במדרשים מובא כמה תיאורים על מקרים בהם מי שעשה חסד זכה בעתיד שיעשו חסד איתו או עם זרעו, ולהפך מקרים בהם לא גמלו חסד כשהיו צריכים לכך, בעתיד נפרעו מהם. מתוך כך מראה המהר"ל עד כמה חשוב לגמול חסדים כשצריך לכך.

 הרב ביאר את היחס שבין החסד למשפט. על פי המדרש העולם עומד על 3 רגליים של משפט ורגל אחת של חסד. ויש להבין לב מהו אותו עולם שאינו יציב, כיצד החסד משלים אותו, ולמה יש הו"א שאינו יציב.

 הרב ביאר את ההבדלים שבין צדקה לבין גמילות חסדים, ופתח את פרק ג' העוסק במעלת החסד כיסוד העולם וכסא כבוד ה׳.

 המהר"ל מבאר מימרא דומה למימרא מהשיעור הקודם: שכל מי שמקיים - הכנסת אורחים, ביקור חולים, עיון תפילה, השכמת בית המדרש, מגדל בניו לתלמוד תורה והדן את חבירו לכף זכות אדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב.

 המהר"ל מבאר את המימרא שכיבוד אב ואם גמ"ח והבאת שלום בין אדם לחבירו - אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב. לדבריו, יש 3 צדדים של עשיית טוב שמגולמים בכל אחת מהמצוות הללו. לבסוף נראה למה דווקא מצוות אלו נבחרו ומדוע תלמוד תורה הוא כנגד כולן.

 בשיעור הרב יראה שלימוד תורה ללא עשיית גמ"ח, דומה כמי שאין לו אלוה כיון שהוא לומד תורה אך לא מוציא אותה מהכח לפועל והוא לא מביא לידי ביטוי בפועל את הנהגת ה' בעולם כיון שלא מקיים את רצונו ולא מראה שמקבל עליו את עול המצוות. לבסוף נראה מדוע דווקא גמ"ח היא המצווה שנתבעת מן האדם שעוסק רק בלימוד.

 המהר"ל מבאר היכן מופיעה גמ"ח בתורה שנקראת טוב. בהמשך נדון בשאלה מי יותר גדול משה או התורה ובשביל מי מהם נברא העולם, באילו סברות נחלקו, ומהי משמעותה העמוקה של מחלוקת זו. לבסוף נעסוק במשמעותה של השבת כמשלימה לעולם, ומהו העומק שבמצוות חלה, מעשרות וביכורים.

 בשיעור נראה שגומלי החסדים זוכים לאריכות ימים כיון שהם מרבים טוב וקיום בעולם. בהמשך נבאר מהי המשמעות בכך שהתורה תחילתה וסופה גמילות חסדים.

הרב הראה כיצד התרוממות על ידי גמ"ח מחסה את האדם תחת כנפי השכינה.

הרב תיאר כיצד הליכה בדרכי גמ"ח מבטאות את עצמיותו של האדם.