בשנת 1988, אש"פ הביע נכונות לפתוח במו"מ עם ישראל על בסיס קווי 1967. זה תפס את ישראל בכלל לא מוכנה לדבר עם אש"פ.

לאורך שנות קיומה, התנועה הציונית הפגינה גמישות אידיאולוגית לגבי "השאלה הערבית". לעומת זאת, בשנות השמונים, שתי מפלגות הגדולות, הליכוד והעבודה, הקימו ממשלות אחדות שבקווי היסוד שלהן נכתב שלא מדברים עם אש"ף. דווקא אחרי שקיומה של ישראל נהיה עובדה מוגמרת, אחרי שניצחה במלחמות קשות, אחרי שחתמה על הסכם שלום עם מצרים, האויבת הגדולה ביותר, נראה כיצד ההתמודדות עם אתגר מסוג חדש, האינתיפאדה הראשונה, הביאה את ישראל להבנה שמשא ומתן עם הפלסטינים פירושו משא ומתן עם אש"ף.

לתמיכה במולד - לחצו כאן.

★ Support this podcast ★