הרב מסביר את מצוות עגלה ערופה ואת החשיבות של ליווי האורחים בעיר. לאחר מכן הרב מסביר סיפור שעוסק בליווי במסכת ברכות, ואת משמעות הפסוק: "ארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם".

הרב מסביר את הקשר בין שמחת חתן וכלה לבין קבלת התורה במעמד הר סיני. בהמשך הרב מבאר את משמעות השכר של המשמח חתן וכלה: הקרבת קרבן תודה ובניית חורבה מחורבות ירושלים.

הרב הסביר שאם רואה את המת ואינו מלוהו עובר משום "לועג לרש חרף עושהו", כיוון שהוא בעצם לועג לבורא עולם שיצר את המציאות כפי שהיא. בהמשך הרב ביאר את דברי הגמרא שכל המוריד דמעות על אדם כשר ה' סופרן ומניחן בבית גנזיו, ומדוע המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקבורה בחייו.

 הרב דיבר על ההבדל שבין ביקור חולים לצדקה רגילה, כיצד ביקור החולים מחיה את האדם וממילא מי שלא מבקר כאילו שופך דמים. ולבסוף הראה שהמבקר את החולה זוכה - שניצול מדינה של גיהנם, שיצר הרע לא שולט בו, שירווה נחת רוח מייסורים, ולכך שיקבל כבוד והכרה.

 בשיעור נראה עד כמה חשובה מצוות גמילות חסדים, עד כדי כך שעשייתה הביאה רווחים עצומים במהלך ההסטוריה, וההימנעות ממנה גרמה לאסונות גדולים ביותר.

 הרב ביאר מדוע הכנסת אורחים גדולה מהשכמת בית המדרש, והראה את גדלותה של הכנסת האורחים דווקא כאשר מדובר בפנים חדשות, שמתוך כך מעלה האדם ומתחבר לצלם אלהים שבו.

 הרב דיבר על היחס שבין גמילות חסדים, ביקור חולים וקבורת המת, והראה כיצד הן מבטאות שלוש מדרגות שונות של נתינה וכיצד הם מקבילים לבחינת שלושת האבות.

 במדרשים מובא כמה תיאורים על מקרים בהם מי שעשה חסד זכה בעתיד שיעשו חסד איתו או עם זרעו, ולהפך מקרים בהם לא גמלו חסד כשהיו צריכים לכך, בעתיד נפרעו מהם. מתוך כך מראה המהר"ל עד כמה חשוב לגמול חסדים כשצריך לכך.

 הרב ביאר את היחס שבין החסד למשפט. על פי המדרש העולם עומד על 3 רגליים של משפט ורגל אחת של חסד. ויש להבין לב מהו אותו עולם שאינו יציב, כיצד החסד משלים אותו, ולמה יש הו"א שאינו יציב.

 הרב ביאר את ההבדלים שבין צדקה לבין גמילות חסדים, ופתח את פרק ג' העוסק במעלת החסד כיסוד העולם וכסא כבוד ה׳.