נסחפים

פרק שלושים לנסחפים! ובו אנחנו מארחים את פרופ' אריה דובנוב, היסטוריון שמופקד על לימודי ישראל באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון שבמדינת וושינגטון די.סי שבאמריקה. היה תענוג גדול.

דיברנו על הרומן הכי קשה (לדעתי) של יהודית הנדל, "הר הטועים". ולאט לאט הגדרנו דרכו מה כל כך קשה בישראל ומה מיוחד ביחס שלה לשכול.

היום הזמנו את מיכל צורן הכותבת, יוזמת-שותפה של "מועדון כתב" ומנחת הפודקסט זו דעתי על כל פנים, לדבר איתנו על נושא שהעסיק אותנו הרבה לאחרונה: נאמנות ובגידה.

קראנו משיריה של אורית גידלי ומתוך "ליל אוגוסט" של אלפרד דה מיסה.

בגידה של ריטה

דורי פרנס, מלחין ואיש תיאטרון, מתרגמם של רבים ממחזות שייקספיר לעברית, בא אלינו... מה נגיד? היה תענוג אמיתי.

דיברנו על ריצ׳רד השלישי שראינו לאחרונה בתיאטרון גשר, בכיכובה של יבגניה דודינה ובבימויו של איתי טיראן.

האתר של דורי פרנס עם תרגומיו

פרק עשרים ושבע לנסחפים, בו אנחנו קושרים (לראשונה בהיסטוריה) בין נטליה גינצבורג (המידות הקטנות) לבין קרלוס קסטנדה. רצינו לדבר על חינוך וחניכה ובעצם דיברנו ממש על זה.

וגם: אורי מעודד את כולם ללכת להצביע בבחירות המקומיות.

הפרק הכי טוב עד כה.

דיברנו על אהבת עיר. רק לקראת סוף הפרק אורי גילה לנו שבעצם רצה לדבר על שתיקה.

קראנו מ: בודלר, רחל איתן (מתוך שידה ושידות) ולאה גולדברג.

מזכירים לכם לשתף ולדרג! רציני עכשיו, אפילו הקלטתי פתיח שבו אני מבקש את זה מכם.

מדברים על "המלך ליר" של שייקספיר.

"לא, לֹא, לֹא. בּוֹאִי, נִסְתַּלֵּק לַכֶּלֶא;

          שְׁנֵינוּ לְבַד נָשִׁיר כְּמוֹ צִפּוֹרִים

          בַּכְּלוּב. כְּשֶׁתְּבַקְּשִׁי בְּרָכָה מִמֶּנִּי

          אֶכְרַע וַאֲבַקֵּשׁ מִמֵּךְ סְלִיחָה.

          וְכָךְ נִחְיֶה, וְנִתְפַּלֵּל, נָשִׁיר,

          וּנְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת מִזְּמַן,

          נִצְחַק עַל גַּנְדְּרָנִים מִתְפַּרְפְּרִים,

          נִשְׁמַע נוֹכְלִים קְטַנִּים שֶׁמְּרַכְלִים

          חַדְשׁוֹת חָצֵר; וּנְשׂוֹחֵחַ גַּם

          אִתָּם – מִי מְנַצֵּחַ, מִי מַפְסִיד,

          מִי בָּאָפְנָה, מִי לֹא – וְנִתְעַמֵּק

          בְּכָל תַּעֲלוּמוֹת עוֹלָם, כְּאִלּוּ

          הָיִינוּ מְרַגְּלִים שֶׁל אֱלֹהִים.

          וּבֵין קִירוֹת סְגוּרִים נִשְׂרֹד אַחֲרֵי

          סִיעוֹת וּמִפְלָגוֹת שֶׁמִּתְגַּדְּלוֹת

          וּמִתְקַטְּנוֹת כְּמוֹ סַהַר."

*בתרגומו של דורי פרנס

פרק עשרים וארבעה לנסחפים ובו אנחנו קוראים את "יאני על ההר" של דוד גרוסמן. לפי אורי מדובר בסיפור הכי יפה שלו.

קצין נותר כמעט לבד במוצב שעומד להתפוצץ.

סיימנו עם המלך ליר והזכרנו גם את נתניה.

פרק עשרים ושלושה לפודקסט ושוב מגיע אלינו אורח - יובל פלוטקין שדיבר איתנו על בורחס, סופר אהוב עליו מאוד.

קראנו בסיפורים ״פונס הזכרן״, ״הדרום״, ״בן האלמוות״ ובעוד ציטוטים מפה ומשם.

כרגיל, אנחנו מנסים לקרוא בסופר מתוך מילותיו שלו - ואלה מתגלות כמפתיעות, לפעמים סותרות את עצמן. בורחס התגלה בפרק הזה כמדען, כפשיסט, כמהפכן, כהוגה הרעיון הבסיסי של ה-chatGPT וכאיש פצוע.

למה בורחס דווקא עכשיו? כי כמו שעמית אמרה, ״הוא מנסה להפוך את העולם לנסבל״.

* אני (ערן) בלבלתי בפרק בין המספרים הרציונליים לממשיים... מקווה שתסלחו...

פרק עשרים ושניים לנסחפים ובו אנחנו מנסים ליישם את המשוב שלכם - להפריע פחות אחד לשני.

דיברנו על עבודת האבל.

קראנו מעלילות גלגמש, שיר של חיים גורי, דנה אמיר (״גלות הגוף המדבר״) ופאוסט.

כל זה מתחבר לפרק עשיר מאוד וקצר מאי פעם.

פרק עשרים ואחד לנסחפים ובו אנחנו מדברים על ״שישיפוז״ של בורכרט, קוראים שירים מפתיעים ובודקים אם התקווה היחידה היא המוות.

מסדרת הפרקים הרלוונטיים מאוד...!