זה היה אסון לאומי בקנה מידה בלתי רגיל. אסון לאומי שנשכח.

בערב פסח 1917, בדיוק לפני מאה שנה, גורשו יהודי תל אביב מעירם והגולו. חלקם נדדו לפתח תקווה, אחרים לכפר סבא ומי שלא מצאו סידור קרוב נשלחו צפונה למושבות, לטבריה ולצפת.

רבים מתושבי העיר לא הכירו שום דבר חוץ מתל אביב ועתה נתקלו בקדחת, ביתושים, באיכרים הצפוניים ובתושבי טבריה קשי העורף. הגולים סבלו מרעב כבד, ממחלות ומגיפות.

קרוב ל1500 מהגולים מצאו את מותם מחוץ לתל אביב.

זהו סיפור על קורות תושבי העיר, שיצאו לגלות ולא שבו. זהו סיפורה של תל אביב של שנת 1917.

הפרק נכתב על ידי תומר שלוש המדריך סיורים חוויתים בתל אביב. בקרו באתר של תומר והזמינו סיור מרגש ויוצא דופן - http://tlvxp.com/ -

הפרק בחסות משרד רואי החשבון לבנטל את אורן ושות'. המשרד קיים משנת 1967 ועוסק בביקורת חשבונאית, ייעוץ עסקי וחשבונאי, ייעוץ מס, הערכות שווי, ליווי עסקי, גילוי מרצון, הכנת דוחות כספיים ודוחות אחרים ועוד. בין לקוחות החברה ניתן למצוא חברות שילוח וספנות, משרדי עורכי דין, עמותות, חברות מסחריות ועצמאים העוסקים בתחומים מגוונים. צרו קשר וקבלו ליווי אישי ויחס חם - מניסיון!

מוזיקה

* טיטינה – רמה מסינגר וגיל קפטן

* Burnt to a Crisp or Bloody as Hell - Teknoaxe

* The Forest Dreams - Teknoaxe

* Emerging from the Ashes - Teknoaxe

* At the End of All Things Revised - Teknoaxe

* Drifting Away from the World - Teknoaxe

* Lowly Tavern Bard III - Teknoaxe

* New Frontiers Piano Only - Teknoaxe

* Spooky Blocks - Teknoaxe

* Edge of the World - Teknoaxe

* The Solemn Fields - Teknoaxe

* Waypoint A Remastered - Teknoaxe

* Walking on the Moon Again - Teknoaxe

* Future in Slow Motion - Teknoaxe

 

רחוב הרצל והגימנסיה

 

כולנו מכירים היום את תל אביב כ"עיר ללא הפסקה". בתי הקפה שנפתחים בבוקר מתחלפים במסעדות עמוסות בצהרים, ומשם אפשר להמשיך לבר או למועדון שנסגרים רק עם עלות השחר. עיר עמוסה, רב-גונית, מלאת התרחשויות. דמיינו שאתם במקום הומה אדם, כמו רחוב שינקין או דיזנגוף סנטר או מתחם שרונה על יד קניון עזריאלי. אולי אתם בנמל תל אביב או על חוף הים ביום שטוף שמש. ועכשיו... דמיינו את כל האנשים מסביבכם נעלמים. העיר ריקה, יצאה להפסקה. הרחובות שוממים, החנויות סגורות, התריסים מוגפים בכל החלונות. בגן מאיר אין אף אחד שמטייל עם הכלב, בשוק הכרמל אין מוכרים ואין קונים, ברחוב אלנבי הסואן אין נפש חיה. לאן נעלמו כולם?

שדרות רוטשילד מול הים

לפניכם סיפור על היום שזה קרה באמת, זהו סיפורה של תל אביב ותושביה שגורשו, הוגלו ורעבו. זהו הסיפור על גירוש תל אביב, אסון לאומי שהתרחש לפני מאה שנה בדיוק.

ג'מאל פאשה לחופי הכנרת

שנת 1914 הייתה אמורה להיות שנה ככל השנים. תל אביב, שנוסדה חמש שנים קודם לכן, הייתה עדיין שכונה קטנה, פרבר של עיר הנָמֶל יפו. כמה עשרות בתים עם קומה אחת או שתיים, רובם עם גגות רעפים אדומים וגינות ירוקות. מעל כולם התנשאה הגימנסיה הרצליה - התיכון הראשון בעולם ששפת הלימוד הרשמית בו הייתה עברית. כיאה למפעל ציוני חשוב, בית הספר נקרא על שם בנימין זאב הרצל, אבי הציונות המודרנית.

מגורשים

לא רחוק משם עמד בית העסק היחיד בתל אביב. זהו הקיוסק שעודנו עומד בקצה שדרות רוטשילד. מייסדי תל אביב חשבו שהעסקים יישארו בעיר הגדולה, ביפו, ושתל אביב תהיה מעין פרבר ירוק ושקט. עיר גנים הם קראו לה.