למה לבנות התנחלויות בשטחים? מאז 1967, הטיעון האידיאולוגי והדיון הביטחוני הלכו "יד ביד" ומי שאימץ את שניהם היה כמובן הימין שתמיד שאף לאחד את כל הארץ, אבל גם תנועת העבודה. למי היתה בעיה עם הטיעון הביטחוני? לא תאמינו - ל מ ת נ ח ל י ם. הפרק הזה יסקור את תולדות הטיעון הביטחוני ויראה כיצד הוא השתנה ומתי הוא אומץ על ידי גוש אמונים.

ב-1956 ישראל נכנסה לעזה ונסוגה בלחץ בינלאומי. ב-1967 נכנסה שוב, והפעם החליטה להישאר. בפרק הזה אנחנו בודקים מה השתנה בין שתי המלחמות, ולמה דווקא ארגון הסיוע שישראלים אוהבים לשנוא, אונר״א, הפך לשותף המרכזי שאיפשר לישראל להישאר בלי לקחת אחריות על מאות אלפי פלסטינים. נבחן את ההיסוס של בן גוריון, את החישובים של דיין, ואת הרגע שבו ישראל התחילה "לנהל" את הסכסוך, במקום לפתור אותו.

"הסכת אוסלו: עזה תחילה״ הוא פודקאסט מבית "מכון מולד"; בהפקת ״עוגן לעתיד״ ובתמיכת הקרן החדשה לישראל.

קשה לזכור עכשיו, אבל עוד לפני ה-7 באוקטובר ההתנתקות היתה בכותרות, אבל בהקשר מעט שונה. עוד שחיינו ביקום הזה, החמאס עוד היה מורתע, הפלסטינים בכלל היו רסיס בישבן והבעיה הכי גדולה שלנו היתה ממשלה שאיימה לשנות את המשטר במדינת ישראל. הגנרלים של ההפיכה היו שמחה רוטמן בכנסת, יריב לוין במשרד המשפטים - שניהם טוענים שההתנקות היא הסיבה שהם נמצאים איפה שהם. ההפיכה למעשה היתה נקמה על ההתנתקות והזיכרון של הישראלים על מה שקרה שם, הפך לאחד משדות הקרב הפוליטיים נגדה. "איפה הייתם בהתנתקות?" שאלו אותנו התומכים בהפיכה. ואז העולם השתנה - עזה פלשה לתוך ישראל וגרמה לטבח הנורא ביותר ביהודים מאז השואה. ומכאן ההתנתקות הפכה להיות המגן של הממשלה והעומד בראשה מפני אחריות למחדל הזה. מה נכון ומה לא נכון בסיפור של הממשלה ותומכיה על ההתנתקות מרצועת עזה? בשביל לענות על זה צריך להבין מה זאת רצועת עזה, ובשביל לעשות את זה, נתחיל מהרגע שנוצרה - מיד אחרי 1948.

"הסכת אוסלו: עזה תחילה״ הוא פודקאסט מבית "מכון מולד"; בהפקת ״עוגן לעתיד״ ובתמיכת הקרן החדשה לישראל.

לקראת השקתה של העונה השניה "עזה תחילה" פתחנו לטובת כולם את פרק הבונוס של הסכת אוסלו שעלה לאוויר במאי 2024 תמורת תרומה למכון מולד.

פרק הבונוס של ההסכת עוסק באחד המיתוסים העקשניים בעניין כוונותיו של ערפאת בכניסתו לתהליך אוסלו והוא "ערפאת רימה אותנו" ויותר מזה - "הוא אמר לנו בפנים שהוא מרמה אותנו אבל אנחנו לא הקשבנו". הכוונה כאן לנאום שנשא ערפאת ביהונסבורג בשנת 1994, נאום המכונה "נאום חודייביה". משנת 1994 בדרום אפריקה, הפרק יקח אותנו עד למאה השביעית בחצי האי ערב, דרך שנות ה-90 ועד למלחמה הנוכחית. ניווכח כיצד הזיכרון של כל התקופות וההיסטוריה שלהן משפיעים זה על זה וקשה להבחין ביניהם.
קישור לטקסט הנאום המלא

** דוגמית **

גישה לפרק המלא תינתן כתשורה עבור תרומה למולד (אנחנו ממליצים 50 ש"ח) באמצעות ממשק "ישראל תורמת". לאחר קבלת התרומה ישלח מייל המכיל קישור להרשמה לפיד הפרימיום של "הסכת אוסלו". ההכנסות מהתרומה יוקצו להפקת העונה השניה של ההסכת: "עזה תחילה". ההסכת יעסוק במערכת היחסים בין מדינת ישראל לרצועת עזה ואיך הגענו לשבעה באוקטובר. קישור לעמוד שלנו באתר ישראל תורמת.

פרק הבונוס של ההסכת עוסק באחד המיתוסים העקשניים בעניין כוונותיו של ערפאת בכניסתו לתהליך אוסלו והוא "ערפאת רימה אותנו" ויותר מזה - "הוא אמר לנו בפנים שהוא מרמה אותנו אבל אנחנו לא הקשבנו". הכוונה כאן לנאום שנשא ערפאת ביהונסבורג בשנת 1994, נאום המכונה "נאום חודייביה". משנת 1994 בדרום אפריקה, הפרק יקח אותנו עד למאה השביעית בחצי האי ערב, דרך שנות ה-90 ועד למלחמה הנוכחית. ניווכח כיצד הזיכרון של כל התקופות וההיסטוריה שלהן משפיעים זה על זה וקשה להבחין ביניהם.

קישור לטקסט הנאום המלא

בפרק הראשון

מהו אי-ציות אזרחי ומתי הוא לגיטימי? מה ההבדל בינו לבין סרבנות מצפון או מרי? מתי גוברת הזכות לצדק על החובה לציית לחוק? ואיזה לקחים שווה ללמוד מהמאבק בעבדות והתנועה הפמיניסטית? פרופ' אסף שרון, ראש התוכנית לפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב ומייסד-שותף במולד, מסביר באלו תנאים אי-ציות אזרחי הוא חלק חשוב מהדמוקרטיה ולא ההיפך ממנה. מנחה: ש"י אגמון

שיעורי בית:

״מלחמת אזרחים במעמד צד אחד״

סיכום של מה שקרה, מה שקרה אחרי, ומה אנחנו חושבים על הכל.

תחזיקו חזק, כי בפרק הזה אנחנו דוחסים 22 שנים לתוך פרק אחד: אינתפאדה, מבצעים צבעיים, מותו של ערפאת, פינוי עזה וצפון השומרון, לכתו של אריק שרון, נצחון חמאס בבחירות, התפטרותו של אולמרט, מבצעים בעזה וכהונת נתניהו השניה. את כל האירועים האלו, הסכם אוסלו שרד, בקושי. בסוף הפרק תחשבו עימנו על מאזן היתרונות והחסרונות של תהליך אוסלו עבור ישראל. ואז, בסוף של סוף של הפרק, נתהה עד כמה יציבה המציאות שבנויה על הסכם שהיה אמור להיות הסכם ביניים לחמש שנים.

במהלך הפרק, ארנון מפנה את המאזינים לקרוא את מאמרו של אבישי בן-ששון גורודיס אודות המאזן האסטרטגי שהותירה ההתנתקות. ניתן לעיין במחקר זה כאן.

לתמיכה במולד - לחצו כאן.

לתמיכה במולד - לחצו כאן.

לתמיכה במולד - לחצו כאן.

נ.ב: ארנון מפנה בפרק למפת ההצעה של ברק בקמפ דיוויד, ניתן לראותה כאן באתר של ד"ר שאול אריאלי:
https://www.shaularieli.com/wp-content/uploads/2021/01/Camp-David-2000-Israeli-Proposal-scaled.jpg

לתמיכה במולד - לחצו כאן.