את הפרק הזה כתבתי ומחקתי, כתבתי ומחקתי. היה קשה לעבוד עליו.

במהלך המחקר לפרק ראיינתי מספר אנשים שביקשו שלא אציין את שמם. כשניסיתי לשכנע אותם הם אמרו משפט בערבית - \'עדיף מאה אימהות בוכיות ולא אמא שלך\'. לא יכולתי להתווכח.

הפרק מספר על מצילים יהודים וערבים שעשו מעשים לא שגרתיים. הוא מתמקד בעיקר במאורעות תרפ\"ט. באותה שנה התרחש טבח אכזרי ביהודי חברון שהתגוררו בשכנות ובידידות עם שכניהם הערבים מזה מאות שנים.

בעת הטבח הנורא פעלו עשרות משפחות ערביות והצילו מאות מתושבי העיר היהודים. חלקם הגנו בחירוף נפש על שכניהם, אותם החשיבו כמשפחה.

אני רוצה להודות לפרופסור יאיר אורון שהקדיש לי יום שלם בו שוחחנו על האירועים הללו ועל אירועים נוספים. בעת שכתבתי את הפרק, בצירוף מקרים מוזר, יצא לאור ספרו של פרופסור אורון, מצילי 1929. פרופסור אורון גם לקח אותי לסיבוב בגן המצילים הבינלאומי, שהוא אחד מיוזמיו, וסיפר לי מדוע חשוב לו כל כך לספר על אותם אנשים.

תודה גם לפרופסור הלל כהן שהפנה אותי לפרופסור אורון. בפרק נעזרתי גם בספרו של פרופסור הלל כהן, \'תרפ\"ט שנת האפס בסכסוך היהודי ערבי\'.

תודה לאודי מגדל שמוביל את הפעילות הענפה של דרך שירה בנקי ועל ההערות החשובות לפרק. תודה לחברת בזק על תמיכתה בעונה השנייה של \'סיפור אחר\' לזכר שירה בנקי.