו״לית בהוצאת פן!

דיברנו על האופרמנים שיצא לא מזמן בהוצאה, ספר שהגדירו כ״קריאת הזהרה״, אבל יותר מכל הוא קריאה יפה ועמוקה.

איך פשיזם מחלחל בחברה דרך הנימים הדקים ביותר של היחסים? איך מרגיש פשיזם בבוקר, בערב, בבית קפה, בבית הספר, במיטה?

והכי חשוב - איך לדעת מתי ללכת?

פרק 19 לנסחפים ובו אנחנו קוראים שתי יצירות קאנוניות על אבות ובנים:

- א.ב יהושע - בתחילת קיץ 1970

- עמוס עוז - דרך הרוח

פרק 18 ובו אנחנו קוראים את המיתוס של נרקיס ואת ״אישה נחה״ של מעין גולדמן, מדברים על יונתן גפן, אליה סולימאן ונדב לפיד. אתם לא תאמינו איך הכל נקשר. פרק סוער עם התמקדמות בנרקיסיזם. היה הרבה מה לומר בנושא...

ממשיכים להיסחף והפעם עם אתגר קרת, פיליפ רות׳ ורולאן בארת.

פרק שווה עם הפרעות.

אלה החיים ואנחנו ממשיכים להיסחף - והפעם בעקבות חנוך לוין ו״מלכת האמבטיה״.

מקריאים מערכונים מתוך הפרק ומדברים עליהם. הרוחות התלהטו יותר מפעם אחת. מזל שאי

פרק 15 לנסחפים ובו אוטופיות ודיסטופיות - בין ה״דרך״ של קורמאק מקארתי ל״שיר אשיר בגשם״, בין המורה הרוחני צ׳וגיאם טרונגפה וגתה. עמית אמרה שזה היה אחד הפרקים הכי מעניינים שלנו.

נסחפים עם ת.ס אליוט, הקומדיה האלוהית של דנטה, ודולי סיטי של אורלי קסטל בלום.

רק בהדרגה התברר לנו על מה אנחנו מדברים בעצם בפרק, אבל זה היה שווה את ההיסחפות.

פרק 13 לנסחפים ובו אנחנו מתמודדים עם קדיחות במרתפים של בית אריאלה, קוראים אורלי קסטל בלום ושואלים לראשונה מה שלומנו.

עוד פרק לימי המלחמה והאבל. קראנו שיר של משוררת פלסטינית-אמריקאית, ולטר בנימין בפרגמנט תאולוגי פוליטי ואת הסצינה המרגשת ביותר באיליאדה על פגישת אב שכול עם מי שהרג את בנו.

יש גם: הערות על אליהו יוסיאן.

ויכוח על הבודהיזם בין עמית לערן.

איך מתרגמים מילים כמו kindness ו-joy.

ועוד המון דברים.

פרק שני לימי המלחמה ובו עמית, אורי וערן מדברים על נבואות הזעם של אבי מוגרבי וגבריאל בלחסן על ישראל של שנות התשעים והאלפיים, על חיים גורי, על ההשוואה של המלחמה הנוכחית למלחמת העצמאות ועל עוד המון דברים.

פרקים ארוכים אבל אין לכם עבודה