פרק שמיני: עידן הקונספציות

שבעת הפרקים של העונה עד כה הביאו אותנו לרגע הזה: הבנו שחמאס היא תנועה ג׳יהאדיסטית, ושהיא לעולם לא תכיר בלגיטימיות של מדינת ישראל. כשמוספים לזה את הרטוריקה המשיחית של סינוואר בשנים האחרונות - פתאום 7 באוקטובר נראה כמעט בלתי נמנע. אז איך בכל זאת לא ראינו את זה מגיע?

בפרק האחרון ננסה להבין איך ממשלות ישראל שקעו עמוק כל כך לתוך קונספציות מסוכנות, מה היה חלקה של תפיסת ״ניהול הסכסוך״ בשבת השחורה, ובעיקר - מה היינו יכולים, ועדיין מסוגלים - לעשות אחרת.

האזנה נעימה.

ב-1988 קם ארגון חמאס. ב-2023 הוא המיט על ישראל את המכה הקשה ביותר שחוותה אי פעם, ועל העם היהודי את הטבח הנורא ביותר מאז השואה. המתקפה היתה מופע של אכזריות בלתי נתפסת, אך גם תוצאה של התעצמות צבאית והונאה אסטרטגית מתוחכמת. איך קם חמאס תחת הכיבוש הישראלי, ומה עשתה ישראל לאורך השנים כדי להחלישו או לחזקו? איך עזה הפכה לחמאסטן? מה בעצם ביקש חמאס להשיג במשך השנים? ומה היה משקלו ההיסטורי של יחיא סינוואר בהחלטה לצאת למתקפה ששינתה את פני האזור?

אנחנו חוזרים ל-2005 אל לב הוויכוחים בתוך המאבק הכתום: מהשרשרת האנושית, דרך הניסיון להתנחל בליבותיהם של חברי הליכוד, הקמפיין למשאל עם, כפר מימון והעתירות של המתנחלים לבג״ץ. נחקור את המתח בין הזרמים בתוך המאבק, בין מי שתמכו בגישה ממלכתית ומי שקראו לשרוף את המדינה ולא נבהלו משימוש באלימות ושפיכת חומצה על חיילי צה״ל. נראה איך ההפסד של המאבק הכתום ב-2005 הפך למנוף לבניית כוח פוליטי. איך המאבק בהתנתקות חישל והוביל את הציונות הדתית, בתוך שני עשורים, מהשוליים של החברה הישראלית להגמוניה בכנסת, בצבא, במשפט ובתקשורת.

פרק חמישי: למה התנתקות? למה עזה?

בכל ממשלה שהיה חבר בה, אריק שרון היה הפטרון של ההתנחלויות ואף היה מהראשונים שתמכו בהקמתן ברצועת עזה. כפוליטיקאי, התנגד לכל נסיגה מהשטחים ופינוי התנחלויות. לפיכך, ההחלטה שלו לפנות באופן חד צדדי את כל ההתנחלויות בתוך רצועת עזה וארבע בצפון השומרון היתה לחלוטין לא צפויה ולא אופיינית לו. בפרק הזה, ננסה להבין מה גרם לאדם שקבע ש"דין נצרים כדין תל-אביב" לפנות את נצרים ונבחן את כל הסיבות האפשריות שהובילו את שרון להחלטתו ההיסטורית. האם היה זה נסיון לעצור לחץ בינלאומי למו״מ עם הפלסטינים? נסיון ציני להדוף חקירות שחיתות? או דווקא שינוי תפיסתי עמוק שהביא את אדריכל ההתנחלויות עצמו להבנה שישראל אינה יכולה "להחזיק 3.5 מיליון איש תחת כיבוש"? נגלה שבניגוד למה שמספרים לנו בכל חגיגות הנוסטלגיה לציון 20 שנה להתנתקות, המציאות היומיומית בהתנחלויות בעזה לא היתה רומנטית ופסטורלית, אלא סיוט מדמם וכואב.

אחרי שבפרק הקודם בחנו את ההצדקות הביטחוניות להקמת ההתנחלויות, כעת נתמקד בשאלה שפעם, לפני עידן כן ביבי\לא ביבי היתה השאלה המרכזית של הפוליטיקה הישראלית: האם הכיבוש (שנגזר מההתנחלויות) מביא לאלימות הפלסטינית? בניסיון לענות על השאלה הזאת, נגלה כי היה זה דווקא הימין של בגין שחשש ששלטון כיבוש יניב התנגדות. לבגין היה פתרון שהיום נחשב אנטי-ציוני: להעניק לתושבי השטחים אזרחות. עוד נגלה שפעם הפלסטינים היו נוסעים בלי בעיות בכבישי ישראל ושאנחנו היינו קונים אצלהם חופשי ובזול - איך הם הפכו להיות ה-אויב של ישראל? התשובה לשאלה זו תוביל אותנו חזרה אל קבוצת "מצפן" ואל ד"ר ישעיהו ליבוביץ', שהשמיעו קולות אזהרה צלולים כבר ב-1967, עשורים רבים לפני האינתיפאדה בדבר הסכנה הנשקפת מהמשך החזקת השטחים ללא מתן זכויות אזרחיות לפלסטינים.

למה לבנות התנחלויות בשטחים? מאז 1967, הטיעון האידיאולוגי והדיון הביטחוני הלכו "יד ביד" ומי שאימץ את שניהם היה כמובן הימין שתמיד שאף לאחד את כל הארץ, אבל גם תנועת העבודה. למי היתה בעיה עם הטיעון הביטחוני? לא תאמינו - ל מ ת נ ח ל י ם. הפרק הזה יסקור את תולדות הטיעון הביטחוני ויראה כיצד הוא השתנה ומתי הוא אומץ על ידי גוש אמונים.

ב-1956 ישראל נכנסה לעזה ונסוגה בלחץ בינלאומי. ב-1967 נכנסה שוב, והפעם החליטה להישאר. בפרק הזה אנחנו בודקים מה השתנה בין שתי המלחמות, ולמה דווקא ארגון הסיוע שישראלים אוהבים לשנוא, אונר״א, הפך לשותף המרכזי שאיפשר לישראל להישאר בלי לקחת אחריות על מאות אלפי פלסטינים. נבחן את ההיסוס של בן גוריון, את החישובים של דיין, ואת הרגע שבו ישראל התחילה "לנהל" את הסכסוך, במקום לפתור אותו.

"הסכת אוסלו: עזה תחילה״ הוא פודקאסט מבית "מכון מולד"; בהפקת ״עוגן לעתיד״ ובתמיכת הקרן החדשה לישראל.

קשה לזכור עכשיו, אבל עוד לפני ה-7 באוקטובר ההתנתקות היתה בכותרות, אבל בהקשר מעט שונה. עוד שחיינו ביקום הזה, החמאס עוד היה מורתע, הפלסטינים בכלל היו רסיס בישבן והבעיה הכי גדולה שלנו היתה ממשלה שאיימה לשנות את המשטר במדינת ישראל. הגנרלים של ההפיכה היו שמחה רוטמן בכנסת, יריב לוין במשרד המשפטים - שניהם טוענים שההתנקות היא הסיבה שהם נמצאים איפה שהם. ההפיכה למעשה היתה נקמה על ההתנתקות והזיכרון של הישראלים על מה שקרה שם, הפך לאחד משדות הקרב הפוליטיים נגדה. "איפה הייתם בהתנתקות?" שאלו אותנו התומכים בהפיכה. ואז העולם השתנה - עזה פלשה לתוך ישראל וגרמה לטבח הנורא ביותר ביהודים מאז השואה. ומכאן ההתנתקות הפכה להיות המגן של הממשלה והעומד בראשה מפני אחריות למחדל הזה. מה נכון ומה לא נכון בסיפור של הממשלה ותומכיה על ההתנתקות מרצועת עזה? בשביל לענות על זה צריך להבין מה זאת רצועת עזה, ובשביל לעשות את זה, נתחיל מהרגע שנוצרה - מיד אחרי 1948.

"הסכת אוסלו: עזה תחילה״ הוא פודקאסט מבית "מכון מולד"; בהפקת ״עוגן לעתיד״ ובתמיכת הקרן החדשה לישראל.

לקראת השקתה של העונה השניה "עזה תחילה" פתחנו לטובת כולם את פרק הבונוס של הסכת אוסלו שעלה לאוויר במאי 2024 תמורת תרומה למכון מולד.

פרק הבונוס של ההסכת עוסק באחד המיתוסים העקשניים בעניין כוונותיו של ערפאת בכניסתו לתהליך אוסלו והוא "ערפאת רימה אותנו" ויותר מזה - "הוא אמר לנו בפנים שהוא מרמה אותנו אבל אנחנו לא הקשבנו". הכוונה כאן לנאום שנשא ערפאת ביהונסבורג בשנת 1994, נאום המכונה "נאום חודייביה". משנת 1994 בדרום אפריקה, הפרק יקח אותנו עד למאה השביעית בחצי האי ערב, דרך שנות ה-90 ועד למלחמה הנוכחית. ניווכח כיצד הזיכרון של כל התקופות וההיסטוריה שלהן משפיעים זה על זה וקשה להבחין ביניהם.
קישור לטקסט הנאום המלא

** דוגמית **

גישה לפרק המלא תינתן כתשורה עבור תרומה למולד (אנחנו ממליצים 50 ש"ח) באמצעות ממשק "ישראל תורמת". לאחר קבלת התרומה ישלח מייל המכיל קישור להרשמה לפיד הפרימיום של "הסכת אוסלו". ההכנסות מהתרומה יוקצו להפקת העונה השניה של ההסכת: "עזה תחילה". ההסכת יעסוק במערכת היחסים בין מדינת ישראל לרצועת עזה ואיך הגענו לשבעה באוקטובר. קישור לעמוד שלנו באתר ישראל תורמת.

פרק הבונוס של ההסכת עוסק באחד המיתוסים העקשניים בעניין כוונותיו של ערפאת בכניסתו לתהליך אוסלו והוא "ערפאת רימה אותנו" ויותר מזה - "הוא אמר לנו בפנים שהוא מרמה אותנו אבל אנחנו לא הקשבנו". הכוונה כאן לנאום שנשא ערפאת ביהונסבורג בשנת 1994, נאום המכונה "נאום חודייביה". משנת 1994 בדרום אפריקה, הפרק יקח אותנו עד למאה השביעית בחצי האי ערב, דרך שנות ה-90 ועד למלחמה הנוכחית. ניווכח כיצד הזיכרון של כל התקופות וההיסטוריה שלהן משפיעים זה על זה וקשה להבחין ביניהם.

קישור לטקסט הנאום המלא