באמצע שנות ה-90 הביטלס הנותרים ללא ג'ון לנון התאחדו ועשו מוזיקה חדשה. זו כותרת בומבסטית שיש בה שמחה ועצב בו זמנית. עצב על כך שג'ון לא זכה להיות שותף לכך, ושמחה על היכולת של שלושת חברי הלהקה להתעלות מעל הכעסים והאגו ולסגור את הסיפור של הביטלס באופן מכובד לאחר שני עשורים של רכבת הרים עסקית ודם רע.

עוד לפני הרעיון לאחד את הביטלס, היה רעיון אחר שליווה את הביטלס עוד מ 1968, שנתיים לפני הפירוק הפיזי של הלהקה: סרט דוקומנטרי שיסקור את ההיסטוריה של הלהקה מתחילת העשור של שנות ה-60 ועד לסוף העשור.

ב 1968 הוקם ארכיון הקטעים המצולמים של הביטלס וניל אספינל שהוביל את חברת אפל, החל לקדם את הרעיון הזה של סרט דוקומנטרי.

בכל פעם שזה נראה שהרעיון הולך ותופס תאוצה, קרה משהו לא צפוי והרעיון נידחק הצידה. ככה עברו להם שני עשורים במהלכן נרצח ג'ון וחברי הביטלס הנותרים, פול, ג'ורג' ורינגו עברו תלאות ועשור אחד קשה עבור כולם - שנות ה-80. בסופן הכוכבים החלו להסתדר וכל ארבעת הצלעות של ריבוע האיחוד החלו להסגר יחדיו. הצלע האחרונה של ג'ורג' הריסון היתה העקשנית והסרבנית ביותר אבל סיבה לא צפויה דחקה בג'ורג' לסגור את הריבוע הזה.

על הרקע לפרויקט האנתולוגיה אספר בחלק א' ב'תחייה מחודשת' - שני פרקים שיספרו את כל הסיפור של פרויקט האנתולוגיה של הביטלס שהדור שלי ודורות נוספים 'התחנכו' על ברכיו ולמדו על הסיפור של הביטלס לעומק.